——–
האמור שה' מחייה את כל העולמות בכל רגע באופן פעיל, כתוב בזוהר (בראשית דף לג רע"ב אמר רבי חיא, ובויגש דף רז ע"א) על הפסוק כונן שמים בתבונה, שה' מחייה הכל בכל רגע. וכן כתב יוסף בן מתתיהו נגד אפיון (ספר שני אות כא), ובכוזרי (מאמר ג אות יא) וזה לשונו, מפני שאין עניין הבריאה דומה לענין המלאכה, כי האומן כשהוא עושה ריחים על הדמיון [דרך משל העושה ריחים..], וילך לו, ויעשו הריחים מה שבעבורו נעשו. והבורא יתברך בורא האברים, ונותן להם כוחות, וממשיך להם עם הרגעים, ואילו היו מעלים על לב הסתלקות השגחתו והנהגתו, רגע אחד, היה נפסד העולם כולו. עד כאן לשונו. וכן כתב הרמב"ם (ריש יסודי התורה הלכות א-ה) וכל הנמצאים מן שמים וארץ ומה ביניהם, לא נמצאו אלא מאמיתת המצאו. ובמורה הנבוכים (ח"א פרק סט ובתרגום הגר"י קאפח בדף קטז סוע"א) כי במציאות הבורא הכל מצוי [דהיינו מציאות העולם היא על ידי מציאות הבורא באופן פעיל, וכפי שממשיך], והוא מקור קיומו, בענין שמכנים אותו שפע, כמו שנבאר באחד מפרקי מאמר זה (ח"ב פרק יב). ואם יעלה על הדעת העדר הבורא, תעדר כל המציאות וכו'. והרי הוא איפוא לו [השם ביחס לעולם] במעלת הצורה לדבר שיש לו צורה, אשר בה הוא מה שהוא, ובצורה תתקיים אמתתו ומהותו, כך יחס ה' לעולם [כשם שצורת איזה דבר היא קיומו, ואם תתבטל הצורה יתבטל קיומו, כן השם הוא כצורה לעולם]. וממשיך, שלכן נקרא ה' חי (בציירה) העולמים, עניינו שהוא חיות העולם, כמו שיתבאר (ח"א פרק עב). וכן מסיים הרמב"ם שם את הפרק (ח"א פרק סט) שה' מספק לעולם את הקיום והתמידות, לפי שה' צורת העולם וכו'. עד כאן. וכן כתב הרמב"ם בעוד דוכתי. וכן כתב הרמב"ן (שמות יג,טז, ובסוף פרשת בא). והרמ"ק באורך, ובמקומות רבים (נקבצו דבריו בספר קול הנבואה עמ' קצט). גם בחכמת האמת יסוד זה סובב והולך בכולה בסדר השתלשלות העולמות, שקו אין סוף נמצא בפנימיות כל העולמות, מן העליון ביותר, עד תחתית עולם העשיה, כדאיתא בריש עץ חיים ובריש אוצרות חיים, ובשערי קדושה (ח"ג ש"א וש"ב) ועוד רבות, ועוד כן כתב בשער ההקדמות (הקדמה ד, ועוד בדרוש כיצד נעשו הכלים דף נג ע"ב במהדו' ברדוויין) וזה לשונו, והנה אין ספק כי אם יפסק רגע אחד מלהמשיך המאציל אור בתחתונים, היה העולם חרב, ולא היה מתקיים אפילו רגע אחד. וכן כתב הרמח"ל בסוף ספר מלחמת משה (אות טו ידיעה ד, נדפס בסוף דעת תבונות ח"א עמ' שסא) שזו תכלית תורת הסוד, ושב וכן כתב בראש ספרו אדיר במרום, ובספר חוקר ומקובל (בדברו על ד' חלקי חכמה הקבלה החלק הד'), ועוד רבות בספריו.
ויסוד זה אמרו הבעל שם טוב, וכאשר כתוב בספר התניא (שער היחוד והאמונה ריש פ"א) שביאר הבעל שם טוב, שדבר ה' מתלבש בשמים להחיותם, ובלא כן יחזרו לתוהו, אין ואפס ממש, והיו כלא היו כלל, וכן כל הבריאה. וזהו מה שאמר האר"י ז"ל, שגם בדומם יש בחינת נפש וחיות רוחנית. ועל פי האמור בעל התניא (שם פרק ב) מבאר, שכיון שהבריאה היא מציאות של יש מאין, לכן ה' מוכרח ליצור אותה מחדש בכל עת, שרק מציאות של יש מיש אפשר להניחה אחרי הייצור, ותמשיך להתקיים מעצמה. מה שאין כן מציאות של יש מאין. משל למה הדבר דומה, לדיבור היוצא מן הפה, שברגע שיפסיק המדבר לדבר, יכלה ה"יש" של הדיבור. ושעל כך נאמר, ואתה מחיה את כולם, ודרשו, אל תקרי מחייה אלא מהווה [המהדירים ציינו שכן כתב הראשית חכמה (שער הקדושה סופ"ז) והשל"ה (שער האותיות מאמר ג-ד ושם אות ס).] וכן כתב יסוד זה, שהשם מחייה את הבריאה בכל עת באופן פעיל בספרים קדושת לוי (שמות ר"פ שקלים) וליקוטי מוהר"ן (סוף תורה ז בהשמטות) וחובות התלמידים (מאמר ראשון אות ב עמ' קסט) ובספרו הכשרת האברכים (עמודים פו,קלה,קלז,קסט). ועוד הרחבנו בכך לעיל בחלק ההלכות (סימן א סעיף ה אות ב).
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5