הלכות ראש חודש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–

שבת מברכים

השבת שלפני ראש חודש היא: "שבת מברכים", מפני שבה מברכים את החודש הבא, בנוסח "יהי רצון" המובא בכל הסידורים, ומתפללים לה' שיבוא החודש הזה עלינו ועל כל עמו ישראל לטובה ולברכה, לששון ולשמחה, ולבשורות טובות ושמועות טובות.

בנוסח "יהי רצון" זה, מתפללים לה' יתברך שיקיים בנו את כל חכמי ישראל. והטעם שמברכים אותם כאן, מפני שהם היו מקדשים את החודש בעבר על פי ראיית העדים כמבואר בהרחבה בשער האגדה, ולולא הם לא היינו יודעים אימתי ראש חודש, על כן מזכירים אותם לטובה שיקיים אותם הבורא ויחזיר עטרה ליושנה ויקדשו את החודש כבראשונה. (אבודרהם. עטרת פז הלכות ראש חודש כח)

הכרזת ראש חודש

אחר סיום קריאת התורה וההפטרה, מכריז השליח ציבור באמירת "יהי רצון… מי שעשה ניסים לאבותינו…" [כמובא בסידורים] באיזה יום בשבוע יחול ראש חודש, ואם יהיה יום אחד או יומים. חוץ מראש חודש תשרי שאין צריך להכריז בו, מפני שמפורסם לכל שהוא יום טוב של ראש השנה. [ויש אומרים כיון שביום זה ראש חודש תשרי הוא ראש השנה, ואנו רוצים לבלבל את השטן שלא ידע אימתי הוא ראש השנה, כדי שלא יקטרג, לכן לא מכריזים עליו. ורמזו על זה בפסוק (תהלים פא ד): "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֵּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ", והיינו שמכסים ולא מכריזים את יום החג, שבו תוקעים בשופר, שזהו ראש חודש תשרי וראש השנה.] (רנח)

כתב בספר בני יששכר (חלק א מאמר קידוש החדש אות יא): הטעם שמכריזים על החודש בשבת ולא בחול, כיון שבימות החול העם טרודים על המחיה ועל הכלכלה, ואין מתקבצים כולם לבית הכנסת ולבית המדרש, ובפרט בני הכפרים, לא כן בשבת זמן קהילה לכל היא, אז מודיעים מתי יחול החודש, ואגב מברכים אותו שיחול לחיים טובים ולשלום. אבל יש בזה גם ענין על דרך הסוד. עיין שם.

מטרת ההכרזה – כדי שידעו הציבור אימתי יחול ראש חודש, ויכינו עצמם בכל פרטי הלכות החודש הבא עלינו לטובה. כמו כן, ישתדל כל אדם בבואו מבית הכנסת להודיע לבני ביתו אימתי ראש חודש, ויודיעם את ההלכות השייכים לראש חודש עצמו כדלהלן, ולחודש בכללותו. (אור זרוע, יראים, שיבולי הלקט. עטרת פז כז)

מעומד – המנהג שכל הציבור עומד בשעה שהשליח ציבור מכריז באיזה יום יחול ראש חודש, כשם שהיו עומדים בזמנם בשעה שבית דין היו מקדשים את החודש על פי ראיית הלבנה. (מגן אברהם ומשנה ברורה סימן זי"ת ס"ק א. ועיין ברבי עקיבא איגר על השלחן ערוך שם)

המולד

יש נוהגים שהשליח ציבור מכריז גם את שעת "המולד" של הלבנה, [דהיינו, הרגע שבו הלבנה מתחדשת ומתחילה לגדול מחדש. (ועיין בזה לעיל בשער האגדה – "מהות ברכת הלבנה").] אך מנהג מרן הראשון לציון רבנו עובדיה יוסף הכ"מ ["הריני כפרת משכבו"*] היה שלא להכריז את שעת המולד. (רנח) כי דוקא בזמנים שעברו שהיו מחשבים הציבור את זמני התקופות וכיוצא על פי המולד, לכן היה להם ענין לפרסם באיזו שעה בדיוק יחול המולד, אבל היום שאין רגילות שהציבור יחשב חשבונות אלו, והכל מוכן וערוך בלוח השנה, אין ענין כל כך להזכיר את המולד.

* עיין בספר "חזון עובדיה" הלכות אבלות (חלק ג עמוד קצו), שכאשר מזכיר דבר שמועה או הלכה מפי רבו בתוך י"ב חודש, בין שאומרו על פה לאחרים ובין שכותבו על ספר, צריך לומר אחר הזכרת שמו "הריני כפרת משכבו". ולאחר י"ב חודש אומר: "זכרונו לברכה לחיי העולם הבא". (הרשב"ץ, נימוקי יוסף, תרומת הדשן, וכן דעת הרמ"א להצריך בכתיבה ושכן נוהגים).

תיקון חצות

הלילות שלאחר רגע "המולד" [כמוזכר בלוחות השנה], אין אומרים בהם "תיקון רחל" אלא "תיקון לאה" בלבד, אף שעדיין לא הגיע ראש חודש. (ה"ב א י)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5