ו. ירידת הדורות בייחס לגדולי ישראל מנהיגי האומה היא "גזירה", ובייחס לעם ישראל הוא "מחדל"

——–

הסבר היאך מצד אחד הדורות יורדים ומאידך עלינו להתייחס למשמעתם של גדולי הדור בשווה – דור דור ושופטיו – כאילו וכולם בעלי אותו כח. ונראה להסביר ענין זה על פי תשובת הרב האר"י הקדוש לשאלת תלמידו מהרח"ו.

ונצטט דברי רבי חיים ויטל זיע"א המבואים בספר "שבחי ר' חיים ויטל":

"פעם אחת שאלתי למורי ז"ל: איך היה אומר לי שנפשי יש לה מעלה כל כך, והרי קטן שבדורות הראשונים היה צדיק וחסיד שאין אני מגיע לעקביו? ויאמר אלי: דע כי גדולת הנפש אינה תלויה כפי מעשה האדם הנראה לעינים, כי בוחן ליבות וכליות השם יתברך, רק כפי הזמן והדור ההוא, כי מעשה קטן מאד בדור הזה – שקול ככמה מצוות בדורות הראשונים, כי [בדורות האלו] הקליפה והרע גוברת מאד מאד עד אין קץ, מה שאין כן בדורות הראשונים, ואילו הייתי אני חיים באותן דורות, היו מעשי וחכמתי נפלאות ועולות מכמה צדיקים הראשונים". עכ"ל.

הראנו לדעת כי גדולת הנפש "בעצם" של גדולי הדור – אז כן הם עתה, וישנו רק גורם חיצוני שהוא "התגברות הקליפה והרע מאד מאד עד אין קץ", ואם כן כל עובד ה' בכל כוחו ובמסירות נפשו בדורות האחרונים, אינו יורד ממדריגות קודמיו להחשב כמדריגתם ממש, וכפי שגילה האר"י לתלמידו מוהרח"ו "דאילו היה הוא בדורות הראשונים היו מעשיו וחכמתו נפלאות ועולות מכמה צדיקים ראשונים".

אם כן בזה יובנו דברי הרמב"ם שהאדם יכול במעשיו בשלימות ובמסירות נפש להגיע למשה רבנו, והיינו מצד שמשלים הוא מעשיו על הצד המושלם ככל האפשר, ועובד הוא את ה' בכל כוחו, וכן כמובא בתנא דבי אליהו (פכ"ה): לעולם יאמר אדם מתי יגיעו מעשי למעשי אבותי אברהם יצחק ויעקב, ודייק בדבריו – מתי יגיעו מעשי, הרי שיכול אדם למסור נפשו לה' ולהגיע למעשיהם, והיינו אף שבפועל לא נוכל להגיע למדריגותיהם והשגותיהם בידיעת התורה לעומקה בנבואה וברוח הקודש, וממילא גם לא נוכל להגיע למעשיהם שיהיו מעשינו כמעשיהם בתכלית השלימות, אחר שהם מחמת גדלותם יכלו לעשות מעשיהם על הצד השלם ביותר מאתנו, אולם שקול המעט שביכולתנו להחשב כהרבה שלהם מצד ריבוי הקליפה והרע, כך שהדמיון בין הראשונים והאחרונים שווה בזה שהאחרונים הגיעו לראשונים בכך שעשו ככל אשר ביכולתם לעשות ככל דור ודור כפי הכלים שהיו להם, והמכנה המשותף שבהם, שכל אחד בין מהראשונים בין מהאחרונים מיצה את כל כוחו בכלים והנתונים שניחון בהם, הרי שירידת הדורות לגבי גדולי הדורות היא "גזירה" ולא שח"ו מפאת "המחדל" של גדולי כל דור ודור – נוצר הבדל במהותם. וכאמור בגמרא (סנהדרין יא ע"א): הלל ושמאי – ראוי שתשרה עליהם שכינה כמשה רבנו אלא שאין דורם ראוי לכך, הרי שגדולי הדורות שבכל דור ודור מצד עצמם אחר שהשלימו עצמם בכל כוחם, הרי הם כשמואל בדורו, אלא שבני דורם אינם ראויים לגילויים שיתגלו על ידם.

אולם ייתר עם ישראל, ירידתם נובעת ממחדלם, שכן עוונותינו הם שגרמו לאריכות הגלות ושיהא תיקוננו בדרך הסתר פנים דוקא, וכמו שיתבאר להלן התועלת שבדבר.

ובזה גם תובן בפשטות המחוייבות שיש לנו לשמוע לגדולי הדור שבימינו ממש כבימות משה ובית דינו, שהרי בעצם שופטי וגדולי ישראל שבכל דור ודור שניקו עצמם מכל שוחד ותאווה, ועובדים את ה' בכל כוחם, אינם נופלים מהראשונים, ועובדה שאילו היו בימיהם של הראשונים היו נחשבים כמותם, שהרי הזמן גרמא ולא מצידם עצמם. ולכך כאמור כלפי גדולי ישראל ירידת הדורות מתבטא בהעלם ומניעת השגות בלבד, כך שהירידה אצלם היא "גזירה", אולם בייחס לשאר העם התגברות הקליפה והרע נוצר מ"מחדל" ומירידה במהותם, כך שההתחלה מתחלת מגזירת ההסתר פנים שנגזרה על בני הדור שאינם ראויים לגילויים מחמת מחדלם בתורה ומצוות, וממחדל זה של העם נגזרה "גזירה" לירידת הדורות בייחס לגדולי הדור שיעלמו מהם גילויים והשגות להתראות בהם לבני דורם, אחר שאין בני דורם ראויים לכך.

ומעין זה ממש ראיתי אחר כך בספר "דרש משה" להגר"מ פיינשטיין זצ"ל, שהקשה גבי הנאמר בפסוק(ו, כז): "הוא משה ואהרן" ואמרו חז"ל מלמד ששקולים הם, וכן נאמר בכמה מקומות בתורה, ולכאורה היאך שקולים הם, והלא משה גדול מאהרן כמבואר בתורה ייחס נבואתו של משה בייחס נבואתם של אהרן ומרים, ומשה הוא אדון לכל הנביאים הבאים אחריו.

ותירץ שם, שהכוונה שקולים הם מצד מעשיהם. דהיינו משה ואהרן עשו כל אחד בהתאם לנתונים שבראם הבורא את כל האפשר מצידם, ושניהם מיצו את מלא כוחותיהם עד תום לעבודת ה', ומצד זה שקולים הם. ומזה נלמד לכל דור ודור שגדולי ישראל הממצים כחם עד תומם שקולים כמשה ואהרן בדורם.

כך שמחובתנו להעריך ולשמוע לרבותינו לא מחוסר ברירה ובדיעבד, אלא לכתחילה ממש, ואין לך אלא שופט שבימיך, אחר שכאמור בגדולי ישראל לא חלה ירידה במהות אלא במניעת והעלם השגות בלבד. ומלבד זאת יש לנו לדעת, כי בקנה מידת ירידת הדורות לסיבת תגבורת הקליפה והרע – הם השופטים שמתאימים לנו ולא זולתם, והיינו אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלו, זה אינו, שבשבילך בכלל לא היה מתאים הימים הראשונים עם גדולי הדורות הראשונים, אלא גדולי הדורות שבימיך דוקא.

וראיה גדולה לדברינו ראיתי אח"כ בספר "דעת תורה" לרבנו ירוחם ממיר (פרשת "שלח" עמ' קמז) והנה לך דבריו:

כן אמרו חז"ל (קה"ר א, ח). "אל תאמר מה היה שהימים הראשונים היו טובים מאלה (קהלת ז, י). א"ר ברכיה כתיב (דה"א יב, כז) ויהוידע הנגיד לאהרן. וכי יהוידע היה נגיד לאהרן? אלא אילו היה אהרן קיים בדורו של יהוידע, יהוידע היה גדול ממנו בשעתו. א"ר סימאי כתיב (שם ו, לד) ואהרן ובניו מקטירים על מזבח העולה וגו', וכי אהרן ובניו קיימים? והלא צדוק ובניו היו, אלא ללמדך שאילו היה אהרן ובניו קיימים צדוק היה גדול ממנו בשעתו. ר' הלל מייתי לה מהכא (נחמיה ח, יז) ויעשו כל הקהל השבים מן השבי סכות וישבו בסכות כי לא עשו מימי ישוע בן נון כן בני ישראל עד היום ההוא ותהי שמחה גדולה מאוד, פגם הכתוב בכבודו של צדיק בקבר בשביל פלוני בשעתו. ורבנן מייתי לה מן הכא (עזרא ז, ה) בן אבישוע בן פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן הראש הוא עזרא עלה מבבל אלא אילו היה אהרן קיים היה עזרא גדול ממנו בשעתו". ע"כ. – ודאי כי צדוק היה לומד והיה נצרך לתורתו של אהרן, ודאי כי היה יהוידע מתייגע להבין תורתו של אהרן, ואעפ"כ לו היה אהרן חי בשעתם הם, היה אהרן קטן מהם! ואין ספק כי יהוידע לא הגיע לקרסוליו של אהרן, אהרן היה יותר גדול מצדוק ודאי, אבל כן הוא הדבר, אהרן אמנם היה לו גילוים יותר גדולים, אבל הוא הרי היה בדור של כולו אור, כי על כן יהוידע הנהו יותר גדול מאהרן, מצד כי עליו היה לו לבקוע את החושך של דורו הוא. וכן יהושע יד ימינו של משה, היה בלי שום ספק יותר גדול מעזרא, אלא כי מדידות הגדלות אמנם נמדדות יחד עם מצב הדור, הנה עזרא היה "עזרא" גם בדור חשוך ההוא, ויהושע הלא היה חי בדור נאור ודעה, הנה עזרא נחשב גדול מיהושע, אם כי במציאותו הנה הלא יהושע הוא הגדול, אבל בדור חושך כדורו של עזרא, הנהו הגדול יותר מיהושע בדור-אור שלו. (ויעוין דחו"מ ב' מא' מח).

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5