המתיסר, נִרְאֶה כְּעָזוּב וְשָׁכוּחַ מֵהַשְׁגָּחָתוֹ ית', וְהָעֻבְדָּא שֶׁהִנּוֹ סוֹבֵל, מַה בֶּאֱמֶת מִדַּת הַהַשְׁגָּחָה עַל הַמִּתְיַסֵּר?

——–

וּכְמוֹ כֵן מַהִי הִתְיַחֲסוּת הַהַשְׁגָּחָה עַל הַבַּעַל תשובה לְעֻמַּת הַצַּדִּיק?

בספר "נתיבות שלום" מבאר בכמה מקומות, שהשגחת הבורא מבחינה מסוימת הינה פרטית ביותר על המתיסר יותר ממי שאינו מתיסר, והוא כמשל בן החולה והפגוע, שהשגחת הוריו עליו יותר משל הבן הבריא שנושא את עצמו, ולענ"ד הוא ביאור הפסוק "ותאמר ציון עזבני ה', וה' שכחני", – ותשובת הבורא לציון: התשכח אשה עולה מרחם בן בטנה… ואני לא אשכחך".

והוא תימה ציון טוענת שה' שכחה ועזבה מאחר והיא מעונה בגלות בהסתר פנים, ומה משיב לה הבורא, שהיא טועה במחשבתה והוא אינו שוכחה, והלא במציאות היא שכוחה ועזובה?

אלא אומר לה הבורא לציון, לך נדמה שכשאת סובלת הינך בזה שכוחה ועזובה, ובכן היתכן? האם אשה יכולה לשכוח עולה ופרי בטנה, וא"כ מאחר ואתם בני היאך אשכחם? אלא אדרבא, דוקא להיותכם סובלים – השגחתי עליכם ביותר לבל תִּכְלוּ לגמרי, ולבל ישלטו בכם אויביכם עד להאביד אתכם, ודוקא עליכם נצרך שמירה מעולה ביותר מאשר הייתם יושבים לבטח כביכול שהנכם בגדר חי נושא עצמו.

ובזה נתבאר לי מאמר חז"ל שהיה מוקשה בהבנתי מימים ימימה, והוא הא דאמרו (שבת י"ב ע"ב): מנין שהשכינה למעלה מראשותיו של חולה, והנכנס לבקרו לא ישב לא על גבי מיטה ולא על גבי כסא, אלא מתעטף ויושב לפניו. ומעולם לא הבנתי, מה זכה החולה ששכינה תהא למעלה מראשותיו, מילא העוסק בתורה או המתפלל עליו נאמר ששכינה כנגדו, אולם מה ענין שלחולה זה השוכב על ערש דוי ואפשר אף ללא הכרה שתהא שכינה למעלה מראשותיו.

ויובן על פי הנ"ל, שהוא להיות שדוקא החולה נזקק לשמירה והשגחה יתרה שלא יכבד עליו חליו, וכן שיחזיק מעמד בחוליו ושלא תטרף דעתו עליו, וכיוצא.

והוא השגחת ה' על המתיסרים לגונן עליהם ולסייעם ביגונם לבל יאבדו את שפיות דעתם ולבל ימעדו ויקרסו באמונתם, וישארו עדיין בתקוה וצפיה לישועת ה'.

וכדוגמת הנ"ל ראיתי בספר "מכתב מאליהו" (ח"א עמ' 255-256), שכן הוא גם לגבי בעלי תשובה שמעדו ונכשלו בחטא, שלהם נדמה שה' עזבם, ומיואשים המה ממצבם שהינם עולים ויורדים, ואדרבא, על הבעל תשובה מגלה הקב"ה חסדיו ביותר, ועל הבעל תשובה הנכנע והנשבר מתגלה הקב"ה בענותנותו ביותר.

ובזה פירש שם שהוא ענין: "במקום שבע"ת עומדין אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד", כי הצדיק בגבורתו ינצח יצרו ויקדש שמו ית', וּמִשֶּׁלּוֹ וכחו הוא נוטל בזכות עצמו והוא חי הנושא את עצמו, משא"כ בבע"ת – "רוח חדשה אתן בקרבכם", בהיות שאין לו כוחות משלו, השי"ת נותן לו כוחות לשוב, כי כוחותיו כבר נתחסלו בטומאת התהום.

ועיי"ש שמבאר שכן הוא הנאמר בברכת אבות: "סומך נופלים", לאלו שנפלו בעמקי הטומאה, שבאם יהרהר בתשובה – ניצוץ זה יעלהו וירפאהו. והוא הנאמר: "ומקיים אמונתו לישני עפר", להחיות המתים – היינו הרשעים שחשובים כמתים להחיותם בתשובה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5