הצרה עצמה היא צמיחת הישועה – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. ויחי יעקב (מז.כח)

יש לידע, מדוע נסתבב שפרשת ויחי תהיה פרשה סתומה, ולא פתוחה כשאר פרשיות התורה?

ב. ויקרבו ימי ישראל למות וכו' (מז.כט)

יש לדקדק – מדוע שינה קרא לקרוא ליעקב "ישראל", בשונה ממה שנקט בקרא דלעיל: ויחי "יעקב"?

ג. ויאמר ליוסף הנה אביך חולה (מח.א)

איתא בפסחים (ג:) – אדם המבשר בשורה רעה, הריהו בכלל "ומוציא דיבה הוא כסיל", אלא יש לספר הדבר בצורה המשתמעת לשתי פנים וכו'.

ויל"ע א"כ, מדוע אמר כאן השליח ליוסף: "הנה אביך חולה", והיה בכלל "מוציא דיבה", הלא היה צריך לומר לו כי האחים בריאים הם, וממילא היה יוסף מבין כי אביו הינו החולה?

ד. המלאך הגואל אותי מכל רע יברך וכו' (מח.כ)

יש לבאר כוונת הפסוק!

ה. ויברכם ביום ההוא לאמר בך יברך ישראל לאמר ישימך אלקים כאפרים וכמנשה (מח.כ)

פירש רש"י – הבא לברך את בניו, יברכם בברכתם ויאמר איש לבנו: "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה".

ויש להבין, מה העניין שמברכם דווקא כאפרים וכמנשה?

ו. וירא מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה (מט.טו)

וצ"ע, דחלקו הראשון של הפסוק, נראה לכאורה כסותר את חלקו השני. שהרי אם ראה יששכר את המנוחה כדבר טוב, כמ"ש: "וירא מנוחה כי טוב", מדוע "הטה שכמו לסבול"?

ז. עוד צריך להבין, מהו "הסבל" בלימוד תורה, הרי מתוקה היא מדבש ונופת צופים?

ח. תהיין לראש יוסף ולקדקד נזיר אחיו (מט.כו)

יש לבאר כוונת הפסוק! דמהו "לראש יוסף"?

ט. ואתם חשבתם עלי רעה אלקים חשבה לטובה וכו' (נ.כ)

איתא באור החיים – והרי זה דומה למתכוון להשקות חבירו כוס מות והשקהו כוס יין, שאינו מתחייב כלום וכו'.

ויל"ע, מדוע מדמה הפטור לשתיית כוס יין דווקא, מדוע לא דימהו לשתיית כוס מים?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"ה עמ' 282) בעניין תכלית הייסורים. וז"ל – אומרים בברכת גבורת גשמים "מלך ממית ומחיה [ועי"ז] ומצמיח ישועה", כי הצרה עצמה היא צמיחת הישועה. והיינו כשמקרבת אותו לרוחניות. וזהו שאמרו ז"ל בסליחות "ממכה עצמה מתקן רטיה". וזה מה שאמר דוד המע"ה "טוב לי כי עניתי למען אלמד חקיך" (תהלים קיט, עא).

והאדם אינו יודע סוד זה וחושב שהקב"ה רוצה להרע לו ח"ו, ואינו כן אלא הכל לטובתו. מי לנו גדול מיעקב אבינו ע"ה, וכשרצו לקחת ממנו את בנימין אמר: "למה הרעותם לי להגיד לאיש העוד לכם אח" (בראשית מג.ו) ואז"ל…"אמר הקב"ה אני עוסק להמליך את בנו במצרים והוא אומר למה הרעותם לי! היא דהוא אמר (ישעיה מ.כז) נסתרה דרכי מה' ומאלקי משפטי יעבור" (ב"ר צא.י).

ולא היא, כי השי"ת משגיח תדיר וכל מעשהו רק חסד. (עד כאן ע"פ דברי ר' ירוחם זצ"ל ממיר בשם רש"ז). עכ"ל.

א"כ מבואר – כי הצרה היא צמיחת הישועה אשר על ידה מתקרב ומתדבק יותר בה' יתברך, מכוחה זוכה הוא לדרגות גבוהות ונעלות ברוחניות ובתורה הקדושה – לשכר גדול הצפון לו לבסוף. הכל הינו אך ורק לטובתו של האדם.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – נסתבב שדווקא פרשת ויחי, תהיה פרשה "סתומה", בשונה משאר פרשיות התורה. כדי ללמדנו, שתמיד לאחר כל הסתימות והצרות יגיע לבסוף ה"ויחי"- החיים, השפע והברכה, אשר למענם היתה הסתימה והצרה – כי הצרה עצמה היא צמיחת הישועה.

לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – רצתה התורה ללמדנו, כי רק לאחר ה"ויחי יעקב"- לשון עקבה וצרה, אפשר לזכות לימי "ישראל"- לשון שר ונגיד – ברכה ושפע. מפני שכל מטרת ה"יעקב"- הצרות והניסיונות, הן למען ה"ישראל"- למען יזכה לישועה ולברכה הצפונות לו לזכות בהן.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – היות וכל מטרת הייסורים והחולי הינם לשם השכר והברכה הצפונים לו לזכות בהן, לכן ממילא בשורת -"הנה אביך חולה" אשר בישר השליח ליוסף, איננה כלל בשורה רעה ח"ו, כי הרי תכלית הצרה היא הישועה.

לכן התיר השליח לעצמו, לבשר ליוסף הצדיק את בשורת החולי של יעקב, כי הרי יודע יוסף הצדיק כי תחילת הרעה היא צמיחת הישועה והברכה.

לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי "המלאך הגואל אותי מכל רע"- כל מטרת "המכל רע"- הסבל, הצרות והניסיונות אשר האדם מקבל, הינם למען ה"יברך את הנערים"- הברכה והישועה הצפונות לו לזכות בהן. כי רק ע"י ה"מכל רע" אפשר לזכות ב"יברך".

לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – הבא לברך את בניו, מברכם: "ישימך אלקים כאפרים וכמנשה" דווקא, כי הרי אפרים ומנשה זכו להיות צדיקים, רק לאחר שעמדו בניסיונות והתגברויות כבירים במצרים הטמאה, רק בזכות ניסיונות קשים אלו הגיעו להיות "אפרים ומנשה הצדיקים" בניו של יוסף הצדיק.

לכן אף אנו מברכים את הילדים ומחנכים אותם, כי בכדי להיות צדיקים, חייבים לזכור להיות כ"אפרים ומנשה". רק לאחר ניסיונות קשים, רק מכוחן (וכל מטרתן) אפשר לזכות בחוכמת וקדושת התורה – צמיחת הישועה.

לפ"ז גם הקושיות ו' וז' מתורצות – רצתה התורה ללמדנו, כי דווקא מכח ה"ויט שכמו לסבול"- הסבל, הצרות והניסיונות, אפשר להגיע לכדי "ויהי למס עובד"- לשכר (למס) גדול המגיע מכח הסבל והצרות, כי הצרה היא צמיחת הישועה.

אף שהתורה מתוקה היא מדבש ומנופת צופים, כדי לזכות בחוכמת וקדושת התורה, להתעלות בדרגות רוחניות נעלות, חייבים לעבור את ה"ויט שכמו לסבול", כי כל מטרתו היא הברכה והטובה הסופית.

לפ"ז גם הקושיא השמינית מתורצת – אומר ר' אלחנן וסרמן (מובא בשולחן גבוה): כי בא הפסוק ללמדך, כי את הכל יביא האלקים במשפט, גם כל סבל וצער הנופלים בחלקם של העומדים בנסיונות. לפיכך שכרו של יוסף ינתן לו כראוי לו לפי מעלתו, זהו שנאמר: "תהיין לראש יוסף", ועוד יוענק לו שכר נוסף מאוצרו של הקב"ה, בעד היותו "נזיר אחיו" שרחקו אותו אחיו.

כל זכיית יוסף "לתהיין לראש" היתה משום ה"נזיר אחיו", כן היא המידה בכל אדם ואדם.

ולפ"ז גם הקושיא התשיעית מתורצת – לימדנו האור החיים, כי לאחר כל הצער של "אתם חשבתם עלי רעה"- ההצלה מכוס המוות, אחריתה איננה רק בשתיית "כוס מים", אלא בשתיית "כוס יין"- משובח. כי תכלית הייסורים והסבל הינם למען הטובה והישועה – כוס היין המשובח אשר זוכים בו לבסוף.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5