——–
ח. לאור האמור כתב הרמח"ל (בדרך השם ח"א פ"ב סי' ג, ושם פרק ד אות ד, וח"ב פ"ב אות ז. ובדעת תבונות אותיות יד,מ ד"ה ותביני, ואות עח, ובקל"ח פתחים ג,ד) שבעת עשיית המצוות, מתעלה הנשמה אל הדבקות בו יתברך, שהיא תכלית האדם, ובגלל שהתקרבה הנשמה יותר אל הבורא, לכן נשמתו מתחזקת גדלה ומתקדשת, אלא שאנו לא רואים כל זאת, היות וגזר הבורא שדבר זה יסתר מעינינו, על ידי הגוף העכור, המסתיר את אור הנשמה המכוסה ונמצא בתוכו. ונמצא, כי אם נסתכל על קבוצת אנשים הממתינים לאוטובוס, או יושבים בבית המדרש, למראית עין נראים אנשים זהים לפנינו, רק שונים במראה פניהם לבושיהם ומדת גופם, אך מבחינת הנשמה, לכאורה לכולם נשמה קדושה באותה מידה. אולם אין זה מן האמת, כי כעת ממש, לזה נשמה גדולה זכה ועצומה, ולזה נשמה קטנה, ורק שאנו לא רואים זאת. ובבא יום פקודה, בעת שהנשמה יוצאת מן הגוף, מזהירה כל נשמה לפי מה שהיא, ודביקה בהשם יתברך כל אחת לפי שעורה ואיכותה, לפי מה שעבדה והשיגה פה בעולם הזה, הוא עולם העבודה.
והדברים נפלאים, כי יוצא שאין השכר והעונש בעולם הבא, כאשר סבורים העולם שהוא כשכר פועל על עבודה שעבד, שבסוף היום מקבל תשלום של כסף או שוה כסף, ולהיפך אם הזיק מקבל עונש, קנס או מלקות וכדומה. שבכל אלו השכר והעונש הם דבר חיצוני לאדם שמקבלו. אלא האמת היא שהשכר והעונש בעולם הבא אינם חיצוניים למקבלו, אלא הם עצם מהותו של המקבל, כי אדם שעבד את השם בעולם הזה, ממילא נשמתו התקדשה ו"גדלה" והתקרבה אל השם, וממילא כשיגיע לעולם הבא, נשמתו הזכה והברה, תהיה דבוקה בבורא. ועצם התקדשות הנשמה זהו שכרה בעולם הבא, שככל שדבוקים וקרובים יותר לבורא, כך גדלה ההנאה שם. לא כן מי שהרע ונשמתו עכורה, ורחוקה מהבורא, לפי שהיא עכורה, לכן אין לה אפשרות להנות. כלומר השכר והעונש הם מה שהאדם השיג בעצם מהותו וזיכוך נשמתו פה בעולם הזה, ולפי מה שהאדם יצר את נשמתו, כך היא נשמתו בעולם הבא, קרובה או רחוקה מאיתו יתעלה. ואין השכר והעונש דבר חיצוני לנשמת האדם, שמקבלת פרס על עשיית טוב, ועונש על עשיית רע. וכן כתב עוד בדעת תבונות (סי' יח) שהשכר הוא עצם השגת שלימות נפשו שמשיג עובד השם, ועוד שם (סי' כח) כתב, ויהיה שלמותם שכרם בזכות מה שטרחו להשיגו. ובקל"ח (פתח ד) כתב, ענין שתהיה נאה בו העבודה וכו' אם ירצה לגלות יחודו בפועל, כי זה הדבר יהיה מה שיתן מקום יפה לעבודה, ולא זו אף זו, שזה עצמו יהיה ההטבה. עד כאן לשונו. וכן כתב בספר אדיר במרום (ח"א ד"ה הזוהר מאי מצחא דלתתא נהרין ארבע מאה בתי דינין) וזה לשונו, אך סוד הענין הוא, כי הנה הנשמות הם נקראים חלק אלוה ממעל, והם יותר מן המלאכים כידוע. והם נגזרות מצד העצמות במציאותו כנ"ל, וכך הם צריכין להדבק בו, וזהו סוף תענוגן. עד כאן לשונו. וכיוצא בזה כתב גם בספר נפש החיים (שער א פי"ב) שהשכר והעונש הם גוף עשיית האדם, ואינם חיצוניים לו.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אסי הלוי שליט"א
שלחן ערוך המדות – א
הלכה ומוסר
חלק ההלכה בו נידונו חקרי ההלכות, ברור דינים וגדרים הלכתיים בהלכות מדות
חלק המוסר בו באו דברי המוסר, ודרכי כבישת המדות הטובות, וההרחקה מן הרעות
מאשר חנני ה' יתברך – הצב"י אסי הלוי אבן יולי ס"ט
פעה"ק ירושים תובב"א – בשנת "הביאני אל בית היין ודגלו עלי אהבה" – התשס"ח לפ"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5