ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–
אומרים "ויכולו" ג' פעמים: בעמידה, ולאחר העמידה, ובקידוש. ואמרו חז"ל (מסכת שבת קיט ע"ב): כל המתפלל בליל שבת ואומר "ויכולו", נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית. והביאור בזה, כי על ידי שמעיד שברא הקב"ה את העולם, אזי בני אדם מכירים בבריאה ובבורא, כי אם אין מי שיכיר בבריאה ובבורא, אבדה כל תכלית הבריאה, לכן באמירת "ויכולו", זוכה להיות שותף בבריאה. (שבת א שמב)
מי זוכה להיות שותף של הקב"ה?
לכשיעלה זכרונה של השבת ההיא בליבם של אנשי ירושלים, ייתקפו רבים מהם בצמרמורת עזה. היה זה לקראת סיומה של מלחמת העולם השנייה, כאשר הכוחות הנאציים בפיקודו של הגנרל רומל ימח שמו וזכרו הגיעו כמעט עד שערי ארץ ישראל. אלפי תינוקות של בית רבן התאספו ליד שריד בית מקדשנו לאמירת תהילים, וכל אנשי ירושלים התכנסו לשפוך שיח ותחינה לפני ריבון העולמים שיושיע את העם היושב בציון מידי המרצחים הגרמנים.
גם בבית מדרשו של האדמו"ר רבי שלוימ'ה מזוועיל זצ"ל הורגשה בשבת ההיא חרדה גדולה. האדמו"ר, שהתפרסם ברוב גדולתו, פרישותו וחסידותו, קידש כבר על היין, והתכונן לגשת לסעודת המצוה. באותו רגע ניגשו אליו המשמשים בקודש ואמרו לו שהגרמנים מצויים כבר בשערי ארץ ישראל. תגובתו של הרבי היתה: "מדוע לא אמרתם לי זאת לפני הקידוש"? לא הבינו המשמשים אל מה רומזים דבריו הקדושים, ואז הסביר להם במתק שפתיו: "הרי כל מי שאומר 'ויכולו' נעשה שותף להקב"ה, וממילא חלים כאן כל דיני שותפות, לכן אם הייתם אומרים לי זאת לפני הקידוש, הייתי יכול לפעול אצל ה'שותף' ביתר שאת".
למחרת בבוקר, כשיצא האדמו"ר ממקוה הטהרה, אמר והודיע שהגרמנים לא ייכנסו בשערי ירושלים! וכך היה, ובניסי ניסים נושעה ירושלים מאויביה. האדמו"ר הסביר לאחר מכן את ה'שותפות' בין ישראל להקב"ה בענין השבת, שהרי מי שאומר "ויכולו" מפרסם את אמונת האלוקים בעולם וכאילו מכריז קבל כל יושבי תבל שהעולם נברא בששה ימים וביום השביעי שבת וינפש. ומשל למלך שבנה ארמון פלא על אי בודד, ובא אוהבו וצילם את הארמון והפיץ את התמונה ברבים כדי להראות את גדולתו של המלך וחכמתו. בכך הופך האוהב ההוא לשותפו של המלך. כך השומר שבת ואומר "ויכולו השמים והארץ…" – מפרסם את אלוקותו יתברך, ונעשה שותף למלכו של עולם.
נמחלים עוונותיו – כל האומר "ויכולו" בליל שבת, שני מלאכי השרת מניחים ידיהם על ראשו, ואומרים לו: "וסר עוונך וחטאתך תכופר" (תלמוד ירושלמי). והיינו, כי אדם המעיד בכוונה שלימה וברורה ובאמונה חזקה, שה' יתברך ברא את עולמו בששה ימים, וקידש את יום השביעי וברכו, הרי הביע בכך את יסוד היסודות של אמונת התורה. נמצא שגם אם הוא חטא חס ושלום, אין זה מתוך הכרה, וראוי הוא שימחלו לו. וכתב האור זרוע: "האומר ג' פעמים "ויכולו", מתכפרים לו כל עוונותיו, וכאילו קיים את כל התורה כולה". { וכן כתבו הראבי"ה, הרוקח, ארחות חיים, כל בו, אבודרהם ועוד. (שבת א שמב. א רט)}
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…