——–
ובזה יובן הגמ' בסנהדרין ס"ג, אמר רב יהודה אמר רב: "יודעין ישראל בע"ז שאין בה ממש ולא עבדוה אלא כדי להתיר להם עריות בפרהסיא".
וקשה והלא יודעין ישראל בעבודה זרה שאין בה ממש, ואיך יכול אדם לרמות עצמו לאמת דבר שהוא יודע שהוא שקר גמור? ועוד קשה, מה רצו להרויח בזה שיעבדו ע"ז ויפרקו עול, מה לימוד זכות יהא בזה על מעשיהם בהיתר עריות, דהלא משמע שכדי להתיר להם עריות ביקשו לפרוק עול בע"ז, מה נהי' יותר מותר להם העריות בכך שיעבדו ע"ז יותר מאילו היו חוטאים בעריות גרידא, דעכשיו הלא ב' עוונות בידם ע"ז ועריות, א"כ כבר עדיף היה להם לחטוא בעריות בלבד?
אולם הענין מבואר בכמה מילים שכתב רש"י: "שהיה יצרן תקפן על עריות, אמרו: נפרוק כל עול תורה ואל יוכיחונו על העריות, אבל על עבודת כוכבים לא תקפן יצרן".
הרי שכל כוונתם היתה לפטור עצמם מהתורה ומחיוביה בכך שיפרקו עול מלכות שמים מעליהם, וזה יעשה בעוון ע"ז, וחשבו שבכך יהיו פטורים מכל המצוות ולא יתבעו יותר עליהן.
כדוגמת הזקנים שבאו ליחזקאל להשתחרר מעולו של הקב"ה, כמובא במדרש תנחומא (נצבים ג), ובתנא דבי אליהו רבא (פרק לא) שאמרו לו ליחזקאל: עבד כהן אוכל בתרומה? אמר להם: הן, אמרו לו: וכששחררו אדונו עדיין רשאי לאכול בתרומה? אמר להם: לאו, אמרו לו: א"כ גם אנו ברצונינו להשתחרר מעולו של השם ולפרוק מעלינו עול מצוות, וע"ז השיב הקב"ה ביד יחזקאל (כ, לב): "והעולה על רוחכם היה לא תהיה אשר אתם אומרים נהיה כגויים חי אני נאום ה' אלוקים אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם".
הרי לנו לראות, שכדי להגיע למעשה אי אפשר מבלי מחשבה תחילה, וככל שהמעשה יותר נפשע זהו בהכרח שהמחשבה שקדמה לו היתה נפשעת והחלטית ביותר, ישראל הבינו כי לא יוכלו להגיע למעשה כה נפשע של היתר עריות ולסבור שלא יוכיחום על כך רק באופן שיקלקלו את מחשבתם להביאה למצב של פריקת עול בהתנכרות מוחלטת מאמונת ה', וזה במזיד ממש, וכמו שאומר רש"י: "שעל עבודת כוכבים לא תקפן יצרן", וחשבו לחטוא בקילקול מחשבתם בפשיעה ללא חשקות ותאווה לדבר, כאמור דלא יתכן קילקול – סוף מעשה כ"כ מופרז אם לא שקדמה לכך מחשבה תחילה בפשע גדול שאין כמוהו, והוא עבודה זרה, שאין קילקול מחשבה יותר גדול ממנו לקלקל את ישרות השכל המחייב את עיקרי האמונה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5