ה. אִשָּׁה הַחֲפֵצָה שֶׁבַּעֲלָהּ יָבִיא פַּרְנָסָה בְּרֶווַח – מַה תַּעֲשֶׂה?

——–

1. כְּבוֹד הַבַּעַל

אָמְרוּ חֲזַ"ל: "אוֹקִירוּ לִנְשַׁיְיכוּ כִּי הֵיכֵי דְּתִתְעַתְּרוּ" – תַּרְגּוּם, כַּבְּדוּ נְשׁוֹתֵיכֶם כְּדֵי שֶׁתִּתְעַשְּׁרוּ, חֲזַ"ל נָתְנוּ סְגֻלָּה וְעֵצָה לָאִישׁ, אִם בִּרְצוֹנְךָ לִהְיוֹת עָשִׁיר כַּבֵּד אֶת אִשְׁתְּךָ וְתִתְעַשֵּׁר.

וּבְכֵן אִשָּׁה הַחֲפֵצָה שֶׁבַּעֲלָהּ יִתְעַשֵּׁר וּלְפָחוֹת שֶׁתְּהֵא פַּרְנָסָתוֹ בְּרֶוַח, שֶׁתִּגְרֹם לְכָךְ שֶׁבַּעֲלָהּ יְכַבֵּד אוֹתָהּ. תִּתְרַחֵק מִכָּל הַשָּׂנאוּי עָלָיו, לֹא תְּהֵא רַגְזָנִית, וְלֹא עַקְשָׁנִית, תִּשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת תָּמִיד מְאִירַת פָּנִים, וְגַם כַּאֲשֶׁר בַּעֲלָהּ כּוֹשֵׁל בְּכֹחוֹ, בְּחָכְמָתוֹ, בִּיכָלְתּוֹ, בְּפַרְנָסָתוֹ, תְּעוֹדְדוֹ וּתְדַבֵּר דִּבְרֵי נִחוּמִים עַל לִבּוֹ, וְגַם כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁהוּא בְּלַחַץ, עַצְבָּנִי, פּוֹגֵעַ וּמַעֲלִיב, תְּדוּנוֹ לְכַף זְכוּת, תִּמְחַל עַל כְּבוֹדָהּ, תִּשְׁמַע בִּזְיוֹנָהּ וְתִשְׁתֹּק, וּתְכַבְּדֵהוּ בְּכָל מַצָּב, הֲרֵי שֶׁכְּמוֹ כֵן הוּא יְכַבְּדָהּ וְיַעֲרִיכֶנָּה לִמְאֹד, יִתְחָרֵט עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ, וְיִשְׁתַּדֵּל תָּמִיד לְפַיְּסָהּ וּלְכַבְּדָהּ כָּרָאוּי לְוַתְרָנִית כְּמוֹתָהּ וְאָז הַסִּכּוּי שֶׁבַּעֲלָהּ יִתְעַשֵּׁר וִיפַרְנְסָהּ בְּכָבוֹד, כְּהַבְטָחַת חֲזַ"ל שֶׁהַמְכַבֵּד לְאִשְׁתּוֹ מִתְעַשֵּׁר.

אוּלָם אִם בְּמַצָּב זֶה תִּכְעַס, תְּזַלְזֵל, תִּתְעַצֵּב וְתִדְאַג, וְכָל שֶׁכֵּן אִם תַּעֲשֶׂה בְּמַצָּב זֶה מַחֲלוֹקוֹת וּמְרִיבוֹת, הֲיִתָּכֵן שֶׁבַּעֲלָהּ יְכַבְּדָהּ, הֲלֹא בְּדֶרֶךְ כְּלָל יָשִׁיב גַּם הוּא מִלְחָמָה, יְזַלְזֵל בָּהּ, יִפְגַּע בָּהּ וְיַשְׁפִּילָהּ, וְאָז אֵין סִכּוּי לְעֹשֶׁר וּלְפַרְנָסָה טוֹבָה, שֶׁכֵּן גָּרְמָה הִיא לְכָךְ שֶׁבַּעֲלָהּ לֹא יְכַבְּדָהּ וּבְכָךְ תַּרְחִיק אֶת הַפַּרְנָסָה וְהַבְּרָכָה יוֹתֵר וְיוֹתֵר.

2. צְנִיעוּת

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (שמות כ, כא):

"בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ".

כָּל מָקוֹם קָדוֹשׁ הָרָאוּי לְהַזְכִּיר בּוֹ שֵׁם ה', רָאוּי הוּא לִבְרָכָה, וְלָכֵן מֵאַחַר וְהַצְּנִיעוּת הִיא הַתְּנַאי לְהַשְׁרָאַת שְׁכִינָה, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כג, טו) "וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ". כְּלוֹמַר שֶׁחֹסֶר צְנִיעוּת הֵמָּה הַמְסַלְּקִים אֶת הַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה, אֶת הָאֶפְשָׁרוּת לְהַזְכִּיר שֵׁם ה', שֶׁכֵּן אִי אֶפְשָׁר לְהַזְכִּיר שֵׁם ה' בְּמָקוֹם פָּרוּץ חֲסַר צְנִיעוּת. וּמִמֵּילָא כֵּיוָן שֶׁמִּסְתַּלֶּקֶת הַשְּׁכִינָה מִסְתַּלֶּקֶת הַבְּרָכָה הַמֻּתְנֵית בְּהַשְׁרָאַת הַשְּׁכִינָה וּבְכֵן אִשָּׁה הַחֲפֵצָה שֶׁבַּעֲלָהּ יֻשְׁפַּע בְּשֶׁפַע פַּרְנָסָה וְהַצְלָחָה, תִּתְחַזֵּק בִּצְנִיעוּת הַלְּבוּשׁ, בִּצְנִיעוּת הַהַנְהָגָה וְאָז בִּרְכַּת הַבַּיִת מֻבְטַחַת.

3. בִּרְכַּת הַמָּזוֹן וְיֶתֶר הַבְּרָכוֹת

אִשָּׁה מְחֻיֶּבֶת בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן וּבְיֶתֶר בִּרְכוֹת הַנֶּהֱנִין,וְהַמְבָרֵךְ מִתְבָּרֵךְ. וְלָכֵן זוֹ עֵצָה נוֹסֶפֶת לְאִשָּׁה הַחֲפֵצָה שֶׁבַּעֲלָהּ יִתְבָּרֵךְ בְּפַרְנָסָתוֹ שֶׁתַּקְפִּיד בְּבִרְכוֹתֶיהָ, וּכְמוֹ כֵן תַּשְׁגִּיחַ עַל בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ שֶׁיְּבָרְכוּ עַל אֲכִילָתָם תְּחִלָּה וְסוֹף, וּבְכָךְ שֶׁתְּמַלֵּא אֶת בֵּיתָהּ בִּבְרָכוֹת לַה', יִתְבָּרֵךְ בֵּיתָהּ.

וּבִפְרָט בִּרְכַּת הַמָּזוֹן שֶׁסְּגֻלָּתָהּ גְּדוֹלָה לִמְאֹד לְפַרְנָסָה, וְכַמְבֹאָר בְּסֵפֶר "הַחִנּוּךְ" שֶׁשָּׁמַע מֵרַבּוֹתָיו (הָרַמְבַּ"ן), שֶׁהִזְהִיר בְּבִרְכַּת הַמָּזוֹן לְאָמְרָהּ בְּכַוָּנָה, מֻבְטָח לוֹ שֶׁלֹּא יֶחְסְרוּ מְזוֹנוֹתָיו כָּל יָמָיו בְּכָבוֹד.

4. שָׁלוֹם

מוּבָא בְּסֵפֶר הַשְּׁלָ"ה הַקָּדוֹשׁ (דף רמב): מַחֲלֹקֶת אַחַת דּוֹחָה מֵאָה פַּרְנָסוֹת…! כַּמָּה שׁוֹגוֹת וְטוֹעוֹת נָשִׁים שֶׁרָבוֹת עִם בַּעֲלֵיהֶן עַל פַּרְנָסָה, הֲלֹא הַמְּרִיבָה וְהַמַּחֲלֹקֶת מַרְחִיקוֹת אֶת הַפַּרְנָסָה, דּוֹחוֹת אוֹתָהּ גַּם אִם רְאוּיָה הִיא שֶׁתַּגִּיעַ, גַּם אִם מִצַּד הַמַּזָּל מַגִּיעַ לְאוֹתוֹ זוּג פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, מֵחֲמַת הַמַּחֲלֹקֶת נִדְחֶה אוֹתוֹ שֶׁפַע וְלֹא מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם. וְקַל וָחֹמֶר כְּשֶׁאֵין רָאוּי הַשֶּׁפַע שֶׁיַּגִּיעַ וְנִצְרָךְ לְכָךְ תְּפִלָּה, שֶׁבְּוַדַּאי בְּמַחְלָקְתָּן וּמְרִיבָתָן יִמְנְעוּ אֶת הַשֶּׁפַע מִלְּהַגִּיעַ אֲלֵיהֶם.

נָשִׁים יְקָרוֹת! בִּמְקוֹם לְבַזְבֵּז אֶת כֹּחֲכֶן בְּמַחֲלֹקֶת וּמְרִיבָה הַשְׁקִיעוּ כֹּחֲכֶן זֶה בִּתְפִלָּה וּתְחִנָּה לַה' שֶׁיַּמְשִׁיךְ לָכֶן פַּרְנָסָה בְּשֶׁפַע, וְהַרְבּוּ שָׁלוֹם אַהֲבָה וְאַחֲוָה שֶׁאֵין כְּמוֹתָם לִהְיוֹת כְּלִי לִבְרָכָה, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַזַ"ל:

"לֹא מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּלִי הַמַּחֲזִיק בְּרָכָה לְיִשְׂרָאֵל אֶלָּא "הַשָּׁלוֹם", שֶׁנֶּאֱמַר: "ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָּׁלוֹם" אִם חֲפֵצוֹת אַתֶּן בִּבְרָכָה, הַכְּלִי הַגָּדוֹל וְהַמְקַבֵּל בְּיוֹתֵר אֶת הַשֶּׁפַע הוּא "הַשָּׁלוֹם", שֶׁכֵּן דָּרְשׁוּ מֵהַפָּסוּק, אֵימָתַי יְבָרֵךְ ה' אֶת עַמּוֹ? – כַּאֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ "שָׁלוֹם". הַשְׁקִיעוּ בְּשָׁלוֹם בְּאַהֲבָה, בְּכָבוֹד, וּבְבִטָּחוֹן בַּה', וְאָז הַסִּכּוּי בָּטוּחַ לְפַרְנָסָה. תָּדוּנוּ אֶת בַּעֲלֵיכֶן לְכַף זְכוּת, לֹא לְהַאֲשִׁימוֹ, חִזְקוּ בֶּאֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן בַּה' לְהַאֲמִין וְלִבְטֹחַ בּוֹ, וְסַלְּקוּ מַחְלוֹקוֹת וּמְרִיבוֹת, וּבְזֶה הַסִּכּוּי הַיָּחִיד שֶׁתִּזְכּוּ לְשֶׁפַע רוּחָנִי וְגַשְׁמִי לְעֻמַּת "אֶפֶס סִכּוּי" לְהַשִּׂיג מַשֶּׁהוּ מִמְּרִיבוֹת וּמַחְלוֹקוֹת שֶׁתּוֹצְאוֹתֵיהֶן הֶפְסֵד עֹנִי וּמְרִירוּת.

5. תְּפִלָּה

קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת (תהילים קמה, יח). תְּפִלָּה מֵהַלֵּב בֶּאֱמֶת נִשְׁמַעַת וּמִתְקַבֶּלֶת. הָאִשָּׁה תַּפְקִידָהּ לְנַצֵּל אֶת כֹּחָהּ בִּתְפִלָּה לַה' עַל בַּעֲלָהּ וְעַל בְּנֵי בֵּיתָהּ, וְאִם תִּשְׁמֹר עַל הַשָּׁלוֹם שֶׁהִזְכַּרְנוּ קֹדֶם, יְהֵא לִבָּהּ פָּתוּחַ לְהִתְפַּלֵּל עַל בַּעֲלָהּ, וְאִלּוּ יְהֵא לִבָּהּ זוֹעֵם וְכוֹעֵס עַל בַּעֲלָהּ לֹא תּוּכַל לְהִתְפַּלֵּל עָלָיו מִכָּל לִבָּהּ, אַחַר שֶׁמְּלֵאָה עָלָיו בְּהַאֲשָׁמוֹת בְּכַעַס וּמְרִירוּת.

וּבְכֵן מַה יּוֹתֵר חָשׁוּב לָאִשָּׁה מֵאֲשֶׁר שְׁלוֹם בֵּיתָהּ שֶׁהַרְבֵּה תָּלוּי הוּא בַּפַּרְנָסָה, שֶׁכֵּן אָמְרוּ חֲזַ"ל: אֵין מְרִיבָה בְּבֵיתוֹ שֶׁל אָדָם אֶלָּא מֵחֹסֶר "קֶמַח", דְּהַיְנוּ פַּרְנָסָה, לָכֵן, הִתְפַּלְּלִי לַה' עַל בַּעֲלֵךְ מֵעֹמֶק לִבֵּךְ, שֶׁיַּצְלִיחֵהוּ וְיַרְוִיחֵהוּ ה' בְּמַעֲשֵׂה יָדָיו, הִתְפַּלְּלִי לַה' שֶׁיַּשְׁפִּיעַ מֵחַסְדּוֹ פַּרְנָסָה לְבָתֵּיכֶם בְּרֶוַח גָּדוֹל, וּתְפִלָּה מֵהַלֵּב מִתְקַבֶּלֶת, וְחָשׁוּב שֶׁתְּהֵא תְּפִלָּה זוֹ בִּקְבִיעוּת יוֹם יוֹם בִּשְׂפָתֵךְ וּבִלְשׁוֹנֵךְ.

6. שְׁמִירַת הַלָּשׁוֹן

נָשִׁים יְקָרוֹת, כָּל הַטּוֹב וְהַשֶּׁפַע הֵן הָרוּחָנִי וְהֵן הַגַּשְׁמִי תָּלוּי בְּפִיו שֶׁל הָאָדָם, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי יח, כא): "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן", וְעוֹד נֶאֱמַר (תהלים לד, יג – יד): "מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים אֹהֵב יָמִים לִרְאוֹת טוֹב – נְצֹר לְשׁוֹנְךָ מֵרָע וּשְׂפָתֶיךָ מִדַּבֵּר מִרְמָה".

בַּפֶּה שֶׁל הָאָדָם תָּלוּי כָּל הַטּוֹב אוֹ כָּל הָרָע, הַחַיִּים אוֹ הַמָּוֶת. לָכֵן עֵצָה גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה לְהָבִיא בְּרָכָה אֶל בֵּיתֵךְ, לִלְמֹד הִלְכוֹת וּמוּסָרֵי לָשׁוֹן הָרָע מֵהֶחָפֵץ חַיִּים וּמֵעוֹד סְפָרִים, רַבּוּ הַסִּפּוּרִים וְהָעֻבְדּוֹת מִנָּשִׁים שֶׁהָיוּ זְקוּקוֹת לִישׁוּעָה, וּבְקַבָּלָה זוֹ שֶׁקִּבְּלוּ עַל עַצְמָן לִשְׁמֹר לְשׁוֹנָן שָׁעָה אוֹ שְׁעָתַיִם בְּיוֹם – רָאוּ יְשׁוּעוֹת.

7. אַהֲבַת יִשְׂרָאֵל

עֵצָה נוֹסֶפֶת גְּדוֹלָה וְנִפְלָאָה לְפַרְנָסָה טוֹבָה לְהִכָּלֵל בִּכְלָלוּת עַם יִשְׂרָאֵל, וְלֹא לִפְרֹשׁ מֵהַצִּבּוּר וּלְהֵחָשֵׁב כְּיָחִיד, כִּי הַיָּחִיד לֹא מֻבְטָח, וְאִלּוּ כְּלַל יִשְׂרָאֵל מֻבְטָח לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה וּלְשֶׁפַע. וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר מְסַלֵּק הָאָדָם שִׂנְאָה וְהַקְפָּדָה מִלִּבּוֹ עַל שׁוּם בַּר יִשְׂרָאֵל, וְיָכוֹל זֶה שֶׁיָּעִיד עָלָיו הַבּוֹרֵא שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם קְפֵּידָא וְשִׂנְאָה עַל שׁוּם אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ מֵאֵלּוּ שֶׁהֵרֵעוּ לוֹ, פָּגְעוּ בּוֹ – מֻבְטָח הוּא לְשֶׁפַע, שֶׁכֵּן נִכְלַל זֶה בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל וְדִינוֹ "כִּכְלָל" וְלֹא "כִּפְרָט", כִּי הַחִבּוּר הוּא רַק כַּאֲשֶׁר יֶשְׁנָהּ אַהֲבָה, הַשִּׂנְאָה יוֹצֶרֶת פֵּרוּד, לָכֵן הָאוֹהֵב נֶחְשָׁב כִּמְחֻבָּר וְהַשּׂוֹנֵא נֶחְשָׁב לְנִפְרָד.

וְהֶעֱלָה הַבּוֹרֵא בְּדַעְתִּי עֵצָה נִפְלָאָה לְמַצָּב הַמָּצוּי מְאֹד, שֶׁגַּם כַּאֲשֶׁר הָאָדָם נוֹהֵג בְּוִתּוּר וּבְאִפּוּק כְּשֶׁפּוֹגְעִים בּוֹ, וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָכֵן שׁוֹתֵק וְנֶעֱלָב וְלֹא עוֹלֵב, אוּלָם לְאַחַר מִכֵּן עוֹלֶה בְּלִבּוֹ מַחְשְׁבוֹת "חֲרָטָה", לָמָּה לֹא הֵשַׁבְתִּי לוֹ לְזֶה שֶׁהֶעֱלִיב… הֲרֵי יָכֹלְתִּי לָתֵת לוֹ כְּרִשְׁעָתוֹ… יָכֹלְתִּי לְבַיְּשׁוֹ בְּמִלִּים כָּאֵלּוּ אוֹ כָּאֵלּוּ… אֵיךְ שָׁתַקְתִּי לוֹ, אֵיךְ הָיִיתִי כָּזֶה עָלוּב וְטִפֵּשׁ… וְכָךְ מִתְמַקְמֵק הָאָדָם מֵחֲרָטָתוֹ עַל שְׁתִיקָתוֹ.

וּבְכֵן הָעֵצָה לְזֶה, שֶׁיִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם, הֲרֵי בִּשְׁתִיקָתִי זוֹ נָהַגְתִּי כְּמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עִם קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם, נָהַגְתִּי כְּמוֹ גְּאוֹנֵי וּגְדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ רַבִּי יִשְׂרָאֵל מִסַּלַּנְט גְּאוֹן הַמּוּסָר, וּבְכֵן כְּדַאי לִי לְהִתְחָרֵט לָמָּה לֹא נָהַגְתִּי כְּקֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם…? אַחֲרֵי שֶׁזִּכַּנִי ה' וְשָׁתַקְתִּי הֲלֹא בְּכָךְ הִשְׁתַּיַּכְתִּי לְצַדִּיקֵי עוֹלָם אֵלּוּ שֶׁיָּדְעוּ לִשְׁתֹּק. הֵיאַךְ אֶתְחָרֵט עַל כָּךְ וְאֶחְפֹּץ לְהִשְׁתַּיֵּךְ לְבַעֲלֵי הַמַּחֲלֹקֶת שֶׁנִּזְכְּרוּ לְדִרְאוֹן עוֹלָם…?! וּבְמַחְשָׁבָה זוֹ תַּצְלִיחַ לְסַלֵּק אֶת הַחֲרָטָה הַטִּפְּשִׁית מֵהַשְּׁתִיקָה וְהָעֶלְבּוֹן שֶׁנֶּעֱלַבְתָּ וְלֹא הֶעֱלַבְתָּ.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5