חינוך הילדים בקדושה טהורה – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. ועשית שנים כרובים זהב מקשה תעשה אותם משני קצות הכפורת (כה.יח)

פירש רש"י – שלא תעשם בפני עצמם ותחברם בראשי הכפורת לאחר עשייתם כמעשי צורפים וכו' אלא הטיל זהב הרבה בתחילת עשיית הכפורת והכה בפטיש ובקורנס באמצע וראשין בולטין למעלה, וצייר הכרובים בבליטת קצותיו.

ויש להבין, מה העניין שעשיית הכרובים מוכרחה להיות בצורה זו דווקא?

ב. ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב אחד מקצה מזה מן הכפורת תעשו את הכרובים על שני קצותיו (כה.יט)

פירש רש"י – "מן הכפורת"- עצמה תעשה את הכרובים, זהו פירושו של מקשה תעשהו אותם – שלא תעשם בפני עצמם ותחברם לכפורת.

וצ"ב, הרי כבר לימדה אותנו התורה לעיל כי הכרובים צריכים להיות "מקשה על הכפורת", מדוע א"כ חזרה התורה ללמדנו זאת שוב?

ג. והיו הכרבים פורשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרובים (כה.כ)

איתא בבעל הטורים – איתא בחגיגה, מאי כרוב? ינוקא, שכן בערבי קורין לינוקא כרובא, וזהו שאמר הכתוב: "כי נער ישראל ואהבהו".

ויש להבין, מה העניין שפני הכרובים נדמו לפני תינוק דווקא?

ד. והיו הכרבים פורשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על הכפרת (כה.כ)

פירש רש"י – "פורשי כנפים"- שלא תעשה כנפיהם שוכבים אלא פרושים וגבוהים למעלה אצל ראשיהם, שיהא י' טפחים בחלל שבין הכנפים לכפורת כדאיתא בסוכה.

ויש לידע, מדוע צריכים כנפי הכרובים להיות פרושים וגבוהים למעלה אצל ראשיהם, ולא למטה או למעלה מראשיהם?

ה. ופניהם איש אל אחיו אל הכפרת יהיו פני הכרובים (כה.כ)

יש להבין, מדוע פני הכרובים מוכרחים להיות "אל הכפורת" ולא לכיוון אחר?

ו. והיו הכרובים פורשי כנפים וכו' ופניהם איש אל אחיו וכו' (כה.כ)

איתא בבבא בתרא (צט.) כיצד הן עומדין וכו' ולמ"ד פניהם לבית, הא כתיב: "ופניהם איש אל אחיו"? ומשני: דמצדדי אצדודי. [ופי' הרשב"ם: קצת לבית וקצת לזה, כאדם המדבר אל חברו והופך ראשו קצת לצד אחר].

ויש לידע, מה העניין שפני הכרובים היו מעט כלפי ההיכל ומעט כלפי הכרוב השני?

ז. ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות וכו' (כה.כב)

יש להבין, מדוע הועמדו הכרובים דווקא מעל ארון העדות, ולא במקום אחר?

ח. עוד יש לידע, מדוע מקום הכרובים הינו בקודש הקודשים דווקא?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הג"ר ירוחם ממיר זצ"ל בספרו דעת תורה [דברים ב' וילך ביאורים] בעניין חנוך הילדים. וז"ל – מצינו כעין זה בר' יהושע בו חנניא אשר נאמר עליו (אבות ב, ח) אשרי יולדתו. ואמרו בירושלמי (יבמות א,ו) שהיתה אימו מולכת עריסתו לבית הכנסת בשביל שיתדבקו אזניו בדברי תורה. והנה אחרי שללמוד אין כאן ולשמוע ג"כ אין כאן ואם כן על מה זה כל השכר?

אלא לראות מכאן עד היכן מגיע ענין החינוך, ומאימתי כבר מתחלת העבודה, גם יונקי שדים, גם גמולי חלב, מרגע יצירתם וכבר עומדים תחת השפעת חינוכם, כבר עומדים מופעלים ומתרשמים מכל המתרחש איתם, כל זיז ותנועה אפילו הכי קטנה שהיא, כל ננעור של תינוק עם יום הוולדו, והלאה, יש להם ערך רב, משקל מכריע בכף גידולו של האדם ועתידו, אומני חינוך יודעים זה היטב, לשום כל לב על תחילת ינקותו של כל ילד.

וזה ודאי אשר שבחוהו לר' יהושע בן חנניא אשרי יולדתו, כי אמנם כי האושר בזה ודאי תלוי. והא לכם שעור גדול בתורת הפדגוגיא המלמדת לנו לימוד החומש. עכ"ל. [ועי' עוד בדרכי מוסר להגר"י ניימן על הפרשה, מה שכתב בעניין זה].

א"כ מבואר – כמה חובה ישנה על ההורים, לשמור את ילדם בקדושה ובטהרה, ללא עירוב שום טומאה כלשהי כבר מעת היוולדו. מפני שלכל זיז ותנועה אפילו הכי קטנה שהיא, ישנו ערך רב, משקל מכריע בכף גידולו של האדם ועתידו.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיות א'. ב' וג' מתורצות – נעשו פני הכרובים בדמות תינוקות דווקא. ללמדנו את יסודות חינוך הילדים. עד כמה מוכרחים ההורים הקפדה ושמירה יתירה כבר מעת ינקות הילדים, לשומרם בקדושה ובטהרה למען חינוכם ועתידם להיות גדולי ישראל.

ראשית, מחובת הכרובים להיות בבחינת "מקשה תעשה אותם"- שלא תעשם בפני עצמם ותחברם בראשי הכפורת לאחר עשייתם כמעשי צורפים, אלא הטיל זהב הרבה בתחילת עשיית הכפורת והכה בפטיש ובקורנס באמצע.

אף חזרה התורה ללמדנו זאת שוב בקרא ד"מן הכפורת"- שלא תעשם בפני עצמם ותחברם לכפורת. כי רצתה התורה ללמדנו, כי יש לשמור על "הכרובים" שיהיו מחוברים כבר מעת היוולדם לתורה-לארון קודש. ללא עירוב של שום טומאה כלשהי למען פריחתם להיות גדולי ישראל.

לפ"ז גם הקושיות ד'. ה'. ו'. ז' וח' מתורצות – הכריחה התורה שיהיו הכרובים "פורשי כנפים"- שלא תעשה כנפיהם שוכבים אלא פרושים וגבוהים למעלה אצל ראשיהם, שיהא י' טפחים בחלל שבין הכנפים לכפורת – שיהיו הקטנים, בתוך רשות הכפורת [כי שעור רשות הינו עשרה טפחים כדאיתא בסוכה], בתוך רשות הקדושה בקביעות בקדושה ובטהרה מוחלטת. כאשר פניהם "אל הכפורת"- כאשר כל פנייתם הינו רק אל התורה הקדושה.

אף צריכים להיות "הכרובים" פורשי כנפים וכו' ופניהם קצת לבית וקצת לזה, כאדם המדבר אל חברו והופך ראשו קצת לצד אחר, כי אף כאשר יתעסקו הילדים בהבליהם, יש לכוון התבוננותם "כלפי הבית"- כאשר הכל מתנהל למען התורה ובקדושה.

רק כאשר יעמדו הכרובים "בקודש הקודשים" "מעל הארון"- בקדושה ובטהרה, ללא עירוב של שום טומאה תוך שמירתם מכל זיז ותנועה אפילו הכי קטנה שהיא של טומאה כבר מעת היוולדם. יזכו ההורים ממילא לבחינת "ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות"- כאשר ילדיהם יצאו זרע קודש ברך ה', מגדולי ישראל ממש.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5