ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–
כיצד מברכים? – קודם הברכה, יַרְאֶה הקורא לעולה את הפסוק שממנו מתחיל לקרוא, ויאחז על ידי מטפחת בקלף שבשני צדדי הספר ויברך. ובקריאה יאחז רק בצד הימני, והחזן יאחז בצד השמאלי. ובסיום הקריאה, יאחז במטפחת בשני צדדי הספר למעלה, ויכסה את האותיות ויברך, וישאירהו מכוסה עד העולה הבא. שאין זה כבוד לספר שישאר פתוח. (סימן קלט סעי' ד, ה, יא. כף החיים כד)
קול רם – כתב מרן בשלחן ערוך (סימן קלט ס"ו): "אומר ברכו והברכות בקול רם, והאומרם בלחש, טועה". ע"כ. והרי הוא גזלן, שגוזל את הציבור מעניית אמן, רק שאינו חוזר לברך, כי ספק ברכות להקל. וכתב המשנה ברורה (ביאור הלכה סימן נז): "ובדבר הזה נכשלים בעוונות הרבים, הרבה אנשים שמברכים על התורה בלחש, ואין שומעים ממנו אלא הסמוכים לו העומדים על התיבה, ועל ידי שהם עונים נשמע למרחוק לקהל, ומחטיאים בעצלותם את הרבים". ישמע חכם ויוסף לקח. על כן, העולה לתורה יברך בקול רם באופן שכל הציבור ישמעוהו. ואם קשה לו מאוד, יברך לפחות כשעשרה שומעים. ואם גם זה אינו יכול, לא יעלה לתורה כלל. (ה"ב ז קעד, קעה)
אם בירך העולה בלחש ושמעוהו רק חלק מהציבור שאמר "ברכו את ה' המבורך", יענו עמהם "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". אבל אם לא שמעו הציבור שהעולה אמר "ברכו את ה' המבורך", ושמעו רק את החזן עונה אחריו "ברוך ה' המבורך לעולם ועד", יענו 'אמן' בלבד אחר עניית החזן. (בית יוסף ורמ"א קלט ס"ו. ה"ב ז קעו)
קריאה עם החזן – העולה לתורה חייב לקרוא עם החזן מתוך הספר. ויקרא בלחש ממש שאפילו אוזניו לא ישמעו. ואם שתק ולא קרא, יש חשש שברכותיו לבטלה. (זוהר הקדוש, בית יוסף ושלחן ערוך סימן קמא ס"ב. שבת ב רנו)
מי שאינו יודע לקרוא, אין להעלותו לתורה. ואם העלוהו, אינו מצטרף לשבעה עולים, ויעלו עולה נוסף במקומו. (הריב"ש, הרשב"ש, הרדב"ז ועוד. שבת ב רס)
קריאה מעומד – הקורא והעולה צריכים לעמוד, ואף לא יסמכו עצמם על התיבה. אך בעל בשר או חולה וזקן שקשה להם לעמוד, רשאים לסמוך עצמם. (סימן קמא ס"א)
יציאה לחוץ – אסור לצאת באמצע קריאת התורה. אך בין עולה לעולה מותר לצאת, ובפרט כשיש צורך בכך, ואין צריך להשלים את הפסוקים שלא שמע מפי הקורא [כי הקריאה בתורה חובת ציבור היא, ולא חובת יחיד כפרשת זכור וקריאת מגילה וכיוצא]. ואם ישנם רק עשרה, לא יצא אפילו בין עולה לעולה. ובכל אופן אסור לצאת לשוחח או לשתות משקה חריף, שזהו זלזול בכבוד התורה. (ה"ע ג קלד. ה"ב ז רכד)
הדיבור אסור – כתב מרן בשלחן ערוך (סימן קמו ס"ב): ראוי ונכון למדקדק בדבריו לכוון דעתו ולשמוע את כל פרשיות התורה מפי הקורא. וכתב המשנה ברורה (ביאור הלכה שם): סעיף זה הוא תוכחת מגולה לאותם האנשים המפקירים את נפשותם, ומספרים בשיחה בטלה בעת הקריאה, שהרי אם בין עולה לעולה שהספר סגור, אסור לספר עם חברו, ויש אוסרים אפילו בדברי תורה, כמה יגדל האיסור בעת שהספר פתוח, שבזיון הוא כשמסיר אוזנו מלשמוע דבר ה', וגדול עוונו מנשוא, שאפילו מי שיוצא באמצע הקריאה אמרו עליו בגמרא "ועוזבי ה' יכלו", כל שכן זה שעומד בבית הכנסת ואינו רוצה להטות אוזנו לתורה. ומלבד זה, מצוי כמה פעמים חילול השם על ידי זה ברבים, כגון שהוא עומד ועוונו נראה לעין כל, ויש בזה חשש של "לא תחללו את שם קדשי". גם כמה פעמים המעשיות שלו מעורבים בלשון הרע ורכילות מראשן ועד סופן. ומלבד זה, האיסור של שיחה בטלה בבית הכנסת ובית המדרש, שהוא גם איסור גדול. ראה וחשוב כמה איסורים עובר בדיבורו, וגם תפילתו מתועבת עבור זה לפני ה', שנאמר: "מסיר אוזנו משמוע תורה, גם תפילתו תועבה", ואשרי מי שנותן כבוד לתורה, וכמו שנאמר: "כי מכבדי אכבד וכו"'. ע"כ.
רצוי מאוד לעיין בפרטי הלכות נוספים בענין "קריאת התורה", בחוברת "סדר היום בהלכה ובאגדה".
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה
כסלו התשע"ג
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…