ה. עשה לך רב וקנה לך חבר

——–

"דאגה בלב איש ישחנה" (משלי יב) – ובגמרא (יומא עה ע"א) נאמרו בשם רבי אמי ורבי אסי ב' עצות: א', ישיחנה להקב"ה, ב', ישיחנה לחבירו. בעניין ישיחנה להקב"ה שהוא ענין התפילה, כבר דיברנו לעיל בג' פרשיות אחרונות במאמר הראשון ועוד לקמן, בפרק זה נבאר ונרחיב את העצה השניה והיא – ישיחנה לחבירו.

הארכנו בפרקים לעיל שעיקר התרופה לבעיות הנפש, תלויה בחוזק האמונה ובהתבטלות להליכות הגוזר, ולראות בהנהגתו יתברך את ההנהגה הטובה והמועילה ביותר.

אולם כשאדם נתקף בבלבול, מוחו מתקטן ודעתו אינה מיושבת עליו, וקשה לו מאוד אז להתחזק וליישב את דעתו ולחזקה באמונה וביטחון, הפתרון לכך שיהא לך חבר או רב נאמן, איש סוד, שמבין לבעיית נפשך, ונאמן רוח שלא יספר לשום אדם את מצבך, כדי שלא להבאיש את מעמדך – דבר שיגרום לקושי נוסף על מצבך.

ואגב, יש מאוד להיזהר שלא לפרסם את ערעור הנפש ולהעלימו במידת האפשר ממי שאין ממנו תועלת, כי אחרת תידחה בעיני החברה, רבים מהחברה לא יבינו לרוחך ולמועקתך, ואף יציקו לך ביותר בהצר צעדיך מהתקרב אצלם.

ולכן יש לך לחפש חבר או רב איש סוד נאמן ביותר, אוהב, בעל אמונה ביטחון ויראת שמים, שיש בכוחו לעודד ולחזק.

לא לחנם אמרו חז"ל: "או חברותא או מיתותא".

חברותא נצרכת לא רק לפלפול התורה ולהבנתה, אלא גם כדי להחכים זה את זה באמונה וביטחון, ולהגיע לבהירות אמונת ההשגחה, והרווח הגדול שתרוויח במציאת חבר או רב סבלן המוכן לשמוע את מועקות לבך הוא לא רק בשעה שהינך מדבר עמו ממש ושופך את מרי מצוקתך לפניו, שאז בוודאי אתה פורק את המטען המר שבלבך ומתחזק באמונה, אלא גם כשאינך יכול בפועל לדבר עם אותו ידיד או רב, עצם זה שאתה יודע שיש מי שמוכן לשמוע אותך ויש מי שמבין לרוחך ומוכן לעזור לך במצוקתך, כבר מכך יכול אתה להרגיש הרבה יותר טוב.

שהרי האדם במצוקתו חייב שתהא לו תקווה ותלות במושיע שיוכל להושיעו, ולכן כמובן מי שזוכה לצמצם את כל תלותו ותקוותו רק בבורא, ומסתפק בכך כדי להרגיע את עצמו, בוודאי שעדיף זה על הכול, אולם לא לכולם אותו כוח ביטחון להיות בוטחים בבורא יתברך בלבד, ובפרט שחבר טוב או רב אין זה סתירה לאמונה וביטחון, לפי שסיבת התקשרותך לחבר או לרב היא לצורך חיזוק האמונה, שיחזקו המה את האמונה בלבך מתוך אהבה כנה שאינה תלויה בדבר.

ואדרבא, "אין חבוש מתיר עצמו מבית האסורים" – אדם הנאסר ונחבש בהטרדת מחשבות ובלבול, אינו יכול לחלץ את עצמו מבית אסורים שלו, עליו לילך לחבר נאמן שאינו חבוש אלא משוחרר במחשבותיו ומיושב בדעתו, והוא ורק הוא שיש בכוחו לשחרר גם אותך מכבלי מחשבותיך.

וזו עצה נפלאה לכל בעיה ובעיה, לא רק לבעיות הנפש אלא גם לירידות בתורה ויראת שמים, בעיות בקדושה ובמחשבות זרות וכדומה, התייעצות עם חכם או חבר נאמן ואוהב – לשם שמים, יכולות להועיל מאוד להוציא מיאוש ועצבות, ולהביא את הבעיות לפתרונן ברוב יועץ.

והוא כלל גדול שמובא בספרים הקדושים, שעיקר כוחו של יצר הרע הוא במסתרים ובהעלם – הפרד ומשול, להפריד בין רעים ויראי שמים, ובכך לשלוט עליהם כשהם אחד אחד לעצמו, ומי שנכשל בענייני קדושה או הסובל מבעיות והטרדות מחשבות, ואינו מדבר עם חבר נאמן או רב שיכול להוציאו משאול תחתיה זה, הרי שכל בעיות אלו הופכים להיות סודו הפנימי של הסובל מהם, ועמם הוא "משתעשע" כל היום במלחמה פנימית מסובכת ומפרכת.

אבל מי שמדבר עם גדול ממנו ומספר לו את בעיותיו וכשלונותיו, הנה, כבר עצם הסיפור שובר את כוחו של היצר, כי על ידי שמספר הוא מוציא את הדבר מפנימיות הנפש החוצה על ידי הדיבור, ושוב אין זה תופס מקום בפנימיות הנפש אלא בחיצוניותה, והבעיה הופכת להיות יותר חיצונית ומשחררת את הלחץ הפנימי.

עצה זו נאמרה מרבותינו ומגדולי המחנכים העוסקים בבעיות חינוך לנוער, המדגישים שרבים נפלו ונמוקו ביסוריהם ובבעיותיהם, רק מפני שנמנעו מפני הבושה או הפחד להביע את פנימיותם, לעומתם רבים שניצלו לגמרי בקיימם עצה זו. ישמע חכם ויוסף לקח להיות "שומע לעצה – חכם", ו"תשועה ברוב יועץ".

תקות הגאולה – כח המעמיד של כוחות הנפש

ידועה אמרת החכם: העבר אין, העתיד עדין, ההוה כהרף עין.

עקר חולי הדאגה הנו מהעתיד, ומפני שלש סבות אין לדאג מהעתיד:

א. מי אמר שיתממש החשש שממנו אתה חושש? הלא אפשר שיהיה טוב ותשתנה המציאות, כפי שאנו רואים מעשים שבכל יום פעלותיו של הקדוש ברוך הוא המשנה עתים ומחליף את הזמנים והמקרים.

ב. סיבה נוספת שאין לדאוג מהעתיד – שהרי לא ידע האדם את עתו, ואם כן, שמציאות כל האדם בספק, וממילא עתידו בספק.

ג. סיבה שעליה צריך לשים הדגש – הלא עומדים אנו בתקופה של אחרית הימים, כל סימני הגאולה שנתנו רבותינו חכמי התלמוד מלפני 2500 שנה, המבוארים בסוף מסכת סוטה, שיהיו בדור המסים את הגלות ופותח את הגאולה כבר מאחרינו, כולם התגשמו ביתר שאת וביתר דיוק, וממש לא נותר לנו אלא לשלב את הידים ולהמתין לשמע שופרו של משיח. הקדוש ברוך הוא ממתין עוד קצת לתשובתן של ישראל כדי שלא ידחו נדחים, חס וחלילה. ותכף כשיסימו עם ישראל את תקונם – אפילו בהרהור תשובה בלבד – תכף יבא הגואל במהרה ממש, והדבר יכול להיות ברגע, ופתאום ממש. וכמו שמקובל בשם המגיד ממזריטש, שהגאולה תהיה בפתע פתאום. שיכניס הקדוש ברוך הוא הרהור תשובה בלבות ישראל [כנראה על ידי ארוע מסוים שיארע בעולם], ויהפכו כולם לצדיקים גמורים תכף ומיד, ובכך פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים

ואת תקופתנו הקשה כבר ראו חכמי התלמוד – עולא ורבי יוחנן, מגדולי חכמי התלמוד, ואמרו, כי אמנם טקס נפלא יהיה תקופת הגאולה – שיצאו עם ישראל מחושך ומעבדות לאור גדול ולחרות שאין כדוגמתה; "ובלע המות לנצח"; "ואת רוח הטמאה אעביר מן הארץ"; ימים של שלום אמיתי – "וגר זאב עם כבש ונמר עם גדי ירבץ", "לא ירעו ולא ישחיתו בכל הר קדשי"; ימים של ישוב הדעת, וכנאמר: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים", ועוד הבטחות נפלאות שנאמרו בנביאים, והרואה יראה בשבע הפטרות דנחמה גודל שכרן וענגן של ישראל לימות המשיח.

ובכל זאת אמרו חכמי התלמוד, מותרים אנו מלראות את אותו טקס נפלא, ורק לקום בתחית המתים לאחר הכל – דינו. וכל זה למה? מסביר המהר"ל – מפני שראו תוקף הנסיונות והגרויים והפתויים הקשים שיהיו לאותו דור המסים, והעדיפו לא לראות בישועתן של ישראל – ורק שלא להתנסות באותן נסיונות קשים.

ואם הם – שהיו רחוקים ממדורת חבלי משיח אלפים שנה אמרו זאת – אנו שהננו בתוך תוכה של המדורה והנה מלהטת סביבנו כמה צריכים אנו להתחזק ולא להיות שאננים.

אז אנו – שאמנם נתמזל מזלנו להיות בדור מסיים זה – נחזיק מעמד, נפגין נאמנות למסורת התורה הקדושה, למסורת אבותינו ואמותינו הקדושות להזדהות עמם, נתאים את עצמנו להנהגותיהם, כדי שלא תאחזנו בושה וכלימה יום בו נפגש אתם בתחית המתים במהרה בימינו אמן.

להעביר היראה החיצונית לשרשה

ידועים דבריו של מרן ה"חפץ חיים" על מאמר חז"ל דור עקבתא דמשיחא – "פני הדור כפני הכלב".

המשילו חז"ל את דור המסיים לכלב, מדוע? מדרך הכלב, כשזורקים עליו מקל או אבן, מתנפל הוא על האבן או על המקל בכעס ובחמה גדולה, ואינו מתבונן מיהו המשליך את האבן או את המקל, אלא ראיתו קצרה ביותר ומיחס את כאבו ומכתו למקל או לאבן, ואין יכול לראות מעבר לזה.

כמו כן דורנו – אומר ה"חפץ חיים" – יהא דור שישלוט בו הסתר פנים נורא, ומתוך כך האדם ייחס את מצבו למקרה ולטבע העולם ולא יוכל לראות מעבר לזה.

בהתאם לדבריו נראה בהחלט לקשר את עניננו: "סבל המחשבות הטורדות", חרדות שוא ודמיונות, שכולם נובעים מראיה קצרה חסרת טוח, מהתבוננות פשוטה. וכי ממי יש לירא אם לא מהשם יתברך, אשר מצהיר כביכול על עצמו: "אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל". הכל "אני" – אומר הקדוש ברוך הוא. ואם כן, עד שאתה מפחד מחולי זה או אחר או דואג ממשהו או עצב ומואס בחייך מסבות שונות, גש ישר למקור היראה ושרשה, שהיא יראת ה', ואת תכונת היראה שבקרבך אל תבזבז אותה על יראות חיצוניות, אלא תעלה אותה לשרשה, אל בעל המכה ובעל המכאוב, שהוא הקדוש ברוך הוא, ותירא אותו, ולא תירא מברואיו ולא תדאג ממעשה ידיו, אלא ממנו ישרות.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5