הצורך בנוסח קבוע

——–

מן התורה אין שיעור מסויים לאורכה של התפילה או לתוכנה, אלא שצריך לכלול בה שלושה מרכיבים עיקריים: שבח, בקשה והודיה. כל יהודי בלשונו צריך לפנות אל הקב"ה, לפתוח בשבח ובהכרה בגדלותו של בורא עולם, להמשיך בבקשה על מה שנצרך לו, ולסיים בהודיה לבורא עולם על החסדים אשר עושה עימו.

ואכן בעבר לא היה נוסח קבוע לתפילה, אלא כל אחד התפלל תפילה אישית בלשונו, יש שהאריכו ויש שקיצרו. כמובן שיש בכך מעלה, שכל אדם מתפלל בלשונו, תפילה אמיתית הבוקעת מעמקי ליבו. אולם בפועל – במשך הזמן נחלשו הדורות, וטרדות היום יום השוחקות הביאו את המוני העם להתפלל תפילות חפוזות וקלושות, וכך היה הציבור הולך ומתנתק מעבודת התפילה ומריבונו של עולם.

והנה, בתחילת ימי בית המקדש השני, ייסד עזרא הסופר בית דין גדול, שעליו נמנו מאה ועשרים זקנים, שנקראו: "אנשי כנסת הגדולה". היו אלה ענקי הרוח של הדור, חלקם היו מאחרוני הנביאים, וביניהם: חגי, זכריה, מלאכי, דניאל, חנניה, מישאל עזריה, נחמיה, מרדכי היהודי, זרובבל, והאחרון שבהם הוא שמעון הצדיק.

ראו אנשי כנסת הגדולה את מצבו הרוחני הרופף של העם: למרות שזכו לדרגות כה מרוממות של השראת שכינה בבית המקדש הראשון, וכן זכו שהיו ביניהם נביאים, בכל זאת מנגד בין המוני העם התפשטו עבירות חמורות, כעבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. גם נישואי תערובת פשו בעם. לפיכך כאשר זכו להקים מחדש את בית המקדש השני, נועדו אנשי כנסת הגדולה ותיקנו תקנות שונות, גזרו גזירות [איסורים, המכונים איסורי דרבנן, כמו איסור מוקצה בשבת], ניסחו את התפילות והברכות, וקבעו להם סדרים, וכך יצרו לחיים היהודיים מסגרת שלימה שהביאה לידי ביטוי את ערכיה של התורה באופן מסודר וממוסד בתוך חיי היום יום. על ידי כך הרחיקו החכמים את העם מחטאים וקירבום לעבודת ה'.

וזהו שפותחת המשנה במסכת אבות: "משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, ויהושע לזקנים, וזקנים לנביאים, ונביאים מסרוה לאנשי כנסת הגדולה . הם אמרו שלשה דברים: הוו מתונים בדין, והעמידו תלמידים הרבה, ועשו סייג לתורה ". ומפרש הרמב"ם: אלו הגזרות והתקנות, אשר ירחיקו את האדם מן העבירה , כמו שנאמר (ויקרא יח ל): "ושמרתם את משמרתי", דהיינו שתעשו משמרת [גדר וסייג] למשמרתי [לתורה].

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5