ז. התעוררות לתשובה באה לכל אחד גם שלא בבחירתו – רשעים מלאים חרטות

——–

מובא ב"תנא דבי אליהו" רבה (פל"א):

"הקב"ה יושב ומצפה להם לישראל יותר ממה שמצפה הוא האב לבנו והאשה לבעלה שישובו מן הדרך, יותר מכך יושב הקב"ה ומצפה להם לישראל שיעשו תשובה, כדי שיגאל אותן ויבנה להם בית המקדש".

ונורא לראות את התפעלותו של הגר"ח פלאג'י בספרו "כף החיים" מדברי התנא דבי אליהו הנזכר:

"האמנתי כי אדבר", דבכל פעם שאני קורא המאמר הנכבד הלזה, עיני עיני יורדה מים, דאיך יתכן דמלך הכבוד אלהי עולם ה' הוא יושב ומצפה אותנו שנחזור בתשובה, כדי לעשות טובה עמנו, כל הטובות שבעולם, וכל אחד הולך בשרירות לבו, ואין איש שם על לב לאמר: "לכו ונשובה אל ה"'. ואם בבנו החביב לו יארע דלעת ערב איחר לבוא לביתו יותר מהשעה שרגיל לבוא בכל ערב, אז האב עיניו כיונים, משגיח מן החלונות מציץ מן החרכים, מתי יבוא לביתו. וכן האשה שהלך בעלה למדינת הים, כמה צער מגיע לה עד שתראה פני בעלה, וזה צער השמים, ואם הקב"ה סובל שיעור זה הצער עלינו, על מה אנחנו ישנים בתרדמה גדולה כזאת ואין אנו חוזרין בתשובה שלימה, אהא הוא אומר: תן בלב עמך ישראל לשוב בתשובה שלימה לפניך, "לא לנו ה' לא לנו כי לשמך תן כבוד".

ולפי זה נראה דזהו הטעם דאמרו ב"זוהר הקדוש" (ג, קכו), ועיין נמי בספר "קב הישר" (פרק ז'), דהקב"ה בעצמו מכריז בכל יום: "שובו בנים שובבים". וכשיוצא הכרוז למעלה, הקול נשמע למטה, והקול ההוא מעורר עצי היער ולובשים חרדה ואומרים שירה באימה וביראה, כאשר יעויין שם. והיינו: כיון דהקב"ה מצפה מתוך חיבה זו, מכריז בכל יום בכבודו ובעצמו, לא על ידי מלאך ולא על ידי שליח (כף החיים להגר"ח פלאג'י זצ"ל).

יש לדייק מדברי התנד"א הנ"ל, שהתשובה דהיינו החרטה אינה תלויה בבחירה אלא היא ישנה ומוכרחת, ומאליה עולה בלב החוטא ואפילו הוא רשע, וכמו שאמרו חז"ל (שבט מוסר פכ"ה ע"פ נדרים ט, ב,): רשעים מלאים חרטה, ולכך מצפה הקב"ה אימתי ישוב אחר שהחרטה בקרבו, דאם לא שהיתה החרטה מוכרחת אלא היתה בבחירה כמו כל המצוות, מה נשתנתה דוקא התשובה שעליה ממתין הקב"ה ומצפה? אלא בהכרח שנשתנתה מצות התשובה מכל המצוות שאינה תלויה בבחירת האדם אלא מאליה – מעצם טהרת נשמתו מזדעקת "החרטה", ולכך כיון שישנה היא בחוטא, לכך ממתין לו הקב"ה שישוב.

ומצינו שהתשובה נבראה קודם שנברא העולם. להיות שרצה הקב"ה שמצוה זו של התשובה לא תהא תלויה בשום מגבלה, ולא תהא תלויה בחוקי הבחירה שנוצרו לאחר שנברא האדם, שכן האדם נברא עם בחירה לרצות בטוב או ברע, אולם לאחר שבחר האדם ברע והשחית וקלקל – הרצון לשוב לא יהא תלוי בבחירה, אלא יקבלנו האדם במתנה גם מבלי שיבחר בו, ויתנוצץ בו רצון לשוב להקב"ה, וכמעשה דר"א בן דורדיא ויוסף משיתא – רשעים מלאים חרטות.

וכמו שרואים אנו בחוש כהיום בעלי תשובה ששבו לאחר שעשו מעשים חמורים – כריתות ומיתות בית דין, והנה רבים מהם מתעוררים מעצמם לשוב מבלי להבין מה דוחף אותם לשוב.

ואכן, פינת בחירה לעולם נשארת באדם, ולכך יוכל האדם להתעקש ולדחות חרטה זו שעולה בקרבו ולהשכיחה ממנו, אולם חרטה זו בוא תבוא בלב כל רשע, מכיון שהתשובה היא רצון ה', ואותה רצה ה' ובראה קודם שנברא העולם, ואינה תלויה בשום גורם.

ובזה פירשו הא דאמרו בזוהר (ג, קכו): בכל יומא כרוזא קארי ואמר: "עד מתי פתאים תאהבו פתי" – "שובו בנים שובבים". והקשו: למה יוצאת אחר שאין מי ששומע? ותירצו: דהם רגשי חרטה העולים בלב הרשעים.

וזהו שכתב הרמב"ם בהלכות תשובה (פ"ז ה"ה): "וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן שנאמר" וכו'. והוא לכאורה קשה, שהרי חז"ל אמרו (סנהדרין צח, א,): אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב, ולפי דברי הרמב"ם הנ"ל לא יתכן דור שכולו חייב אלא זכאי, אחר שיעשו תשובה.

אלא הביאור, שרצון לשוב הוא אינו תלוי בבחירת האדם, אלא במתנה מקבל הוא רצון שכזה, אחר שמחשבה לחרטה הוא רצון ה' שיהא בבני אדם שאינו תלוי בשום מגבלה וחוק. ואינו דומה לכל קיום המצוות שאף בהן רצון ה' שנקיימם, אולם כל מצוות התורה תלויים במגבלת החוק של הבחירה החופשית, אולם מצות התשובה אינה תלויה במגבלות הבחירה חופשית, אלא הוא רצון המאציל על נאצליו קודם שהוחקו חוקי הבחירה – קודם שנברא העולם, ולכן הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, דהיינו שיתחרטו לפחות על מעשיהם.

כלומר הבטחת התורה שאותה חרטה שהיא חלק מהתשובה, תהא בלתי נמנעת משום אחד מישראל ואף מהרשע הגדול ביותר, אזי אם בכל הדורות היה שדחו ישראל בידים חרטה זו, הרי שבסוף הימים יכנעו ישראל לרצון זה שבקרבם ויאחזוה לאותה חרטה, ואם כן אין זה שייך לדור זכאי או חייב, יתכן ויהיה הדור חייב מצד שבפועל עדיין לא קיים עזיבת החטא, עם כל זה לא יבצר מהם שיעשו תשובה לפחות בחרטה בלבד, דהתשובה בבחינת חרטה תתכן גם בחייבים במעשיהם, ויש לתשובה זו משמעות ואף שהיא חלקית – חרטה בלבד, דזה המיוחד שבתשובה להחשיב כל חלק ממנה, כמבואר לעיל בשם הגר"א קוטלר, וכן בזוה"ק שהזכרנו, שיש בחרטה בלבד משמעות להציל הרשעים מגיהנם, אזי אומנם עדיין יתכן ויהא הדור חייב, אלא שיסתפק הקב"ה לצורך סילוק חסימת הגאולה – התלויה בתשובה – בתשובה מועטת זו רק לצורך אפשרות זיכוי הגאולה לישראל.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5