התבוננות שכלית

——–

א. תחילה וראש ישים האדם אל ליבו את כל הדברים הנזכרים לעיל, ויפנימם פנימה, על גודל חיוב מצות אהבת הבריות, וההשגות הנוראות שמשיג בעליה, ועל גודל מעלתה, ומוסריותה. ועתה ננסה לגעת בקושי הריגשי והמחיצה החוצצת מבני האדם לאהוב זה את זה. שכן אם אינו מכיר אדם זה, כיצד יאהבהו ואינו מכירו. ובפרט שרואהו כעת באופן מקרי, ומכאן ואילך יתכן שלא יראהו שוב לעולם, ועל שום מה יאהבהו, ויתכן שלא יהיה שום קשר ביניהם. ואכן אם מכירו ובעל מעלות טובות הוא, ויודעו שהוא איש האוהב את הבריות. אמת הדבר שבאופן זה אין שום קושי לאוהבו, ואדרבה טבע האדם לאהוב אנשים כאלו, ומי שאינו אוהבו סימן שטבעו רע, ואין צריך להכביר במילים על כך. ברם באמת מה מעטים בני אנוש שאוהבים המה את בני האדם, וחפצים לעזור איש לרעהו בכל עת ובכל מצב, ונער יספרם, וכמו שכתב הרמב"ם באגרת אל תלמידו רב יוסף (אגרות הרמב"ם שילת עמ' תכ) וכבר הודעתיו פנים בפנים אם הוא זוכר, שהאדם אם יסכים בזמננו זה לעשות או לומר כפי גמול כל אדם כמות מעשיו, כמו שנאמר ועם עקש תתפל [כלומר אם יתעקש המתעקש עם כל אחד ואחד כפי רעתו ומדתו] יקבע בנפשו זה קנין נקבע בכל מיני רעות [דהיינו יקבע בנפשו מדת הרוע, על פי הכלל שאחר המעשים נמשכים הלבבות, ומעשיו כל הזמן יהיו ברוע מדותיהם של אחרים.] לפי שרוב מי שרואה הוא עקש. [רוב בני האדם עקשים המה. זהו הנוגע לנו, אך אי אפשר להמנע מלסיים עם הצעתו הנפלאה של הרמב"ם, וזה לשונו, אם כן ראוי לאדם שרוצה להיות אדם, שיסתכל בהשלמת מדותיו וקנין שכליותיו, ואל יעסיק דעתו בשטויות. עד כאן לשונו]. והרי לנו כי רוב בני האדם רעים, ואם כן כיצד ניתן לאוהבם. ואף אם האדם הניצב כאן אוהב את הבריות, אך יש לו מדה רעה כל שהיא, כגון שהוא כעסן, הרי שהכעס גורם שלא לאוהבו ולהרחיקו, ואיך נחוש כלפיו אהבה ואחוה שלום ורעות, שהוא ציווי התורה שאמרה ואהבת לרעך כמוך, כמוך ממש כגופך, כמו שכתבו הראשונים שהובאו לעיל בחלק ההלכה (סימן א סעיף א). ויתר על כן אם אדם זה בעל מדות רעות הינו, על אחת כמה וכמה שקשה לאוהבו, ואם גם אין לו מדות טובות, הרי שבן בנו של קל וחומר שקשה לאוהבו, ואיך נחוש אליו אהבה ואחוה ורצון לעזור, והוא אדם שאין דרכו לעזור ולסייע, ובכל עת חושב רק על עצמו וצרכיו, ואף אם יבקשוהו לעזור.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א

הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5