העבודה המעשית לעורר את הרצון

——–

איך בפועל יכול אדם לעורר את עצמו לרצות.

פשוט וברור שהרצון היחידי שצריך להיות לאדם הוא "ואני קרבת אלוקים לי טוב". אבל עוד לפני שנבנה מה רוצים, קודם עלינו לבנות את המושג של הרצון בפנ"ע.

עבודה זו מצריכה שהאדם יעמוד במשך היום כולו במהלך של עבודה! כאן כבר לא מספיקה שעת ההתבודדות, שדיברנו עליה לעיל. בכדי לעורר את הרצון למשך היום, בהכרח שהעבודה תתפרס לאורך כל שעות היום.

כללים ברורים לכל אדם אי אפשר לתת, אבל נעמיד כאן את הנקודה הפנימית, את המהלך הפנימי, וכל אחד ינסה לקחת ממנו את החלק המתאים לנפשו.

שורש נשמות בני האדם אינם שווים. יש אנשים שמטבעם נולדו עם רצון תקיף וחזק. לפעמים זהו רצון לעוה"ז, לדברים גרועים ח"ו, אבל הרצון אצלם חי ובוער. אפשר לראות זאת אצל אנשי עסקים וכדומה. יש בהם תבערה פנימית בכל רגע. ודאי שהיא לא במקום, אבל הנקודה של הרצון [לא מה שמולבש עליה, אלא עצם נקודת הרצון] זו נקודה חיובית.

כל אדם ראשית צריך לשבת ולהתבונן, ולהתחיל להכיר את נפשו: כמה פעמים ביום הוא מרגיש בצורה מוחשית שהוא רוצה משהו!

בנקודה זו ישנם שני חלקים: יש רצון של מניעת צער, שהוא קיים אצל כל אדם. כל אדם אם למשל ילחצו את ידו בחוזקה, מיד ירצה שיפסיקו לעשות זאת. אבל ישנו רצון נוסף: רצון של שאיפה, של קנין ושל בנין.

אם כן, ראשית אדם צריך לעמוד ולברר לעצמו כמה פעמים ביום, אחת לכמה זמן בערך, מתעורר בו רצון. רצון לְמַה – זו עוד שאלה, אבל קודם כל: מתי פועל אצלו הרצון? כמה היא מידת החיות של הרצון?

ניתן דוגמא: אדם שמרגיש שהרצון פועל אצלו פעמים בודדות ביום, צריך לעצור את עצמו למשל אחת לשעה, ולחשוב לחצי דקה: מה אני רוצה מעצמי? מה אני רוצה?

ודאי אין הכוונה לערוך חשבון הנפש כל שעה, רק לעורר את הנקודה אמיתית שהוא מתחיל לתבוע מעצמו: "אני רוצה משהו או לא רוצה? אם כן, מה אני רוצה?"

את הנקודה הזו צריך לקחת, ולאט לאט לצמצם אותה בנפש מבחינת הזמן במשך היום. למשל: אם הוא עבד אחת לשעה, שיוריד לאחת לחמישים דקות וכו'. וכך יעורר בעצמו כל פעם ופעם את הנקודה הפשוטה: "מה אני רוצה? האם אני בכלל רוצה משהו, או אולי אני כמו אבן שאינה רוצה כלום?…"

בהכרח שתקדם לזה אותה שעת התבודדות שדיברנו עליה בפרקים קודמים. מי שלא קובע לעצמו את שעת ההתבודדות, פשוט וברור שאין לו מה להתחיל בכל צורת העבודה הזו. לא יהיה לזה קיום, וחוץ ממידת לחצים מסוימת הוא לא יקנה מזה דבר! ואדרבה, בדר"כ הוא רק יפול מזה!

מדברים אנו על אדם שבמשך שעה אחת בכל יום הוא מברר לעצמו מה הוא רוצה, ומתחנן לקב"ה שאכן ירצה אותו, וכפי שהארכנו לעיל. ואחרי שבכל יום הוא מברר לעצמו שהרצון היחידי שצריך להיות הוא לרצות את הבורא, והוא מברר לעצמו שהוא לא כל כך רוצה זאת וכו' – במשך היום הוא לוקח את הנקודה הזו ומעורר אותה בכל פעם ופעם. הוא תובע מעצמו ומברר מהי מידת הרצון אצלו.

צריך ללכת במהלך כזה ולצמצם את זמן בירור הרצון עוד ועוד, עד שהאדם יזכה שנקודת הרצון תהיה חיה ובוערת אצלו בנפש, ואז עיקר עבודתו תהיה לברר את הרצון שיהיה יותר טהור, יותר זך, יותר אמיתי.

כל זמן שמחפשים עבודות מעשיות, מחפשים 'התקדמות' בעולם העשיה, להרבות עוד מצוות, עוד חומרות וכו', ולא בונים קודם את המהלך שדיברנו – אפשר לעשות הרבה, וכבר אמרו חז"ל (שהש"ר ד, ג): "כפלח הרמון רקתך – אפילו ריקנין שבכם רצופין מצוות ומעשים טובים כרימון". ואם הם מלאים במצוות, מדוע נקראים הם "ריקנים", מה חסר להם? חסרה להם נקודת הרצון הפנימית!

בהכרח שבכדי לבנות צורה אמיתית של יהודי, צריך להיות במהלך של תביעה אמיתית. איננו מדברים עדיין על תביעה של ביקורת, של יראת חטא בכל רגע ורגע, שאלו מדרגות גבוהות. מדברים אנו על מדרגה הרבה יותר פשוטה: לרצות בכל רגע! כשאדם רוצה באמת בכל רגע, הוא כבר מעורר מעמקים של הנפש, ואז יש בו כח חזק לעבוד את בוראו.

כל זמן שהביקוש לעבודה נובע מרצון קלוש, ממחשבות והכרות שחייבים, ועל זה האדם בונה את הכל – זוהי בחינה של "בונה עולמות ומחריבם"! רק כאשר יש קומה אמיתית של רצון, לאחר חודשים שלמים של עבודה, אז אפשר בעז"ה לבנות עליו בנין אמיתי ובר קיימא.

יתן הקב"ה וכל אחד יזכה להכיר את מעמקי הנפש שלו, את ה"רצוננו לעשות רצונך" הטמון בו, ושרצון זה יהיה חי ופועל אצלו, וממילא יזכה גם לקיימו ולהתקרב לבוראו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב המחבר שליט"א
בלבבי משכן אבנה – א

ספר זה בא להראות וללמד דעת כיצד יזכה האדם לדברי המס"י (פ"א) שכתב כי השלמות האמתי הוא רק הדבקות בו ית"ש
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5