ז. המצוה הממצעת בין החיצוניות לפנימיות – תפילה

——–

ואמנם מצוות חיצוניות רבות ישנן: ציצית, סוכה, לולב וכו'. אבל המצוה הקרובה ביותר להיות אמצעי בין חיצוני לפנימי, דהיינו שאינה פנימית ממש כאהבת ה' ויראתו התלויות בלב בלבד, וגם אינה חיצונית ממש התלויה באיברים כציצית ותפילין, אלא הינה אמצעית, חיצונית הקרובה ביותר לפנימית – הרי היא התפילה, שאמנם נעשית באבר חיצוני שהוא הפה והדיבור, אבל היא הקרובה ביותר ללב, וכנאמר: "נפשי יצאה בדברו" – להוציא את הנפש, דהיינו: את רגשת הנפש הפנימית הרוחנית אי אפשר כי אם על ידי "בדברו".

"ויהי האדם לנפש חיה" – תרגם המתרגם: "לרוח ממללא". מעלת האדם היא רק ברוח ממללא, דהיינו כח הדיבור, כי הלא אין לך יותר דביקות וקירבה לה' יותר מהתפילה שבה אדם עומד ומשיח עם בוראו כאשר ישוחח בן יחיד עם אביו אוהבו. אם כן, הלא היא המצוה שנחשבת חיצונית והיא הקרובה למצוות שבלב יותר משאר המצוות.

אמרו רז"ל: "דאגה בלב איש ישחנה" (משלי יב, כה) – ישיחנה לחבירו. אדם שמעיק עליו דבר-מה, כמה יכפל צערו ויגונו כשאין לו למי לבטאות ולשפוך את מרי שיחו. וכן מאידך: אדם שנזדמן לו שמחה ואושר, מה שווה לו כשאין לו למי לפרט את שמחתו ולשתף אחרים עמו, וכי יש לך אדם ששמח בשמחתו לבדו ובל יערב איש עמו?!

וכן אדם החושק בחבירו בחשק עצום ואהבתו אליו כאהבת דוד ויהונתן, מה שווה לו אם לא יוכל לשוחח החושק עם הנחשק?! וכי יסתפק בזה שאהבתו בלבו לחבירו – הלא נפשו לא תנוח ותחלה חולי האהבה, ורק בשיחה ובדיבור פה אל פה, חושק עם נחשק, שב ורפא לו. או מאידך – יתכן שתדעך אהבתם ותשכח אחוותם ורעותם מחוסר הקשר ביניהם, שהוא אך ורק על ידי הראיה והדיבור. ונרמזו הדברים במילים קצרות בדברי ה"חובות הלבבות" (ש"ג פ"ב): "שתפילה נתקנה להחיות סימני השכל" – על ידי התפילה האדם מחיה את שכלו, כי מבלי התפילה – השכל שאמנם מבין את מחוייבותו להתפלל ולהודות לה', הרי ששכל זה יוכהה ויטושטש בזרם החיים ההודפים את אפשרות ההתבוננות והמחשבה, ומשליכים את האדם לזרם הכוחי ועוצם ידי ולמקרי העולם הטבעיים.

כח הדיבור מתנה נפלאה הוא. הדיבור הינו התבטאות הנפש האוצרת בקרבה כוחות רבים למיניהם: שמחה, אהבה, יראה, קינאה, שנאה, דאגה ועוד ועוד, אשר מבלי אפשרות זו תמות הנפש בקרבה. הדיבור מבטא את הנפש. אדם ניכר בדיבורו: מי שתאוותו לממון, הרי שלא יפסוק פיו מלדבר בענייני ממון. ומי שתאוות נפשו תורה, הרי שבה יהגה יומם ולילה. וכן על זה הדרך. וכן ראה רש"י (ברכות ה') על הפסוק (שמואל א' א, טו): "ואשפוך את נפשי לפני ה"', ומה היא הנפש? תפילה. כי תפילה היא התבטאות הנפש, אם כן מי שנפשו חשקה באהבת ה', הדרך להחיות חשקות זו היא התפילה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5