חיי בעלי החכמה בלא תורה למיתה חשובים – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. ועתה לכו ונהרגהו ונשליכהו באחד הבורות וכו' (לז.כ)

מבואר, כי פסקו האחים על יוסף דין "רודף", ולזה חשבו להורגו ולהשליכו אל אחד הבורות.

ויש לתמוה, הרי כלל לא "רדף" יוסף את אחיו, אלא רק רצה להתחבב על אביו לזכות בתורתו. מדוע א"כ, פסקו עליו דין "רודף", בעוד שכלל לא התכוון להורגם!?

ב. וישמע ראובן ויצלהו מידם ויאמר לא נכנו נפש (לז.כא)

איתא במדרש פליאה – "הדודאים נתנו ריח"- זה ראובן. "ועל פתחינו כל מגדים"- אלו נרות חנוכה.

ויש לידע, מה שייכות ישנה בין "דודאי ראובן" לבין "נרות חנוכה"?

ג. וישב ראובן אל הבור והנה אין יוסף בבור. ויקרע את בגדיו וישב אל אחיו ויאמר הילד איננו ואני אנא אני בא וכו' (לז.כט-ל)

יש להבין, מדוע קרע את בגדיו, הרי מספיק שהיה מוחה באחיו על מכירת יוסף, ומדוע אף קרע את בגדיו?

ד. ויכירה ויאמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרוף טורף יוסף (לז.לג)

פירש רש"י – נצנצה בו רוח הקודש, סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר. ולמה לא גילה לו הקב"ה? לפי שהחרימו וקללו את כל מי שיגלה, ושתפו להקב"ה עימהם.

מצינו, כי שיתפו האחים את הקב"ה עימהם בפסיקת עונש המיתה ליוסף.

וצ"ע א"כ, מדוע לבסוף מכרו האחים את יוסף ולא הרגוהו, הרי נפסק דינו כדין "רודף"- למיתה, ולא למכירה?

ה. ויכירה ויאמר כתונת בני חיה רעה אכלתהו טרוף טורף יוסף (לז.לג)

פירש רש"י – נצנצה בו רוח הקודש, סופו שתתגרה בו אשת פוטיפר.

ויש לתמוה אכתי, איזו בחינה של "טרוף טורף יוסף" ישנה בניסיון החטאת אשת פוטיפר את יוסף – ש"נצנצה ביעקב רוח הקודש"?

ו. היא מוצאת והיא שלחה אל חמיה לאמר לאיש אשר אלה לו אנכי הרה ותאמר הכר נא למי החותמת והפתילים והמטה האלה (לח.כה)

פירש רש"י – לא רצתה להלבין פניו ולומר: ממך אני מעוברת, אלא לאיש אשר אלה לו, אמרה: אם יודה מעצמו יודה. ואם לאו, ישרפוני ואל אלבין פניו, מכאן אמרו: "נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים".

וצ"ע, הרי הלבנת פנים איננה מן העבירות שנאמר בהן: "יהרג ואל יעבור". מדוע א"כ, מסרה נפשה ונפש עובריה בכדי להימנע מעבירה זו של הלבנת פני יהודה?

ז. ויקח אדוני יוסף אותו ויתנהו אל בית הסוהר (לט.כ)

יש לידע, לכאורה, לאחר כל הניסיון הגדול אשר עמד בו יוסף, מדוע סבל לשבת שתים עשרה שנה בבית הסוהר, האם זו תורה וזו שכרה?

חנוכה

ח. בימי מתתיה בן יוחנן כהן גדול וכו' (תפילת על הניסים)

מצינו, כי בנס חנוכה היו ב' ניסים: א. נס פח השמן ב. ניצחון החשמונאים את היוונים מעטים את הרבים.

ויש לתמוה, מדוע מזכירים אנו את נס פח השמן בהדלקת החנוכיות ובהזכרת ניסי השמן וכו'. אך איננו עושים זיכרון גם לניצחון המכבים את היוונים?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ דברי הרמב"ם (הלכות רוצח ז.א) בעניין לימוד התורה. וז"ל – תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו, שנאמר: "ונס אל אחת מן הערים האל וחי" עשה לו כדי שיחיה, וחיי בעלי החכמה ומבקשיה בלא תורה – כמיתה הם חשובים.

מבואר מדברי הרמב"ם – כי בטול לימוד התורה הינו פיקוח נפש ממש, וע"כ מחובתו של הרב לגלות ביחד עם תלמידו לעיר המקלט, למען ימשיך "לחיות"- ללמוד את התורה הקדושה.

ומבאר הגר"י ליבוביץ זצ"ל בספרו דעת חכמה ומוסר – (חלק ג' עמ' פט) ואל"ד – המתבונן יבחין כי ספר דברים מלא באזהרות כגון: "שמור ושמעת", "למען תחיה" "כי היא חייכם" ועוד, וכו' כי אכן זהו סוד משנה תורה – ללמדנו כי התורה היא חיינו וקיומינו על פי דרך הטבע. עכ"ד.

א"כ מבואר – כי "תורה היא חיים" לאדם, ואיבודה היא "מיתה" לאדם – פשוטו כמשמעו,

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות }

הקושיות א' וד' מתורצות – באמת, כלל לא רצה יוסף להמית את אחיו גופנית, דין "הרודף" אשר נפסק על יוסף, היה דין "רודף רוחני"- על ניסיון יוסף להדיר את אחיו מלימוד תורת יעקב. כי כלפי האחים הקדושים אשר חיי הגשמיות לא היוו בעיניהם חשיבות של "חיים" כלל וכלל, ניסיון הדרתם מתורת יעקב, היא המיתה הכי גדולה אשר ישנה, כי הרי "התורה היא החיים".

לזה פסקו על יוסף דין "רודף"- כי באמת היה גורם להמיתם – רוחנית, לזה סברו האחים כי פסק דין ה"רודף" יהיה בהמתת יוסף רוחנית בניתוקו מתורת יעקב כפי שרדפם – ולזה הכריעו למוכרו לישמעאלים אשר יורידוהו מצרימה [אשר היתה ערוות הארץ], שם בניתוקו מתורת יעקב, יהיה יוסף בבחינת מת, כי בלי תורה אין חיים.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – לא הסתפק ראובן במחייתו באחיו על מכירת יוסף, אלא אף קרע את בגדיו כדין ה"אבל", כי ידע ראובן שפסיקת דין יוסף בירידתו מצרימה הינה פסיקת דין מוות ממש, כי בלי תורה אין חיים.

לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – "נצנצה ביעקב רוח הקודש" ש"אך טרוף טורף יוסף", כי באמת, בניסיון החטאת אשת פוטיפר את יוסף, ישנה בחינת "טרוף טורף יוסף", כי הרי מעילה במצוות תורת ה' וממילא ירידה רוחנית במעלתו של יוסף, מהווה מיתה ממש ליוסף, בבחינת "טרוף טורף יוסף"- כי בלי תורה אין חיים.

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – העדיפה תמר לגרום מיתה לה ולעובריה, ובלבד שלא תחטא ותלבין את פני יהודה, כי ידעה תמר כי בלי תורה אין חיים, וממילא מעילה במצוות התורה מהווה מיתה ממש.

לפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – לאחר כל הניסיון הגדול אשר עמד בו יוסף, זכה הוא לשבת שתים עשרה שנה בבית הסוהר, כי היה עדיף הדבר ליוסף, לסבול צער הכלא, ובלבד שלא להסתכן במיתה בשהייתו ברחובות מצרים הטמאה, שהרי הדבר נחשב כסיכון חייו ממש, כי בלי תורה אין חיים.

חנוכה

לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – על אף שנעשה לחשמונאים אף נס ניצחונם את היוונים – מעטים את הרבים. מ"מ, מלחמתם של היוונים לא היתה כלל בניסיון המתת הגוף, כי ידעו היוונים שמיתת העם היהודי הינה בהמתתם מתורתם, כי יהודי בלי תורה למת נחשב. לכן ניסו הם לערב בעם ישראל את תרבות יוון הטמאה, וכל מלחמת צבאם לא היתה אלא למען השתקת קול התורה המפעם את רוח החיים של העם היהודי, כי הרי התורה היא החיים.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5