ו. השקפת התורה היפך השקפת בני אדם בביטוי אהבת ה' לאדם

——–

בב' מצבים מצויה סכנת חלישות דעת זו לומר "עזבני ה' וה' שכחני", האחת היא במצב של יסורים, והשניה במצב של חטא, ועל שני מצבים אלו יש לנו חיזוק ותשובה ניצחת מיציאת מצרים לפרוך טענה שקרית זו, וכאמור שהיא המסובבת לנטוש או לפחות להתפשר בהשגת השלימות.

ונבאר האופן הראשון, שהוא מצב היסורים, שאז מצוי מאד הרגשה זו שכביכול משדר ה' לאדם שהוא מואס בו, והעובדה שהינו במצב של יסורים, כשמתייסר האדם בגופו או בממונו הבנתו היא שהקב"ה כועס עליו, וכעסו עליו מלווה במיאוס שמאס בו הבורא ושנאוי הוא אצל ה', מה שמקשה עליו להתקרב לה' ולשמח עצמו.

וזו השקפתם של בני אדם היפך השקפת התורה, הגמרא אומרת לנו (ברכות ה' ע"א): "וה' חפץ דכאו" (ישעיה נג, ב), אמר רבא מי שה' חפץ בו מדכאו ביסורים, השקפת בני אדם, המקבל שפע וברכה זה הצדיק שעושה רצון ה', והוא האות לצדקותו ולריצויו אצל ה', שהרי משופע הוא ברוב טובה, ואילו השקפת התורה היפך מזה, דוקא המיוסר הוא זה שיכול להתבשר שהינו אהוב לה'.

וכמו שאומרת עוד הגמרא שם, רבי אליעזר בן יעקב אומר: "את אשר יאהב ה' יוכיח וכאב את בן ירצה" (משלי ג, יב), מה גרם לבן שירצה לאב [כלומר, מה גורם לבן החוטא שיהיה אהוב לאביו כבראשונה כאילו לא חטא], הוי אומר אלו יסורים.

והמכחיש ופורך הרגשה מוטעית זו שכביכול משתדרת לאדם שנאה מאת הבורא בימי יסוריו, הוא ניסי מצרים, שהרי השתעבדנו קשה במצרים, וכנאמר: "וימררו את חייהם בעבודה קשה", "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", לכאורה בימים שכאלה שודרה לעם ישראל שנאה ודחיה מהבורא. והאמת היא הלא היא היפך הגמור, וככתוב בתורה (בראשית ג, ז'): "ויאמר ה' ראה ראיתי את עני עמי ואת צעקתם שמעתי מפני נוגשיו כי ידעתי את מכאוביו, וארד להצילו… ולהעלותו מן הארץ ההיא… והנה צעקת בני ישראל באה אלי וגם ראיתי את הלחץ אשר מצרים לוחצים אותם". ועוד נאמר לקמן (כד, י,): "ויראו את אלקי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטוהר", ופירש"י שהיא לבנה שהיתה מונחת לפניו בשעת השעבוד לזכור צרתן של ישראל שהיו משועבדים למעשה לבנים – הרי שמגלות מצרים יש לנו ללמוד לכל הגלויות ולכל הצרות הכלל והפרט, שאהבתו וחמלתו עלינו היא חמלה גדולה ויתרה בכל מצב, ואין חלילה לפרש את הענישה כמסר לשנאה או לדחיה.

וכאמור לעיל שעבודה זו היא קשה ככל עבודת האמונה, שהרי הקושי בעבודת האמונה שמתקשה האדם לראות את סיבת ההשגחה בכל אשר יקרהו ולהכחיש את המקרה, הוא מפני ראיית עיניו את המקרה האוחז עיני בני אדם מלראות את ההשגחה, ומכאן הקושי הגדול להתגבר על ראיית העין. כן הוא בזה, ראיית העין שרגיל בה האדם הוא דכאשר מכעיס הוא למישהו, בהכרח שאותו זה שכועס בגללו הרי הוא שונאו ולפחות אינו אוהבו, וכיון שזו ראיית העין קשה לאדם להבין שלגבי הקב"ה זה אינו כן, וזו עבודת האמונה, לראות את כללי האמונה שלא כפי רגשות ראית העין שלנו, וכמו שביארנו זאת לעיל.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5