יב. הגאה אינו מתבטל לחכמת החכמים והזקנים שקדמוהו, ומכך בא למינות

——–

ועוד טעם יש להסביר את הקשר הישיר בין עוון הגאווה לנפילה באמונה, והוא כי בארנו לעיל שהיסוד העיקרי לקניית האמונה הוא: "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך", כלומר התבטלות מוחלטת לדברי רבותינו, הערכה מלאה לחכמתם ולתבונתם, אמונה שלימה שראשונים כמלאכים, ואנו וכו', משום שבלא זה האדם בעל גאווה, חושב את דעתו גם למשקל מכריע, וגם הוא מאן דאמר כחד מן קמאי, וכששומע דברי חז"ל ואינם מתיישבים בדעתו, מבטלם כאילו הם בני גילו ח"ו, וסומך על דעתו הנבערה, וכך יורד מטה מטה עד לשאול, וכך ממש הם דברי ה"חובת הלבבות" (שער יחוד המעשה פרק ה'), לאחר שמביא שעיקר פיתוי יצר הרע להאביד את האדם מן העולם, הוא בכך שמחדיר בלבו ספיקות באמונה, כותב שם שהעצה היעוצה היא התבטלות והכנעה לדברי רבותינו, ולא לסור מדבריהם ימין ושמאל, בין כשהוא יורד לדעתם בין שלא.

וזה לשונו שם (ע"פ פירוש "לב טוב"):

"והנשק הכי חזק שלו, בו הוא יורה עליך ונלחם בך בסתר מחשבותיך, הוא השתדלותו להשפיע עליך שתטיל ספק בדברים המוחזקים לך באמת, ושתפקפק במה שברור לך, ולבלבל את מוחך בדעות כוזבות וקושיות של הבל, בהן הוא מעסיק אותך כדי להסיח את דעתך מהדברים שהם לתועלתך, ושבהם הוא גורם לך להטיל ספק באמונתך ודתך הברורים לך", עכ"ל.

ועיין שם בהמשך שמבאר את כל בלבולי הספיקות באמונה שמטיל היצר על האדם, ומקרר אותו מהדברים האמיתיים שעליו להאמין. ולזאת עצתו היא:

על כן הזהר שלא יהיו צעדיך נוטלים מדרך אבותיך ומנתיב הראשונים לדרך חדשה ובדויה מהלב. והזהר שלא תסמוך על שכלך, ושלא תלך כך אחר עצתך, ושלא תתחשב רק בדעתך, ואל תחשוב את אבותיך שהדרכים איך להגיע לטובתך שהנחילו לך, אינם נכונים, ואל תסתיר את העצות שלימדו אותך, כי אין אף עצה שתעלה ברעיונך, שהם לא ידעו אותה כבר לפניך, ושלא הבינו את כל הטוב והרע שיצמח ממנה, וקח בחשבון שיכול להיות שלכן נדמה לך כי עצתך היא יותר טובה מעצת אבותיך, מפני שהינך מבין רק את הצד החיובי שיש לראות לכאורה בעצתך, אבל הנזק שיצא ממנה בעתיד נעלם ממך, ומפני שבמעוט עיונך הינך רואה רק את הצד ההגיוני שבעצתך, ואינך רואה את הטעות שלה ואת הנזק שיצמח ממנה. וכבר אמר שלמה המלך החכם (משלי כ"ב כח): "אל תסג גבול עולם אשר עשו אבותיך", ונאמר (משלי א' ח'): "שמע בני מוסר אביך", ונאמר על מי שמטיל דופי במנהגי אבותיו (משלי ל' יא): "דור אביו יקלל וגו' דור טהור בעיניו ומצואתו לא רוחץ", ונאמר (משלי ל' יז): "עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה עורבי נחל ויאכלוה בני נשר", עכ"ל (על פי פירוש "לב טוב").

ובודאי שלבעל גאווה קשה להכנע למוסר או למושכלות שאינם נראים לדעתו, וכבר ספרים שלמים נתחברו על עומק גדלות דבריהם של רבותינו ז"ל, ובפרט במדרשים התמוהים שלכאורה לא נתפסים בשכל אנוש – ואם ריק הוא מכם – האי הבנה בהם הוא מעומק המושג וקוצר המשיג, ומהם ספר "באר הגולה" למהר"ל, שמאריך בספר שלם לסתור טענות הטפשים נגד דברי רבותינו, וכן הביא עוד על זה בקריינא דאגרתא לסטייפלר מכתב מ"ו, עיין שם מה שהשיב לאחד.

וכמה בנקל נכלל בעל הגאווה עם כת האפיקורסים רחמנא ליצלן, וכמו שכתב הפלא יועץ ערך "אפיקורוס", וזה לשונו:

אפיקורוס הוא מאותם שאין להם חלק לעולם הבא, ולפי מה שפרשו רבותינו ז"ל בענין אפיקורוס – רבים כשלו ונפלו, ה' הטוב יכפר בעד, שהרי אמרו (סנהדרין צט:): היכי דמי אפיקורוס? כגון דאמר "הני רבנן" שהוא לשון בזיון. או דאמר "מאי אהנו לן רבנן" אי קרו לדידהו קרו, או שמבזה תלמיד חכם, או שמבזה חבירו בפני תלמיד חכם, ובזה בפרט רבה המכשלה, ואין צריך לומר אם מפקפק על דברי תורה או דברי סופרים, ומלגלג אפילו על דבר אחד מדברי תורה או מדברי סופרים, שזה הוא אפיקורוס גמור, והרי זה פורק עול וכופר בעיקר, ואין תרופה למכתו, כי על זה נאמר (משלי ב' יט): "כל באיה לא ישובון", ופירשו רבותינו ז"ל (עבודה זרה יז): זו מינות, חבל על דמשתכחין, עכ"ל.

ובודאי שרוב ככל דבריו שכיחים המה אצל בעל הגאווה.

והבט וראה בסיפור נורא המובא בגמרא (בבא בתרא ע"ה), בתלמידו של רבי יוחנן שתמה על דברי רבו בענין שדרש: עתיד הקב"ה להעמיד בשערי ירושלים אבנים טובות ומרגליות בגודל שלושים על שלושים, לגלג אותו תלמיד, ואמר: היאך יתכן אבנים טובות בגודל שכזה? לימים הפליגה ספינתו בים וראה מלאכי השרת שמנסרים אבנים טובות להעמידן בשערי ירושלים, בא לפני רבי יוחנן ואמר לו: רבי, לך נאה לדרוש, כך ראיתי. אמר לו: ריקא, אלמלי ראית לא האמנת?! נתן עיניו בו ועשהו גל של עצמות.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5