הנתינה והנטילה – הם שרשי כל המידות – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. ראה אנכי נתן לפניכם היום ברכה וקללה (יא.כו)

יש לבאר כוונת הפסוק!

ב. למען ישוב ה' מחרון אפו ונתן לך רחמים ורחמך וכו' (יג.יח)

יש לדקדק, מדוע הוסיף קרא באומרו: "ורחמך" [דמילא "ונתן לך רחמים" לבטל האכזריות אשר בה השתמש להכות החוטאים, אך מדוע אף "ורחמך"]?

ג. והחסידה והאנפה למינה (יד.יח)

איתא ברש"י (ויקרא יא.יט) – למה נקרא שמה חסידה? מפני שעושה חסד עם חברותיה.

לכאורה, קריאת שמה "חסידה" משקפת על כל מהותה כ"חסידה" הנוהגת בחסידות (מלשון חסיד).

ויל"ע, הרי חסידה עוף טמא היא. מדוע א"כ, מפני מעשה חסד שולי עם חברותיה, זוכה היא שבכל מהותה נהפכת להיותה "חסידה"?

ד. עשר תעשר את כל מעשר תבואת זרעך וכו' (יד.כב)

איתא בתענית (ט.) – וא"ר יוחנן: מאי דכתיב: "עשר תעשר"- עשר בשביל שתתעשר.

וצ"ב, מהו העניין ב"עשר בשביל שתתעשר"?

ה. לא תאמץ את לבבך ולא תקפץ את ידך מאחיך האביון (טו.ז)

איתא בבבא בתרא (י.) – שאל טורנוסרופוס הרשע את רבי עקיבא: אם אלקיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם. אמר לו: כדי שניצול אנו בהן מדינה של גהינם.

ויש להבין, וכי רק בזכות מצוות הצדקה "ניצול אנו בהן מדינה של גהינם". מה המעליותא כ"כ במצוות החסד לאביון להצילנו "מדינה של גהינם"?

ו. עוד יש לדקדק בלשון הגמ', דנקטה בקוראה לטורנוסרופוס "טורנוסרופוס הרשע". דצ"ב, מה העניין שדקדקה הגמ' לכנותו בגנותו "רשע"?

ז. נתן תתן לו ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלקיך בכל מעשך וכו' (טו.י)

יש לדקדק, מדוע כפל קרא באומרו: "נתן תתן", וייתר בלשונו?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד }

יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"א בקונטרס החסד) בעניין הנותן והנוטל. וז"ל – כאשר ברא אלקים את האדם, עשהו לנותן ונוטל. כח הנתינה הוא כח עליון ממדות יוצר הכל ברוך הוא, שהוא מרחם ומטיב ונותן, מבלי קבל דבר בתמורה, (הן לא יחסר לו כלום, ככתוב: ואם צדקת מה תתן לו (איוב לה.ז) רק שאנו מביעים לו את תודתנו, אשר זה שורש עבודתנו לו) וככה עשה את האדם, ככתוב: "בצלם אלקים עשה את האדם", כי יוכל לרחם ולהטיב וליתן.

אבל כח הנטילה, הוא אשר יתאוה האדם למשוך אליו את כל הבא בתחומו, כח זה הוא אשר יקראוהו בני האדם "אהבת עצמו", והוא שורש כל הרעות, וכו'.

שני הכחות האלה – הנתינה והנטילה – הם שרשי כל המדות וכל המעשים. ויש לך לדעת, שאין דרך ממוצע בזה, כי נפש האדם לעולם תשאף לאחד משני הצדדים ובתשוקת הלב הפנימית אין פשרות.

זה הכלל: אין ממוצע בהתענינות. נמצא שבכל מעשה, בכל דבור, ובכל מחשבה – אם לא בנוגע לפנימיות נפשו מבלי שייכות למציאות מחוצה לו – הנהו אם מתחסד ונותן, או חוטף ונוטל. עכ"ל.

ועיי"ש בכל חלקי הקונטרס שהאריך לבאר כיצד כל המידות הטובות טמונות במידת הנתינה, ולהיפך כל המידות הרעות טמונות במידת הנטילה.

והביא שם כיצד ע"י שירגיל האדם את עצמו במידת הנתינה בהבינו כי אף אחד אינו חייב לו מאומה, יגיע הוא ממילא – לאמונה בה', ענווה, הכרת הטוב, אהבת הבריות, שלום בית, אהבת ה', שמחה, בטחון בה', התגברות המידות ועוד…, אך ע"י מידת הנטילה אפשר ח"ו להגיע – להפך המידות הנ"ל – לכפירה בה', לכפיות טובה, לגזל ותאוות וכו'.

א"כ מבואר – כי שני הכחות האלה – הנתינה והנטילה – הינם שרשי כל המדות וכל המעשים, לטוב ולרע.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – רצה משה ללמד את עם ישראל כי "ראה אנכי"- [כפי שמבאר במדרש תנחומא (ד)] אנכי שבחרתי בטובה, ראה איך אני משונה מכל העולם. ולימדנו משה – כי בכדי להגיע להיות "משה"- אפשר ע"י שיהיה בבחינת "נותן לפניכם"- מידת הנתינה, אשר מכוחה יזכה בכל המידות הטובות להיות משונה ונעלה מכל העולם.

לפ"ז גם הקושיא השנייה מתורצת – הזכייה מאת ה' במידת הרחמים אשר הינה שורש מידת הנתינה. ממילא משרישה היא את כל המידות הטובות באותו אדם, עד שממילא זוכה הוא ל"ורחמך"- לרחמי ה' עליו להתברך בשפע מאת ה', מכח היותו צדיק ומתוקן בכל מידותיו.

לפ"ז גם הקושיא השלישית מתורצת – בזכות מידת החסד המועטה אותה נוהגת החסידה, מכח עשייתה חסד עם חברותיה, מידת הנתינה בה מושרשת החסידה משקפת את כל מהותה להיות קרויה "חסידה" צדיקה וישרה בכל מידותיה.

לפ"ז גם הקושיא הרביעית מתורצת – "עשר בשביל שתתעשר"- ברוחניות, כי מכח עישורו – והנהגתו במידת הנתינה, "יתעשר" ברוחניותו להשתרש בכל המידות הטובות.

לפ"ז גם הקושיות ה' וו' מתורצות – שאל טורנוסרופוס "הרשע" את ר"ע – אם אלקיכם אוהב עניים מפני מה אינו מפרנסם – טענת טורנוסרופוס נובעת מכח שנאתו את מידת "הנתינה", וע"כ אף שאל מדוע אין ה' מפרנס את העניים, ואיננו נפטרים מלתת מממוננו לעניים.

ביטויו של טורנוסרופוס הינו שורש מידת הנטילה אשר מדרדרת את האדם להיות בבחינת "רשע". כי הרי מידת הנטילה הינה שורש כל המידות הרעות. לזה נקרא הוא בלשון הגמ' טורנוסרופוס "הרשע".

אך ר"ע ענה לו: כי "צריכים אנו לקיים בנתינתנו את העניים כדי שננצל אנו מדינה של גהינם"- כי מידת הנתינה הינה שורש כל המידות הטובות לעשות האדם לצדיק וישר אשר ינצל באחריתו מדינה של גהינם.

ולפ"ז גם הקושיא השביעית מתורצת – רצתה התורה ללמדנו, כי ע"י שינהג האדם כדרך חיים במידת הנתינה – "נתן תתן"- לא רק במצוות הצדקה גרידא, אלא "תתן" בכל מהות החיים בהבנתו כי אין מגיע לו מאומה, יזכה הנותן ממילא לכל המידות הטובות.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5