ט. עיקר מבחן האדם עלי אדמות הוא שלא להתפתות להיגרר לחקור ולפלפל בטעמי הנהגת ה' אלא להתמים עצמו

——–

היתכנו כל אלה – ויותר – מבלי מידת התמימות? ובעצם, זהו כל נסיון האדם עלי אדמות – להבחן עד כמה תמימותו, כי התמימות מורה על אמון מלא בסמכות ללא עוררין על הנהגתו של הבורא עם הנברא, שהיא בתכלית היושר והצדק.

כל יהודי מצווה לברך על בשורה רעה – "ברוך דיין האמת". וצריך לאמרה כשם שמברך על בשורה טובה "הטוב והמטיב". דהיינו, כמו שנקל לו להצדיק דין שמים עליו כשהוא לטובה ומברך לה' על ישרותו וצדקותו בהתחסדו עמו, כן צריך שיהא בנקל לו להצדיק דין שמים עליו כשהוא לרעה, ובאותה מידה להאמין שאכן מה שארע לו הוא בתכלית הצדק והיושר.

והאדם לא נבחן רק בגדולות, אלא גם בקטנות, במעשי היום יום. אם זה בהפסד ממון, אם זה בפגיעה בכבודו, אם זה שלא נעשה רצונו כרצונו ומתמלא הוא בכעס והקפדה. והנכון הוא – שהנסיונות הקטנים הללו שתכופים המה יום יום, שעה שעה, קשה לעמוד בהם יותר מנסיונות גדולים וקשים הפוקדים לעתים רחוקות, שאז גם רבים המה המנחמים והמעודדים. אולם בנסיונות הקטנים והתכופים של יום יום, ככעס, גאווה, הקפדה – קשה מאד לעמוד בהם. והעצה היא – לאמץ ולחזק את מידת ה"תמימות", ולראות בה כהצלה היחידה לעבור את הגשר הצר של העולם שמתחתיו תהום פעורה, לקבל לתוכה את כל הפיקחים והחכמים בעיני עצמם.

וכמו שהעיד הגאון יעב"ץ שהיה בספרד בדור של שמד, ואמר, שרק הנשים ועמי הארץ וכל הפשוטים באמונתם עמדו ביום מבחן, ואילו המשכילים איבדו וקטעו את שושלתם בהמרת דתם.

"אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה". גם על נקיפת אצבע, מכה קטנה באצבעו של אדם, ישנו דין בבית דין של מעלה: מקטרגים מכאן, סנגורים מכאן. ומבלי פסק דין לאחר דיון, בשמיעת שני הצדדים ואישור הפסק מאת אלוקי המשפט, לא יתכן שיארע נקיפת אצבע לאדם, או הפסד אפילו של פרוטה, עוגמת נפש כלשהי, וכל שכן יותר מזה – לא נעשה רק לאחר כרוז מן השמים המכריז להצדיק פורענות על פלוני בגלל מעשה פלוני שעשה במקום פלוני בשעה פלונית, והכל מפורט בפי אותו כרוז, כמבואר בספה"ק.

אומרים חז"ל (מדרש רבה בראשית מג, ו): מעולם לא אמר יעקב אבינו דבר לבטלה, חוץ מפעם אחת באומרו (בראשית מג, ו): "למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח". וכאן יתמה כל מתמיה. יעקב אבינו ע"ה, בשיא סבלו – יוסף איננו, שמעון איננו, והנה בנימין גם אמור להלקח ממנו בגלל אמירת האחים יש לנו עוד אח, האם מועקתו של יעקב אינה מצדיקה התבטאות עדינה זו – "למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח"?! גם זה לא?! עד כדי כך צריך היה לשתוק?! אכן כן! אדם מושלם כיעקב אבינו, "איש תם", נתבע להיות מושלם במידת ה"תמימות". וכאן נמצא בו חסרון במידה זו. חסרון שאנו אפילו לא מבינים מהו, אולם הקב"ה שיודע את זכותו של יעקב אבינו ועד כמה יכול וצריך הוא להשתלם, תבע זאת ממנו.

יעקב אבינו שאל פעם בחייו: "למה", ונתבע על כך. אנו – לא נספור כמה פעמים בחיינו שואלים אנו "למה" – זה פשוט מידי הרבה בשבילנו, לא נספור כמה פעמים בשנה שואלים "למה" – גם זה הרבה בשבילנו, לא נספור כמה פעמים בחודש שואלים "למה" – רק נספור כמה פעמים ביום, ואולי אפילו בשעה, אנו שואלים "למה" "למה". "למה" הבגדים לא מכובסים? "למה" האוכל לא מוכן? וכו' וכו', ומה נענה כשניתבע על כל "למה" ו"למה" שיצא מפינו יום יום, שעה שעה?!

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5