הֵיאַךְ נָנִיחַ אֶת הַדַּעַת לְקַבֵּל אֶת הַמַּצָּב כְּמוֹת שֶׁהוּא כַּאֲשֶׁר הַהַפְרָעוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' הִנָּם עַזּוֹת בְּיוֹתֵר, אִם זֶה מִסִּבָּה בְּרִיאוּתִית, אוֹ מִפְּנֵי דֹּחַק הַפַּרְנָסָה, אוֹ מִטִּרְדוֹת שְׁלוֹם הַבַּיִת וְכַיּוֹצֵא, וּלְהַשְׁלִים עִם הָעֻבְדָּא, זֶהוּ! תִּלְמַד מְעַט… תִּתְפַּלֵּל מְעַט… מַה שֶּׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָבִיא לְסִפּוּק וּבְוַדַּאי שֶׁאֵין בּוֹ כְּדֵי לְהָבִיא שִׂמְחָה.

——–

כבר דיברנו בזה כמה פעמים, ואולם עתה נחדד יותר התשובה לזה. המדה היקרה ביותר שבה משתלם האדם היא מידת "התמימות". שהנה באברהם אבינו מצינו שכל כוחו במידת נסיונו במצות עקידת יצחק היה "תמימות".

וכמו שהאריך בזה הרב המשגיח הגה"צ רבי אליהו לאפיאן מובא בספר "לב אליהו", לכמה מן מידת התמימות היה נצרך אברהם אבינו כדי לקיים מצוה זו שיש בה חילול ה' גדול, לקום ולשחוט בנו ככל עובדי העבודה זרה השוחטים בנם לאלהיהם, ולאבד ולהשמיד בזה את כל עמלו ויגיעו להחזיר אנשים תחת כנפי השכינה בכל ימיו – אברהם מגייר את האנשים ושרה את הנשים, ולחלל שם שמים באופן נורא כל כך, לקחת בן שנולד ל- 100 שנה ולהקריבו קרבן…

ועוד, הרי הבטיחו הקב"ה "כי ביצחק יקרא לך זרע" והנה סתירה בדברי הקב"ה שעתה אומר לו קום העלהו לעולה, ועוד כאמור שבמות יצחק שבו הובטח לו קיום הזרע – יֻשְׁבַּת ויאבד סיכויו סברו ותוחלתו להפיץ אמונתו יתברך בעולם שזה היה מסירות נפשו כל הימים.

השלמות של האדם היא "התמימות", הבין אברהם אבינו שתפקידו לא להרהר אחר הקב"ה אלא לעשות מצותו בתמימות מבלי לחשבן שום חשבון אחר.

וביותר יתבאר תמימותו של אברהם אבינו על פי מה שמסביר הר"ן בדרשותיו על התורה (מובא ב"לב אליהו" בענין העקידה),, שהקב"ה לא צוה לאברהם להעלות את יצחק, אלא ביקשו, ואם היה אברהם מסרב לא היה נחשב כעובר על צווי, ועם כל זה חקר והתבונן אברהם אבינו: אם הקב"ה הציע או ביקש ואף שלא ציוה – משמע שניחא ליה, ואם כן מה נפקא מינה אם נתבקשתי או נצטוויתי, מה נפקא מינה בתוצאות המעשה – חילול ה' או קידוש ה', אחר שניחא ליה להקב"ה בזה הנני לעשותו.

וזה יש לנו בני אברהם יצחק ויעקב לדעת שמידת התמימות ירושה ונחלה היא לנו מאבותינו כמבואר באריכות בספר "שומר אמונים".

ומעתה נתבונן, אימתי מצטיין האדם במידת התמימות הלא פשוט הוא שככל שיגבר הנהגת ההסתר פנים, והקושיות והתמיהות יפוצצו מוחו של אדם, כמבואר גבי אברהם אבינו בעקידת יצחק, כן ביותר תגדל מעלתו במידת התמימות.

ובכן ההיה פעם דור כדורנו שהצטיין במידת "התמימות", הלא מכיון שלא היה דור עם הסתר פנים כדורנו, אם כן בהכרח שלא היה דור שיכל לגלות ולהוציא את מידת תמימות כדורנו.

ומידת התמימות נצרכת היא למאד לשלימות הפרט והכלל, וכשם שנצרך שלמות שכזו לאיש היהודי בפרטות כן נצרך הוא שיהא דור שלם מצטיין במידה זו לשלמות גוון עבודת כל הדורות כולם כדי שישתלמו העבודות במגוון כל אופני העבודות.

ובכן נתבונן, במשך כל הדורות עבדו את הקב"ה בהארת פנים, אם זה בדורו של משה רבנו ואחר כך דור הנביאים, ואחר כך דור אנשי כנסת הגדולה, דורות התנאים, אמוראים, ראשונים ואחרונים, ואם כן מאחר והיה בזמנם הארת פני ה' שהאיר להם לדעת את ה', כי עיקר ההארה היא בדעת, ולכן אף שהיו גם בזמנם גזירות ויסורים אולם הדעת היתה בגאולה. ובהכרה, כך שמידת התמימות אצלם לא הוכיחה את עצמם להצטיין בה במלוא עוצמתה של מדה זו מאחר וכאמור התמימות מתבטאת ביחס להסתר פנים.

וכל הנזכר הוא גמרא מפורשת (סנהדרין כ' עא): "שקר החן" – זהו דורו של משה, "והבל היופי" – זה דורו של חזקיהו, "אשה יראת ה' היא תתהלל" – זהו דורו של רבי יהודה ברבי אלעאי שהיו יושבין ששה בטלית אחת ועוסקין בתורה.

הנה מפורש שככל שהדחקות והצער גדול יותר, רק אז ניכרת העבודה באופן ברור ואמיתי יותר עד כמה היא במסירות.

לעומתם דורנו – דור שההסתר פנים הינו בשיאו, בנפש ובגוף, ובעיקר גלות הדעת שאנו מיוסרים בה העולה על כולנה, וכמו שהארכנו בביאור כוונת אוה"ח הק' על דורנו שהוא דור השרוי בנ' שערי טומאה שמהותו הטמטום והאטימות מהאמונה, ודורנו הוא בשיאו בהעדר הדעת, ונוסף על הכל יש בו צרות רבות ומגוונות המטרידות את השכל והדעת ומטריפות אותו, ונוסף על הכל ירידת הדורות ממורי ומנהיגי עם ישראל, ואין לך שלום ושקט בשום בית, הצרות הפרטיות מסועפות ומסובכות בכל בית, ובכל קהילה והבלבול גדול ומסובך.

אזי דורנו הוא הדור שבאם יסלק דעתו ושכלו מלחקור על הנהגת ה' ויתמם עם בוראו, הוא הדור שישלים מידה זו שהיתה חסרה בשלמותה מכל הדורות עברו, ולא לצד חסרון בגדלותם, אלא שלא נתנסו בזה כמונו, ולא הוכיחו עצמן במידה זו כמו הדור שלנו.

ומה שנגזר לעבודה זו על דורנו דוקא, הוא להיות שדורנו דור של שארית הבירורים והתיקונים, נשמות שבאו מכבר לתקן עצמם ולא תיקנו, ונגזר עליהם להתיסר בהסתרת פנים שלא היתה כמותה, ובדורנו זה ראה הבורא בחכמתו זיווג טוב, רבוי יסורים מצד אחד שיצריך בהכרח שלימות של אמונה, וביחד יוצלח להשלים בנו את מדת ה"תמימות" שחסרה בכל הדורות בשלימותה, ובדורנו דור שמגיע לו מפאת הנשמות שנצטרפו בדור זה להיות בהסתר פנים – משתלמת מידה זו של התמימות ביותר מכל הדורות, ובזה יבוא כתרו של הקב"ה שלם מכל גוון העבודות הנדרשות לצורך ההכנה לתיקון עולם במלכות שדי.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5