{א} תֶּאְשַׁם שֹׁמְרוֹן כִּי מָרְתָה בֵּאלֹהֶיהָ בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ עֹלְלֵיהֶם יְרֻטָּשׁוּ וְהָרִיּוֹתָיו יְבֻקָּעוּ: (פ) {ב} שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ: {ג} קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל יְהוָה אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ: {ד} אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ אֲשֶׁר בְּךָ יְרֻחַם יָתוֹם: {ה} אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה כִּי שָׁב אַפִּי מִמֶּנּוּ: {ו} אֶהְיֶה כַטַּל לְיִשְׂרָאֵל יִפְרַח כַּשּׁוֹשַׁנָּה וְיַךְ שָׁרָשָׁיו כַּלְּבָנוֹן: {ז} יֵלְכוּ יֹנְקוֹתָיו וִיהִי כַזַּיִת הוֹדוֹ וְרֵיחַ לוֹ כַּלְּבָנוֹן: {ח} יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ יְחַיּוּ דָגָן וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן: {ט} אֶפְרַיִם מַה לִּי עוֹד לָעֲצַבִּים אֲנִי עָנִיתִי וַאֲשׁוּרֶנּוּ אֲנִי כִּבְרוֹשׁ רַעֲנָן מִמֶּנִּי פֶּרְיְךָ נִמְצָא: {י} מִי חָכָם וְיָבֵן אֵלֶּה נָבוֹן וְיֵדָעֵם כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה וְצַדִּקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם: (פפפ)
רש"י – הושע פרק-יד
{א} תאשם שומרון. מעתה תגלה אשמת': הריותיו. נשים מעוברות שבתוכה: {ב} שובה ישראל. שבארץ יהודה פן יקרה אתכם כשומרון לכך נסמכו העניינים, משל למלך שמרדה עליו מדינה שלח המלך פולימרכוס ואמר להחריבה היה אותו פולימרכוס בקי ומיושב אמר להם טלו לכם ימים ואם לאו אני עושה לכם כדרך שעשיתי למדינה פלונית ולחברותיה ולאיפרכיא פלונית ולחברותיה לכך נאמר תאשם שומרון ואומר שובה ישראל עד ה' אלהיך כדאיתא בסיפרי בפ' וישב ישראל בשטים: עד ה' אלהיך. תני בשם רבי מאיר שובה ישראל בעוד שהוא ה' במדת הרחמים ואם לאו אלהיך מדת הדין עד דלא יתעבד סניגוריא קטיגוריא: כי כשלת. באו לך מכשולים בעד עווניך: {ג} כל תשא עון. כל עוונותינו סלח: וקח טוב. ולמדנו דרך טוב, דבר אחר מעט מעשים טובים שבידינו קח בידך ושפטנו אחריהם וכן דוד אומר מלפניך משפטי יצא עיניך תחזינה מישרים ( תהלים יז ) דבר אחר וקח טוב וקבל הודיה מאתנו שנאמר טוב להודות לה' ( שם צב ): ונשלמה פרים. שהיה לנו להקריב לפניך נשלם אותם בריצוי דברי שפתינו: {ד} אשור לא יושיענו. עוד זאת אמרו לפניו לא נבקש עוד עזרת אדם לא מאשור ולא ממצרים: על סוס לא נרכב. זו היא עזרת מצרים שהיו שולחים להם סוסים כמו שאמרו לישעיה ( נ ) לא כי על סוס ננוס ועל קל נרכב: ולא נאמר עוד: למעשה ידינו. שהם אלהינו: אשר בך. לבדך תהיה תקותינו המרחם יתומים: {ה} ארפא משובתם. אמר הנביא כך אמר לי רוח הקודש מאחר שיאמרו לפני כן ארפא משובתם ואוהבם בנדבת רוחי אעפ"י שאינן ראויין לאהבה אתנדב לאהבתם כי שב אפי ממנו: {ו} ויך. הטל את שרשיו ויצליחם כלבנון כשרשי אילני הלבנון שהם גדולים: {ז} ילכו יונקותיו. יסגון בנין ובנן ויהי כזית מנרתא דקודשא זיוהון וריחהון כריח קטרת בוסמיא: כלבנון. כבית מקדשא: {ח} ישובו יושבי בצלו. אותן שהיו כבר יושבים בצל הלבנון שדימה בו ישראל ובית המקדש ועכשיו גלו מעמו ישובו אליו: זכרו כיין לבנון. כדוכרן יבבות חצוצרתא דעל חמר עתיק דמתנסך בבית מקדשא שהיו תוקעין בחצוצרות על הנסכים כשהלוים אומרים בשיר: {ט} אפרים. יאמר מה לי עוד ללכת אתרי העצבים וישובו מעכו"ם אני אענהו מצרתו: ואשורנו. אראה בעניו: אני כברוש רענן. אני לו נכפף להיות אוחז ידו בי כברוש רענן הנכפף לארץ שאדם אוחז בענפיו כלומר אהיה מצוי לו: ממני פריך נמצא. והלא אני הוא שכל טובתך מאתי באה: {י} מי חכם. בכם: ויבן אלה. מי חכם בכם ויתבונן לתת לב לכל אלה וישוב אלי: ופושעים יכשלו בם. בשבילם על שלא הלכו בהן כן תרגם יונתן:
מצודות ציון – הושע פרק-יד
{א} תאשם . מל' שממון : מרתה . מל' מרי ומרד : עולליהם . קטניהם : ירוטשו . ענין בקיעה כמו ועולליהם תרטש ( מ"ב ח ) : והריותיו . הנשים הדרות : {ה} משובתם . ענין מרידה והליכה בדרכי הלב כמו שובו בנים שובבים ( ירמיה ג ) : {ו} כשושנה . הוא הורד : ויך . יאמר כן בדרך השאלה על התפשטות ודוגמתו ומחה על כתף ים כנרת ( במדבר לד ) ומחה הוא תרגום של מכה : כלבנון . שם יער : {ז} יונקותיו . ענפיו הרכים וכן ויעל כיונק לפניו ( ישעיה נג ) : הודו . ענין הדר ונאה : {ח} ישובו . ענין ההשקט ומרגוע כמו בשובה ונחת ( שם ל ) : יחיו . ענין השבת הנפש מן החולשה ודומה לו עד חיותם ( יהושע ה ) : דגן . כדגן ותחסר כ"ף הדמיון וכן ייטיב גהה ( משלי יז ) ומשפטו כגהה : {ט} לעצבים . הם העכו"ם : עניתי . מלשון עניים ותשובת שאלה : ואשורנו . ענין הבטה וראיה כמו אשורנו ולא קרוב ( במדבר כד ) : כברוש . שם אילן : רענן . ענין לחות ורטיבות כמו בשמן רענן ( תהלים צב ) : {ב} והאזינו . הטו אוזן לשמוע : {ג} עליה . בעבורה : {ד} יתר . מל' נותר : הגזם . הארבה הילק החסיל . כולם שמות מיני חגבים : {ה} הקיצו . ענין הערה מן השינה : והילילו . מל' יללה : עסיס . כן נקרא היץ והן וכעסיס דמם ישכרון ( ישעיה מט ) : {ו} עצום . חזק בכח : ומתלעות . הם השינים הגסות כמו מתלעות עול ( איוב כט ) : {ז} לקצפה . מל' קצף ור"ל למארה : חשף חשפה . קלף קליפת' והוא מל' מחשף הלבן ( בראשית ל ) שהוא ענין גלוי כי בהקלף קליפות העץ נעשה מגולה : הלבינו . מל' לבן : שריגיה . ענביה כמו ובגפן ג' שריגים ( שם מ ) : {ח} אלי . ענין קינה
מצודות דוד – הושע פרק-יד
{א} תאשם שומרון . תהיה שממה כי מרדה באלהיה : עולליהם . קטניהם יתבקעו ע"י העכו"ם וגם הנשים ההרות יתבקעו כרסם להוציא הולדות : {ב} שובה ישראל . לכן שובה ישראל וכו' כי בעבור עוונך בא לך מכשול הצרה הזאת : {ג} קחו עמכם דברים . איני שואל מכם זבחים ועולות אלא קחו עמכם דברים שתתוודו לפניו ובזה תשובו אל ה' : כל תשא עון . הוא הפוך כל עון תשא ר"ל אמרו בתפלה מחול כל העון ובמקום העון קח טוב תמורתו כלומר מעשה הטוב שעשינו יגין מול העון : ונשלמה פרים שפתינו . ר"ל במקום הקרבנות פרים נשלם בו וידוי שפתינו : {ד} אשור לא יושיענו . גם אמרו אשור וכו' , ר"ל עוד לא נבקש עזרה מאשור : על סוס לא נרכב . ר"ל לא נבטח עוד בגבורת הסוס במלחמה : ולא נאמר עוד אלהינו וגו' . ר"ל הפסל הנעשה במעשה ידינו לא נקבל עוד לאלוה : אשר בך . ר"ל כי ידענו אשר לבד בעזרתך ימצא היתום רחמים וחמלה עם כי תשש כוחו להתחזק מעצמו : {ה} ארפא משובתם . כאשר יאמרו כן אז אסלח על מה שהלכו בדרך שובב ומרדו בי : אוהבם נדבה . ואז אאהב אותם בנדבת לבי אף שאינם ראויים אל אהבה כי הוידוי די להסיר האיבה ולא להביא אהבה : כי שב אפי ממנו . ותשאר א"כ האהבה הראשונה : {ו} אהיה כטל לישראל . ר"ל לא תפסוק אהבתי מהם כמו שאין הטל נעצר מעולם : יפרח כשושנה . יעלה פרחי' נעים כשושנה ושרשיו יתפשטו כשרשי עצי לבנון : {ז} ילכו יונקותיו . ענפיו יתפשטו למרחוק והוד יפיו יהיה כאילן זית שעליו לחים כל השנה וריחו יהיה נודף כריח לבנון המריח ביותר לפי מרבית העשבים והאילנות הגדילים שמה ר"ל יהיו משופעים בהרבה מיני טובות : {ח} ישובו יושבי בצלו . אלו שישובו ויחסו בצלו של מקום יהיה בשובה ונחת : יחיו דגן . יחיו את עצמם בנחת ועדן כדגן המחיה את הבריות : ויפרחו . ירבו פרחים : זכרו . זכרון שמו יהיה כיין הגדל בלבנון המוזכר לשבח : {ט} אפרים וגו' . ר"ל כשיאמר אפרים מה לי עוד לפנות אל העבודת כוכבים הלא עתה טוב לי מאז : אני עניתי . ר"ל אז אני אענה לו על כל מה שישאל ממני : ואשורנו . אסתכל ואשגיח בו לתת לו די מחסוריו : אני כברוש רענן . ר"ל כמו ברוש הלח והרטוב שכופפין ראשו אצל שרשיו כן אני שוכן מרום ואני משפיל עיני להשגיח בך וכל פרי הצלחתך נמצא לך ממני : {י} מי חכם . כהתימו דברי תוכחותיו אמר מי שהוא חכם יבין אלה הדברי' ואם הוא נבון להבין דבר מתוך דבר ידע וישכיל אשר דרכי ה' המה ישרים אין בהם נפתל ועקש וצדיקים ילכו בהם כדרך מהלכם מבלי כשלון אבל הפושעים יכשלו בהם כאלו היה בהם מקום נפתל ועקש כי יצר מחשבות לבם יסלף להם הדרכים ולא כן אל הצדיקים המיישרים ארחותם :
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5