יא. ראיה חותכת שעיקר הגלות הוא לא הקושי הפיזי שבגלות, אלא סתימת הדעת היא עיקר הקושי שבגלות

——–

והראיה החותכת לכך שעיקר הגלות והצער הוא גלות הדעת, שהרי נראה בחוש אדם הנדקר מחבירו במחט באופן שהכאיב לגופו מעט, וכי ישתוק לחבירו על מעשהו, הלא יקום עליו בזעף, בחימה ובקצף גדול עד למאוד, ואפילו כשהוכה האדם מעצמו או על ידי חבירו שלא בכוונה קשה לו לסבול זאת, ולעומתו אדם ההולך לרופא להתרפאות, ואומר לו הרופא: דע כי הנך נצרך לזריקה כואבת לרפואתך, הלא ישמח שמחה גדולה שהנה ויש סיכוי להחלמתו, ואף ישלם על כך בשמחה לרופאו ויודה לו במאד, ואם נצרך עוד זריקה ירשום בפנקסו את התאריך הבא לקבלה על מנת להתרפאות, והלא זריקת הרופא תתכן ויותר תהא כואבת. וכמו כן פעמים שיצטרך האדם ניתוח קשה ומסובך, וכי יקצוף על הרופא, הלא גם יתרצה לשלם על כך עשרות אלפי דולרים, הרי שעיקר הצער והקושי אצל האדם הוא לא הכאב הפיזי אלא העלם והסתר מטרת ותכלית הסבל, כשהינו יודע ומבין שתכלית הסבל לרפאותו, הרי שגופו אמנם סובל אולם דעתו אינה בגלות, ברור לה מה מטרת סבלה, אולם כאשר הדעת בגלות ונעלם ממנה הבנת מטרת סבלה לא תוכל הנפש אז לסבול ואפילו סבל מועט, כי עיקר קושי הסבל נמצא בדעת.

וכמו כן בכל אופני טורח, וכי יתרצה האדם לעמול בחינם ולהיות רדוי בעבודה של ניצול שינצלוהו אחרים הלא בודאי יתקומם ויתקצף, ואפילו כשהטירחה שהוכרח לטרוח עליה היתה מחמתו, וכגון ששכח דבר והוצרך לחזור ולטרוח שנית, הלא יכעס ויזעום ולא יסבול זאת, אולם כשיודע האדם שעבודתו זו היא פרנסתו, עומל קשה בגופו בשמחה להביא טרף לביתו כי דעתו משגת מטרת סבלו.

הרי שככל שהידיעה רגועה אצל האדם כן מתגמדת לה הצרה וכאילו איננה, וככל שהידיעה בגלות, כן מקבל כל סבל קטן משמעות של סבל גדול.

כן הוא בענייני יסורי הגלות, כשהאדם נמצא במצב של הכרה חזקה ואמונתו ברורה, ויודע שעסקו עם א-ל אמונה ואין עוול צדיק וישר, וכל נקיפת אצבע הכל בחשבון צודק, והכל בדקדוק גדול, ולטובתו לגמרי ללא שום נגיעה חלילה, אזי דעתו אינה בגלות ויכול לסבול גלותו בסבר פנים יפות, כי אז מתגמדות להן הצרות לעומת הרחבת הדעת שמרחיבה דעתו של האדם, אולם כשדעתו בגלות ואינו משכיל להבין מאין באו עליו כל יסוריו ולשם מה, הרי שמתקצף הוא על הסיבות בהיות נעדר ממנו המסובב.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5