——–
יש לברר האם מצות השמחה היא בכל עת או ישנם זמנים שיש להתעצב בהם כמו על העוונות או על חורבן ביהמ"ק, והאם אפשר לקיים את שניהם יחד, ואם כן היאך אין סתירה בין מצות השמחה ליגון העוונות וחורבן ביהמ"ק?
בתהלים מצינו ענין הדאגה על החטאים, וכנאמר: "כי עוני אגיד אדאג מחטאתי", וכן "וחטאתי נגדי תמיד", וכן מצינו ברבנו יונה בעיקרי התשובה: העיקר השלישי היגון: "ויגדיל יגון בלבבו וסער מתחולל ברעיוניו ויאנח במרירות לב", ועוד שם: "ומדריגות התשובה ומעלותיה לפי גודל המרירות ועוצם היגון".
ועוד שם בעיקר החמישי – הדאגה: כי ידאג ויפחד מעונש עוונותיו, ועוד שם – הבושה: כענין שנאמר בושתי וגם נכלמתי להרים אלקי פני אליך.
וכמו כן מצינו בענין הצער שחייבים אנו להתאבל על חורבן ביהמ"ק, וכמו שהבאנו לעיל דברי רבי יוחנן שאסור לאדם שימלא פיו שחוק בעוה"ז.
ובכן השאלה הנשאלת היא, האם היגון הדאגה והבושה מהחטאים וכן הצער והאבלות על חורבן ביהמ"ק מהווה סתירה למצות השמחה או אפשר לשניהם יחד, ואם אפשר לשניהם יחד הכיצד אפשר לערב שמחה עם יגון ואבלות.
ובאמת יש בזה סוד גדול ופלא עצום, ונקדים לכך דברי ספר "העיקרים" מאמר שלישי פל"ב ומובא גם בספר "עקידת יצחק" פרשת "עקב".
ושם בדבריהם מובא הפלא הגדול על מצוות אהבה ויראה, שהמה לכאורה סותרים לזה לזה, שהרי בחוש רואים אנו, אדם שמתפחדים ממנו הסובבים אותו שמטיל הוא אימה על כל רואהו, אי אפשר לאהוב אחד שכזה, היראה ממנו מביאה לשנאותו ולפחות להסתייג ממנו.
ואילו לגבי הקב"ה יש לנו מצוה לירא ממנו, ובשעה זו שאנו יראים ממנו אפשר ואפשר לנו להתמלאות באהבה עצומה לה' ולשמוח בו.
וכמו כן להיפך, כמובא בספר ליקוטים להרב ישעיה מושקאט מפרג בעל "הרי בשמים" שכתב: הנה אם אחד אוהב את חבירו והוא מתייחד תמיד עמו באחדות, אזי אין לו יראה ממנו, אבל אצל הקב"ה אע"פ שאנו אוהבים ומייחדים שמו באהבה צריכים לירא ממנו, וזהו רק לחי עולמים, וזהו שאומרים אנו: "היחוד [שהוא ענין אהבה – ליחד שמו באהבה] והיראה לחי עולמים".
א"כ רואים אנו שאין סתירה לגבי קוב"ה מצד א' לירא ממנו מעוצם גדולתו, וכן לירא ממנו מחמת עונש שמעניש על עוברי רצונו, ומאידך לשמוח שזכינו לדעת אותו ולעבוד אותו.
ובדומה לזה רואים אנו לגבי תלמידי חכמים שאין סתירה בין לירא מהם מורא תלמידי חכמים לבין שיש מצוה לאוהבם, ואפשר לקיים בהם ב' המצוות יחד לפי שהוא ענין רוחני.
וכן לגבי צער החורבן, מצד א' יש לנו לבכות ולהצטער על צער השכינה הק', ועל גלות ישראל, ומתוך כך לירא מה' וממידת הדין הקשה, ומאידך להתמלאות בשמחה היאך בכל צרתם לו צר, ועמנו הוא בגלות, ובכל מקום שגלינו שכינה גלתה עמנו, ומתוך כך להתמלאות באהבה אליו.
ובספר "שומר אמונים" הביא משל על כך, למלך שהלך בגולה ועל הדרך נכנס לאחד מפשוטי העם, וכשראה זאת האיש הפשוט, מצד א' נצטער על גלות המלך, ומאידך שמח שנפל בחלקו לארח את המלך שיכנס לתוך ביתו, ומה שלא היה זוכה לכך בזמן שהיה המלך על כסא מלכותו – עתה זוכה לזה.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5