חטא הרבים תלוי בי – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך וכו' ושפטו את העם משפט צדק (טז.יח)

יש לדקדק, דתיבת "לך" מיותרת היא!

ב. לא תטע לך אשרה כל עץ אצל מזבח ה' אלקיך אשר תעשה לך (טז.כא)

איתא בסנהדרין (ז:) – כל המעמיד דיין שאינו הגון, כאילו נטע אשרה. ובמקום שיש תלמיד חכם כאילו בנאו אצל מזבח, שנאמר: "אצל מזבח ה' אלקיך".

ויש להבין, מדוע בחר המדרש לדמות דיין שאינו הגון ל"אשרה" דווקא, ובמקום ת"ח ל"מזבח" דווקא?

ג. ובערת הרע מקרבך (יז.ז)

יש לדקדק, מדוע נקט קרא לשון "מקרבך" דווקא, הרי יכל לומר "מאתך", או "מעמך"?

ד. והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו (יז.יט)

יש לשאול, הרי צריך היה הכתוב לומר: "וקרא ה" בלשון נקבה, כפי שאמר תחילה "והיתה", שהרי הדברים מוסבים על התורה, ומדוע סיים "וקרא בו" בלשון זכר?

ה. הוא ינוס אל אחת הערים האלה וחי (יט.ה)

איתא במכות (י.) – תנא, תלמיד שגלה לעיר מקלט מגלין רבו עמו, שנאמר: "וחי" וכו'.

ויל"ע, מה אשם הרב שגולה יחד עם תלמידו לעיר המקלט, הרי תלמידו הוא שחטא ולא הוא?

ו. כי תצא למלחמה על אוייביך וראית סוס ורכב עם רב ממך (כ.א)

יש לדקדק, מדוע ייתר קרא בהוספתו תיבת "ממך", דמיותרת היא?

ז. וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל. וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה ועינינו לא ראו וכו' (כא.ו-ז)

פירש רש"י – וכי עלתה על לב שזקני בית דין שופכי דמים הם? אלא לא ראינוהו ופטרנוהו בלא מזונות ובלא לויה.

ויש לשאול, מדוע אם היו פוטרים הזקנים את אותו עני בלא מזונות ובלא לויה, נחשבים היו לשופכי דמים?

ח. עוד יש להבין, מה אשמים כל אנשי העיר הקרובה שצריכים להביא עגלה ערופה על מעשה יחיד נתעב, רק מפני שהרוצח הינו מבני עירם?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של רבינו אברהם בן עזרא באבן עזרא על הפסוק "ועיננו לא ראו". וז"ל – ויתכן שהשם צוה לעשות כן העיר הקרובה, כי לולי שעשו עבירה כדומה לה לא נזדמן להם שיהרג אדם קרוב מהם. ומחשבות השם עמקו וגבהו לאין קץ אצלנו. עכ"ל.

היוצא מזה, כי אם שומעים על עבירה חמורה שנעשית, צריך הצדיק לחשוב אולי גם לו חלק בזה, אולי בזה שעשה עבירה דקה מן הדקה או הרהור חטא, גרם לרשע לבוא לידי עבירה גסה.

ועל כן על כל אחד ואחד להתעורר ולשוב אל ה', ועל ידי כן יתעוררו גם רחוקים לשוב למקור מחצבתם (ילקוט מאמרים).

א"כ מבואר – כי כל אחד ואחד אשר נעשה סביבו מעשים שאינם הגונים, עבירות וחטאים. עליו לדעת כי גם עליו מוטלת האשמה, כי לולי שעשה עבירה, לא היתה קוראת הרעה אשר קרתה.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "שופטים ושוטרים תתן לך"- מכח שמתך "שופטים ושוטרים" על עצמך – סייגים ותקנות לבל תיפול ברשת היצה"ר, ותשמור את מצוות ה' "אשר ה' אלקיך נותן לך".

ממילא, תגרום אתה ל"ושפטו את העם משפט צדק"- אף שאר העם הסובבים אותך יתנהגו ב"משפט צדק"- ולא יחטאו לעשות רעה לפני ה' – האדם משפיע על כל הקורה סביבו.

לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – "כל המעמיד דיין שאינו הגון כאילו נטע אשרה"- אדם העובר עבירה, גורם לאחרים ג"כ לחטוא, וכאילו בנה אשרה העומדת לרשות החוטאים לחטוא.

אך "במקום תלמיד חכם – כאילו בנאו אצל מזבח"- מפני שמציאות זכות הת"ח, משפיעה וגורמת אף לאחרים לעשות זכויות – כביכול, להקריב קורבנות על המזבח. כי האדם גורם את הטובה והרעה סביבו.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – דקדקה התורה באומרה: "ובערת הרע מקרבך". ללמדנו, כי כל הרע בא כתוצאה "מקרבך"- כי לולי לא עשו עבירה, לא היתה הרעה. וממילא ביעור הרע הוא אף מקרבך.

לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – כוונת התורה, כי כאשר "והיתה עמו"- עוסק בתורת ה', גורם הוא השפעת קדושה "וקרא בו"- אף על אחר -"בו", ולא רק על עצמו. כי בכח אווירת הקדושה משפיע הוא אף על אחרים לעסוק בתורת ה'.

לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – תלמיד שגלה מגלין רבו עימו. אף שהרב לא חטא, מ"מ אחראי הוא ג"כ לרעה – הרציחה (בשגגה), כי לולי לא היה עובר עבירה כלשהי, לא היתה נגרמת הרעה אשר קרתה לתלמידו.

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי כאשר ח"ו תצטרך "לצאת למלחמה על אויביך", אשר כוחו רב "בסוס ורכב ועם רב". תדע, כי הדבר נגרם ג"כ "ממך"- כי לולי לא היית עובר עבירה, לא היתה קוראת הרעה הזו.

ולפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – זקני אותה העיר מתוודים על העגלה ערופה באומרם: "ידינו לא שפכו את הדם הזה"- מתוודים הם שלא חטאו בחסרון מזונותיו ולווייתו של המת. כי באמת, לולי היו חוטאים, היתה נתלית הרעה באותם זקנים, אשר מכח חטאם נגרמה הרעה הזו.

כ"כ, אומר האבן עזרא – כי אותה העיר הקרובה חייבת בהבאת עגלה ערופה – "כי לולי שעשו עבירה כדומה לה לא נזדמן להם שיהרג אדם קרוב מהם".

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5