הנתינה והנטילה – אפיקי אליהו על התורה

——–

א. ואיש את קדשיו לו יהיו איש אשר יתן לכהן לו יהיה (ה.י)

יש לדקדק, מהו שייתר לומר "אשר יתן לכהן לו יהיה", דלכאורה תיבות אלו מותרות הן!

ב. איש איש כי תשטה אשתו (ה.יב)

פירש רש"י – מה כתוב למעלה מן הענין? "ואיש את קודשיו לו יהיו" (ה.י). אם אתה מעכב מתנות הכהן, חייך שתצטרך לבוא אצלו להביא לו את הסוטה.

ויל"ע, מה שייכות ישנה בין "מתנות כהונה" לבין "הסוטה" שמחמת עיכוב הבעל את מתנות הכהונה, צריך הוא להביא את אשתו הסוטה אל הכהן?

ג. איש איש כי תשטה אשתו (ה.יב)

יש לדקדק, מדוע כפל קרא תיבת "איש" תרי זימני?

ד. וכתב את האלות האלה הכהן בספר ומחה אל מי המרים (ה.כג)

צ"ב, מה העניין שמוחה הקב"ה את שמו בשביל לעשות שלום בין איש לאשתו? [מה העניין שהדבר מגיע ע"י מחיית שם ה' דווקא?]

ה. יברכך ה' וישמרך. יאר ה' פניו אליך ויחונך (ו.כד-כה)

איתא במדרש רבה (יא.ו) – ד"א, ויחונך, יתן בכם דעת, שתהיו חוננים זה את זה ומרחמים זה את זה, כענין שנאמר (דברים יג.יח): "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבותיך וכו'".

ויש להבין, מה המעלה בברכת "ויחונך"- שמתברכים בגמילות חסד ונתינה אחד לשני? (בשונה משאר הברכות המשפיעים ברכה גדולה).

ו. ויאמר ה' אל משה נשיא אחד ליום נשיא אחד ליום יקריבו את קרבנם לחנוכת המזבח. ויהי המקריב ביום הראשון וכו' (ז.יא-יב)

יש להבין, מדוע ייתרה התורה לפרט שוב ושוב את תרומת הנשיאים יום יום, ואת כל אשר הביאו בפרטנות כ"כ. מדוע לא סיכמה התורה כל אשר הביאו בפסוקים אחדים?

מגילת רות

ז. ותשק להן ותשאנה קולן ותבכינה. ותאמרנה לה כי אתך נשוב לעמך (א.ט-י)

מבואר, כי על אף שרות ועורפה היו "צרות" לנעמי חמתן, רצו הן להדבק בה ובעמה, להתגייר, ולהישאר במחיצת נעמי, מתוך אהבה גדולה לנעמי.

ויש להבין, הרי מצב זה סותר לטבע היחסים בין הכלה לחמות אשר נקראות "צרות" זו לזו, מתוך חוסר אהבה בין האחת לשנייה?

ח. ותאמר נעמי שבנה בנותי למה תלכנה עמי העוד לי בנים במעי והיו לכם לאנשים. שבנה בנותי לכן כי זקנתי מהיות לאיש כי אמרתי יש לי תקוה גם הייתי הלילה לאיש וגם ילדתי בנים. הלהן תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי מר לי מאד מכם כי יצאה בי יד ה'. ותשנה קולן ותבכינה (א.יא-יד)

מבואר, כי ניסתה נעמי לפייס את כלותיה באומרה להן – כי אם יכלה להיות לאיש ולהוליד בן אשר יהיה ראוי להנשא להן, היתה עושה זאת.

וצריך להבין, וכי חייבת היא מאומה לכלותיה, שצריכה היתה נעמי לפייסן עד כדי כך?

{כל הקושיות מתורצות ביסוד אחד}

יבואר ע"פ יסודו של הגרא"א דסלר זצ"ל בספרו מכתב מאליהו (ח"א בקונטרס החסד) בעניין הנותן והנוטל. וז"ל – כאשר ברא אלקים את האדם, עשהו לנותן ונוטל. כח הנתינה הוא כח עליון ממדות יוצר הכל ברוך הוא, שהוא מרחם ומטיב ונותן, מבלי קבל דבר בתמורה, (הן לא יחסר לו כלום, ככתוב: ואם צדקת מה תתן לו (איוב לה.ז) רק שאנו מביעים לו את תודתנו, אשר זה שורש עבודתנו לו) וככה עשה את האדם, ככתוב: "בצלם אלקים עשה את האדם", כי יוכל לרחם ולהטיב וליתן.

אבל כח הנטילה, הוא אשר יתאוה האדם למשוך אליו את כל הבא בתחומו, כח זה הוא אשר יקראוהו בני האדם "אהבת עצמו", והוא שורש כל הרעות, וכו'.

שני הכחות האלה – הנתינה והנטילה – הם שרשי כל המדות וכל המעשים. ויש לך לדעת, שאין דרך ממוצע בזה, כי נפש האדם לעולם תשאף לאחד משני הצדדים ובתשוקת הלב הפנימית אין פשרות.

זה הכלל: אין ממוצע בהתענינות. נמצא שבכל מעשה, בכל דבור, ובכל מחשבה – אם לא בנוגע לפנימיות נפשו מבלי שייכות למציאות מחוצה לו – הנהו אם מתחסד ונותן, או חוטף ונוטל. עכ"ל.

ועיי"ש בכל חלקי הקונטרס שהאריך לבאר כיצד כל המידות הטובות טמונות במידת הנתינה, ולהיפך כל המידות הרעות טמונות במידת הנטילה.

והביא שם כיצד ע"י שירגיל האדם את עצמו במידת הנתינה, בהבינו כי אף אחד אינו חייב לו מאומה, יגיע הוא ממילא – לאמונה בה', ענווה, הכרת הטוב, אהבת הבריות, שלום בית, אהבת ה', שמחה, בטחון בה', התגברות המידות ועוד… לדרך חיים לאושר ושמחה.

אך ע"י מידת הנטילה אפשר ח"ו להגיע – להפך המידות הנ"ל – לכפירה בה', לכפיות טובה, לגזל ותאוות וכו'.

א"כ מבואר – כי שורש כל המידות וכל המעשים הינן מידות הנתינה והנטילה.

{לפ"ז כל הקושיות מתורצות}

הקושיא הראשונה מתורצת – רצתה התורה לרמז לנו, כי איש אשר "יתן"- ינהג הוא במידת הנתינה, "לו יהיה"- יזכה בכל המידות הטובות לחיים מאושרים ומתוקנים.

לפ"ז גם הקושיות ב', ג' וד' מתורצות – חסרון הנתינה של הבעל אשר התעכב מלתת מתנותיו לכהן, התבטא אף בשאר התחומים.

חסרון מידת הנתינה ואהבת הנטילה – ההבנה הלקויה ביסוד הנישואין, באי הבנתו כי מטרת הנישואין הינה לתת ולתת בלי סוף, הם אלה אשר הובילוהו לחסרון השלום בביתו, עד לסטיית אשתו בפורצה את גדרי הצניעות עם איש זר.

"האיש" הוא הגורם ש"כי תשטה אשתו"- מכח הנהגתו בהיותו "נוטל" ולא "נותן". לזה כפל קרא תיבת איש תרי זימני.

לימדנו ה' במחיקת שמו על המים, כי בכדי להגיע לשלום בית, לאהבה בין איש לאשתו – מוכרחים "למחוק מעצמנו"- לאחרים, רק ע"י מידת הנתינה – בהבנתו כי צריך הוא להיות נותן בלבד ללא בקשת נטילה, אפשר להגיע לשלום בית אמיתי.

לפ"ז גם הקושיא החמישית מתורצת – ברכת "ויחונך" הינה חלק בלתי נפרד מברכת הכוהנים. הברכה לזכות במידת ש"תהיו חוננים זה את זה, ומרחמים זה את זה"- מונהגים במידת הנתינה, הינה ברכה לזכות בכל המידות הטובות, לזכות בחיים מאושרים ומתוקנים, ומי אשר לא ישתוקק לברכה זו.

לפ"ז גם הקושיא השישית מתורצת – עניין פירוט מתנות הנשיאים, בפרטי פרטים, בכל נשיא ונשיא, בא ללמדנו – עד כמה חשובה היא ההנהגה במידת הנתינה, כדרך חיים יום יום. כי מידת הנתינה הינה שורש כל המידות הטובות.

מגילת רות

ולפ"ז גם הקושיות ז' וח' מתורצות – נעמי היתה מושרשת במידת הנתינה – תמיד הרגישה כי צריכה היא להיות רק "נותנת" ולא "נוטלת"- שאף אחד אינו חייב לה מאומה, ורק היא אשר צריכה לתת ולהעניק.

וכפי שאמרה לכלותיה בפיוסה אותן -"כי זקנתי מהיות לאיש וכו'"- באומרה להן: כי היתה עושה הכל למענן, והיתה נותנת להן את בנה הנוסף אם יכלה להולידו. כי כשורש מידת "הנותן"- הרגישה נעמי כי צריכה היא להיות נותנת בלבד ולא נוטלת.

מידת הנתינה היא אשר זכתה את נעמי באהבת כלותיה אותה, ואף לרצות להתגייר ולהדבק בה – כשורש מידת הנתינה הגורם לאהבת האחרים אותה, ולהפך. מידת הנתינה היא אשר ביטלה את הטבע האנושי של "צרות זו לזו" בין נעמי לכלותיה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב אליהו יוחאי אלקיים שליט"א
אפיקי אליהו על התורה

פירושים חידושים וביאורים על דרך המוסר והדרש, תוך ביאור כולם ביסוד אחד
זכני השי"ת בטובו ובחסדו
הצב"י אליהו יוחאי אלקיים
פעיה"ק יבנה תובב"א – שנת תשע"ב לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5