ז. נימוק שני שהוא להורות על ההשגחה שייך רק לגבי עם ישראל

——–

אולם בחלק השני שבמצות האמונה – הכרת השגחתו הפרטית על כל פרט ופרט – זהו המאפיין את ישראל בלבד, כי זוהי אמונתנו, אנו עם ישראל, שנוסף על גויי ארץ הטועים בחשבם עזב ה' את הארץ, ולאחר שבראה הרי שהטבע או כוחות אחרים למיניהם הם שולטים, שהוא ענין העובדי עבודה זרה. (וכמו כן הגויים אינם מצווים על אמונת יחוד ה' ואינם נתבעים על אמונה בשיתוף, ורק שאסורים לעבוד בפועל ע"ז). לא כן אנו עם ישראל, מאמינים שהוא עשה ועושה ויעשה לכל המעשים, ומשנה ברצונו את העתים והזמנים. ועל כנגד זה נאמר נמוק שני במצות השבת: "על כן אני מצוך לעשות את יום השבת", כלומר, אם לטעם ראשון בלבד שבמצות השבת, שהוא זכר לחידוש העולם, היה לכלול גם את הגויים במצות השבת, כי גם הם שייכים באמונה זו, ואם כן למה נצטוו במצוה זו ישראל בלבד? ואדרבא, גוי ששבת חייב מיתה?! אלא הוא המבואר בדיברות שניות – דלמצות השבת טעם נוסף, והוא: "כי עבד היית בארץ מצרים ויוציאך…", דמלבד דפשטות הפסוק דבודאי לא שייך זה באומות העולם שלא נשתעבדו במצרים, ישנו עוד בזה טעם במהות הבדל האמונה שבינינו לבינם, והוא אמונת השגחה פרטית, והוא להשריש בנו האמונה שהשגחתו הפרטית היא אינה פוסקת מבריאתו ומברואיו, והאות והמופת לזה – ניסי מצרים כנ"ל, ואמונה זו יחודית לישראל, ולכן בדיברות שניות נאמר: "על כן אני מצוך לעשות את יום השבת", "מצוך" – לך, ולא לאומות העולם.

אם כן, העולה – שיסוד השבת להשריש ולקבוע בלבנו את יסודות האמונה של עשה ועושה ויעשה לכל המעשים ואשר אין עוד מלבדו.

והדברים מבוארים בספר החינוך (מצוה לב):

"הטעם למצוה זאת כדי שנהיה פנויים מעסקינו לכבוד יום השבת, ולקבוע בנפשותינו אמונת חידוש העולם שהיא חבל המושכת את כל יסודי הדת, ונזכור ביום א' בכל שבוע ושבוע שהעולם נברא בששת ימים חלוקים ובשביעי לא נברא דבר, ולא כדעת הפילוסופים הכופרים שחושבים שעם היותו ברוך הוא היה הכל ח"ו. אבל על ידי מנוחתנו ביום השביעי, נזכור בחידושו של העולם, כי כשישבתו בני אדם כולם ביום שבת וישאל כל שואל: מה סיבת זאת המנוחה, ויהיה המענה: כי ששת ימים עשה ה', ועל ידי זה כל אחד יחזק את האמונה האמיתית הזאת. ומלבד זכירת חידוש העולם, יש בו זכירת יציאת מצרים שהיינו עבדים שם ולא היינו יכולים לנוח בעת חפצנו במנוחה, והא-ל הצילנו מידם וציוונו לנוח בשביעי".

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5