——–
ומעתה תובן לנו סיבת שלימות אמונתו של יוסף הצדיק, אחר שלא היה משוחד כלל מיצר התאווה, ועמד בנסיון הקשה של עריות כמובא במדרש:
"ויהי כדברה אל יוסף יום יום", פתוייה של אשת פוטיפר ליוסף היו יום יום, בגדים שהיתה לובשת בשחרית לא לבשתם ערבית, אלא היתה מתייפה לפניו ומחליפה בגדיה המפוארים כיאות לאשת שר במצרים כמה פעמים ביום, ולא שמע אליה יוסף ולא נתפתה לגרוייה, ולא רק באופני גירוי השתמשה אלא גם באמצעי איום.
וכה אמרה לו: אם אינך שומע לי אני עושקת אותך, ענה לה יוסף: ה' עושה משפט לעשוקים. אמרה לו: אני אחתוך אותך מפרנסתך, ענה לה: ה' נותן לחם לרעבים. אמרה לו: אני אאסור אותך בבית האסורים, ענה לה: ה' מתיר אסורים. אמרה לו: אני אכפוף קומתך, אמר לה: ה' זוקף כפופים. אמרה לו: אני מסמאה את עיניך, אמר לה: ה' פוקח עוורים.
ולא עוד אלא היתה נותנת כלי ברזל על צווארו כדי שירים עיניו להסתכל בה, ולא היה מסכים יוסף הצדיק להביט בה, ויוסף היה בחור בן שבע עשרה שנה יפה תואר, ובפרט במצב של משבר נורא מגורש וזרוק מבני משפחתו, בודד בארץ נכריה נתון לחסדם של אחרים, שבדרך כלל אדם במצב כזה מאבד את כל עקרונותיו, נכנע ומתפתה לכל סיכוי להטבת מצבו ושיהיה מה שיהיה, ואילו יוסף הצדיק שמר אמונים לבורא ולאבותיו הק' ולא חטא, ואף שעלה לו כל זה בשתים עשרה שנים בבית סוהר, וכמובא במדרש שגם לבית מאסרו באה לפתותו בהבטחה לשחררו משם, ועם כל זה החזיק מעמד בצדקותו וביושרו.
ומובא ב"תיקוני זוהר", שנסיונו של יוסף היה כל כך חזק ותקיף עד שהיה בו כח לשבור את ערוות ארץ מצרים, וזהו שנתן כח לכל עם ישראל ברדתם למצרים שלא יקלקלו בעריות, וכמובא במדרש: "החנוכי הפלואי" – ה"א בתחילה ויו"ד בסוף, שם י-ה מעיד עליהם שלא התבוללו במצרים.
ולכך כשם שזכה לשלימות שלילת שוחד התאווה, כן מחייב הדבר לזכותו בתכלית השגת אמונת "אין עוד מלבדו", וכמו שביארנו לעיל – שהתבטא בנקיון גמור מנקימה ונטירה, ועוד קודם לכן בסמוך לעמידתו בנסיון – ראינו את שלימות אמונתו, תיכף ומיד לאחר שלימות עמידתו בנסיון שהיה גם במשך שהותו בכלא, וכשיצא מן הכלא כשבא לפני פרעה ועמד לפניו כפותר חלומות – הסיכוי היחיד להצלתו הלא הוא עתה באם יצליח וישא חן בעיני פרעה – משיב הוא מיד לאחר שומעו את דבר החלום: "בלעדי, אלקים יענה את שלום פרעה", מצהיר הוא ואומר: פרעה! אל תצפה ממני לכלום, "את אשר ישים אלוקים בפי אותו אדבר", ולא שת לבו שבמשפט כזה יכל להכריע את גורלו לחזרה לכלא, והוא לסיבת היותו שלם באמונה, ולא היה מסוגל להשמיע משפט אחר מכפי שהאמונה מחייבת. ולזה זכה מכיון שעמידתו בנסיון היתה בשלימות גמורה, לכך כנגדה גם אמונתו היתה נקיה ומצוחצחת אחר שלא היה בו משהו מן המשהו של שוחד.
ומעתה גם תובן התביעה מיוסף על השתדלות משר המשקים להענש בעוד שנתיים בבור, והוא מאחר שהיה מושלם לגמרי באמונתו, ולדידיה חשיב פגם.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…