——–
קריאת התורה היא חובת ציבור ולא חובת יחיד, דהיינו שרק אם התאספו עשרה אנשים אז חלה עליהם חובה לקרוא בתורה, אבל אינה חובה על כל יחיד לשמוע, כפרשת זכור ומגילת אסתר, שכל אדם חייב לשמוע ואפילו הוא יחיד. על כן, מי שנאנס והתפלל יחיד, אינו חייב להשלים את קריאת התורה. וכמו כן, מי שהוצרך לצאת לבית הכסא והחסיר חלק מהקריאה, אינו חייב להשלים. (ה"ע ג קלד. ח"ב כב)
ציבור שאירע להם אונס ולא קראו פרשת השבוע בספר תורה, בשבת הבאה יקראו שתי פרשות, תחילה הפרשה הקודמת שהחסירו, ואחר כך הפרשה של חובת היום. וכה יעשו: יעלה כהן ויקרא את כל הפרשה הקודמת עם שלשה פסוקים של פרשת השבוע, ושאר העולים יעלו אחריו בפרשת השבוע. והוא הדין אם בשבת שאירע האונס היו שתי פרשות, שנמצא שיקראו עתה שלוש פרשות.
כן היה מעשה בשנת ה'תקמ"ז בירושלים, שהיתה עצירת גשמים וגזרו בית דין שלש תעניות על הציבור והתפללו ונענו קצת, ושוב ביום רביעי י"ב שבט התקדרו השמים בעבים והתחילה רוח סערה, ואחר כך התחיל לרדת שלג כבד מאוד, ונמשך כל היום ההוא ויום חמישי ושישי וקצת ביום השבת, והגיע השלג כשיעור קומת איש ויותר, עד שנסתמו פתחי הבתים ולא יכלו בני אדם לצאת מפתח ביתם. וביום השבת פרשת בשלח שהוא ט"ו בשבט לא באו הציבור לבתי הכנסת, ולא קראו בספר תורה כלל, חוץ מהקהל הקדוש המקובלים של חסידי בית אל, שנאספו כשלושים איש בחצר בית הכנסת שהיה דר שם הגאון מהרי"ט אלגזי זצ"ל. (מקור ישראל, ברכות המים ועוד. שבת ב שכט, שלג)
אדם חשוב שאירע לו אונס ולא קרא את פרשת השבוע בספר התורה, אם מפאת כבודו מוחלים הציבור על כבודם, רשאי לקרוא את שתי הפרשיות בציבור כנ"ל.
כן היה מעשה עם מרן הראשון לציון שליט"א, וכה סיפר: בשלהי ניסן ה'תשל"ח נסעתי לארצות הברית על פי הזמנת ראשי אגודת הרבנים בארצות הברית, הגאון רבי משה פיינשטיין וסיעתו, לדינר לחינוך העצמאי בארץ ישראל, והנה חל אז יום טוב ראשון של פסח ביום שבת, ושביעי של פסח ביום שישי, ובשבת שאחריו קראנו בארץ ישראל פרשת אחרי מות. ביום חמישי שאחריו נסעתי לחוץ לארץ, ובשבת שאחריו בארץ ישראל קראו פרשת קדושים, ובחו"ל קראו פרשת אחרי מות, כי בשבת שלפניו היה שם יום טוב שני של גלויות, וקראו "כל הבכור", ובשובי לארץ ישראל ביום רביעי ג' אייר, דנתי בעצמי היאך לנהוג בשבת הבאה, ולאחר בקשת מחילה מכבוד הציבור, עליתי בבית מדרשי עליה ראשונה במקום כהן, והכהן יצא החוצה בהסכמתו, וקראתי כל פרשת קדושים ושלשה פסוקים מפרשת אמור, ויתר העולים השלימו פרשת אמור שהיא הסדרה הקבועה בארץ ישראל. (חזו"ע שבת ב שכט)
רמקול – בבית הכנסת גדול, רשאים לקרוא בתורה בימי החול ברמקול. (ח"ב קז)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…