——–
וּבְעִנְיַן חִבּוּט הַקֶּבֶר נַעֲתִיק מִסֵּפֶר "מִנְחַת יְהוּדָה" מַה שֶּׁמֵּבִיא מִדִּבְרֵי הָאֲרִ"י הַקָּדוֹשׁ בְּשַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים (הקדמה כב):
אַחַר שֶׁנִּקְבָּר הָאָדָם, בָּא מַלְאָךְ אֶחָד עַל קִבְרוֹ וְשׁוֹאֵל לוֹ "מַה שִּׁמְךָ", וְהוּא מֵשִׁיב לוֹ: 'גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ, שֶׁאֵינִי יוֹדֵעַ שְׁמִי'. וְיֵשׁ לִתְמֹהַּ מַה צֹּרֶךְ לִשאלה זוֹ, וְלָמָּה הוּא שׁוֹכֵחַ, וּמַה מַּעֲלֶה וּמַה מּוֹרִיד זֶה לִמְצִיאַת עָנְשׁוֹ? אֲבָל הָעִנְיָן הוּא, כִּי כַּאֲשֶׁר חָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן נָפְלוּ הַנְּשָׁמוֹת שֶׁהָיוּ כְּלוּלִים בּוֹ בְּעָמְקֵי הַקְּלִפּוֹת, וְנִתְלַבְּשׁוּ בְּתוֹךְ הַקְּלִפּוֹת, וְנַעֲשָׂה לָהֶם לְבוּשִׁין מֵאוֹתָם הַקְּלִפּוֹת. וְנִמְצָא כְּפִי זֶה, שֶׁאֵין לְךָ נְשָׁמָה שֶׁאֵין לָהּ קְלִפָּה אַחַת הָעֲשׂוּיָה לָהּ כְּעֵין מַלְבּוּשׁ, וְאֵין אָדָם נִצּוֹל מִמֶּנָּה, לְפִי שֶׁכֻּלָּם הָיוּ כְּלוּלִים בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן [וְנִשְׁמוֹת הַנָּשִׁים הָיוּ כְּלוּלִים בְּחַוָּה].
וְדַע, כִּי כָּל הַחֲטָאִים וְהָעֲווֹנוֹת שֶׁעוֹשֶׂה אָדָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, זוּלַת מַה שֶּׁחָטָא אָדָם הָרִאשׁוֹן, וַדַּאי שֶׁהוּא מַמְשִׁיךְ עָלָיו קְלִפָּה וְזֻהֲמַת הַנָּחָשׁ כְּפִי חֶטְאוֹ. אָמְנָם כָּל זֶה הוּא תָּלוּי בִּתְשׁוּבַת הָאָדָם, כִּי עַל יְדֵי הַתשובה שֶׁעוֹשֶׂה, יוּכַל לִדְחוֹת מֵעָלָיו הַזֻּהֲמָה הַהִיא שֶׁהִמְשִׁיכָה עַל יְדֵי חֶטְאוֹ, אֲפִלּוּ אִם הֵם חֲטָאִים גְּדוֹלִים. אֲבָל הַזֻּהֲמָה וְהַקְּלִפָּה שֶׁנִּדְבְּקָה בּוֹ עַל יְדֵי חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן, אֵין זֶה תָּלוּי בִּתְשׁוּבָתוֹ, לְפִי שֶׁלֹּא הוּא הָיָה הַחוֹטֵא, וּמֻכְרָח הוּא לָמוּת. וְאַחַר כָּךְ יְתֻקַּן הַפְּגָם הַהוּא עַל יְדֵי הַמִּיתָה, כִּי אָז נִקְבָּר הָאָדָם וּבְשָׂרוֹ מִתְעַכֵּל בֶּעָפָר, וְנִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ הַקְּלִפָּה שֶׁנִּדְבְּקָה בּוֹ עַל יְדֵי חֵטְא אָדָם וְחַוָּה.
וּבָזֶה תָּבִין עִנְיַן חִבּוּט הַקֶּבֶר, וְהוּא, כִּי אַחַר מִיתַת הָאָדָם וְאַחַר שֶׁנִּקְבַּר, אָז תֵּכֶף וּמִיָּד בָּאִים אַרְבָּעָה מַלְאָכִים וּמַשְׁפִּילִים קַרְקַע הַקֶּבֶר, וּמַעֲמִיקִים אוֹתוֹ לְמַטָּה, וְנַעֲשֶׂה חֲלַל הַקֶּבֶר כְּשִׁעוּר קוֹמַת הָאָדָם הַנִּקְבָּר שָׁם. וְאָז מַחְזִירִין נַפְשׁוֹ בְּגוּפוֹ כְּמוֹ בְּחַיָּיו. וְהַטַּעַם הוּא, לְפִי שֶׁהַקְּלִפָּה הִיא דְּבוּקָה עֲדַיִן וּקְשׁוּרָה עִם הַנֶּפֶשׁ וְעִם הַגּוּף וְאֵינָהּ נִפְרֶדֶת מֵהֶם, וְלָכֵן צָרִיךְ שֶׁיַּחְזְרוּ בְּגוּפוֹ בְּיַחַד. וְאָז מַלְאָכִים הַנִּזְכָּרִים אוֹחֲזִים בּוֹ כָּל אֶחָד מִקָּצֶה, וּמְנַעֲרִים אוֹתוֹ מִן הָאָבָק הַנִּדְבָּק בָּהֶם, עַד שֶׁנִּפְרֶדֶת מֵהֶם הַקְּלִפָּה הַהִיא לְגַמְרֵי, וְלָכֵן נִקְרָא חִבּוּט הַקֶּבֶר. וְעַל כֵּן צְרִיכִים [הַמַּלְאָכִים] לְהַעֲמִיק אֶת הַקֶּבֶר, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מָקוֹם חָלָל לְנַעֲרוֹ וּלְחָבְטוֹ.
אָמְנָם לֹא כָּל הָאֲנָשִׁים שָׁוִים, כִּי הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר בְּחַיֵּיהֶם נִתְרַחֲקוּ מִיֵּצֶר הָרָע, וְהָיוּ נֶחְבָּטִים עַל יְדֵי הַיִּסּוּרִים הַבָּאִים עֲלֵיהֶם, וְהָיוּ מַכְנִיעִים עַצְמָם וּמְקַבְּלִים אוֹתָם, וְעַל יְדֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁמַּתִּישִׁין כֹּחוֹ שֶׁל אָדָם, אֵינָם צְרִיכִים חִבּוּט גָּדוֹל, כִּי בַּחֲבָטָה כָּל שֶׁהִיא מַסְפִּיק לָהֶם לְהַפְרִידָהּ מֵהֶם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּרְשָׁעִים, שֶׁאַדְּרַבָּא, עַל יְדֵי תַּעֲנוּגִים בָּעוֹלָם הַזֶּה מְקַשְּׁרִים וּמַחְזִיקִים יוֹתֵר אֶת הַקְּלִפָּה בְּגוּפָם וּבְנַפְשָׁם. וְנִמְצָא כִּי זֶה סוֹד לָמָּה אֵין אָדָם נִצּוֹל מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר, אֲפִלּוּ הַקְּטַנִּים וַאֲפִלּוּ אוֹתָם שֶׁמֵּתוּ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ, לְפִי שֶׁאֵין לָהֶם תַּקָּנָה לְהַפְרִידָהּ מֵהֶם זוּלָתִי עַל יְדֵי הַמִּיתָה וְחִבּוּט הַקֶּבֶר. זוּלָתִי אוֹתָם שֶׁעַל יְדֵי הַמִּצְווֹת הַמְסֻגָּלוֹת לְזֶה הַדָּבָר, כְּגוֹן סְעוּדָה רְבִיעִית שֶׁל מוֹצָאֵי שַׁבָּת, וּכְגוֹן הַנִּקְבָּר בְּעֶרֶב שַׁבָּת אַחַר שָׁעָה חֲמִישִׁית, דְּהַיְנוּ מִתְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית וָמַעְלָה, שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה חִבּוּט הַקֶּבֶר (שער הכוונות דף ס"ב ע"א), כִּי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת מַפְרִיד מִמֶּנּוּ הַקְּלִפָּה בְּלֹא צַעַר חִבּוּט הַקֶּבֶר, אֲבָל מֻכְרָח הוּא שֶׁיָּמוּת, כְּעִנְיָן אַרְבָּעָה שֶׁמֵּתוּ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ.
וּבָזֶה יִתְבָּאֵר לָמָּה הָרְשָׁעִים אֵינָם יוֹדְעִים אֶת שְׁמָם, לְפִי שֶׁאֵין שׁוּם נְשָׁמָה בָּעוֹלָם שֶׁאֵין לָהּ מַלְבּוּשׁ אֶחָד שֶׁל קְלִפָּה, וְאוֹתָהּ קְלִפָּה הוּא הַיֵּצֶר הָרָע הַנִּכְנָס בָּאָדָם מִיּוֹם שֶׁנּוֹלָד. כִּי הִנֵּה עַל יְדֵי חֶטְאוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, נִשְׁתָּרֵשׁ וְנִדְבָּק עִמּוֹ הַיֵּצֶר הָרָע וְהַקְּלִפָּה, עַד שֶׁכִּמְעַט הַנְּשָׁמָה וְהַקְּלִפָּה, שְׁנֵיהֶם נַעֲשׂוּ מֵעִסָּה אַחַת מְעֹרֶבֶת מִסֹּלֶת וְסוּבִּין, קְשׁוּרִים יַחַד. וּכְמוֹ שֶׁהַנְּשָׁמוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת, כָּל אַחַת וְאַחַת יֵשׁ לָהּ שֵׁם יָדוּעַ, כָּךְ שְׁמוֹת כָּל נִיצוֹץ וְנִיצוֹץ שֶׁבַּקְּלִפָּה יֵשׁ לוֹ שֵׁם יָדוּעַ בִּפְנֵי עַצְמוֹ. וְנִמְצָא שֶׁכָּל אָדָם יֵשׁ לוֹ שְׁנֵי שֵׁמוֹת – אֶחָד מִצַּד הַקְּדֻשָּׁה, וְאֶחָד מִצַּד הַקְּלִפָּה.
וְהִנֵּה, אִם הָאָדָם בִּהְיוֹתוֹ בַּחַיִּים הָיָה יָכוֹל לְהַשִּׂיג וְלָדַעַת שֵׁם הַקְּלִפָּה שֶׁלּוֹ, הָיָה יָכוֹל לַחְקֹר מֵהֵיכָן נֶחְצְבָה מֵהַקְּלִפּוֹת. וְעַל יְדֵי כָּךְ הָיָה יוֹדֵעַ מְקוֹם הַפְּגָם וּמְצִיאַת תִּקּוּן הַצָּרִיךְ לוֹ, וְהָיָה יָכוֹל לְתַקֵּן הַפְּגָם שֶׁלּוֹ בְּנָקֵל, וְעַל יְדֵי כָּךְ הָיְתָה הַקְּלִפָּה הַהִיא נִפְרֶדֶת מִמֶּנּוּ בְּנָקֵל בְּחַיָּיו, וְלֹא הָיָה אָדָם צָרִיךְ לְהַפְרִידָהּ מִמֶּנּוּ עַל יְדֵי חִבּוּט הַקֶּבֶר כְּלָל. [וּבְדוֹרֵנוּ זֶה נִמְצָא אָדָם אֶחָד שֶׁזָּכָה לֵידַע שָׁם קְלִפָּתוֹ, שֶׁנִּקְרֵאת טְכְיְיְ, כֻּלּוֹ בְּנִקּוּד שְׁבָא. וְהוּא יוֹצֵא מִפָּסוּק, לְאֻמִּ"י"ם שָׂרִ"י"ם וְ"כָ"ל שׁוֹפְ"טֵ"י אָרֶץ (תהלים קמח, י), שֶׁהֵם אוֹתִיּוֹת הַקּוֹדְמִין לְסִיּוּם הַתֵּבָה, וְהֵם לְמַפְרֵעַ. וְשֵׁם קְלִפַּת אִשְׁתּוֹ נִקְרָא "וכלורה". וְהוּא הָיָה מִתְאוֹנֵן עַל שֶׁלֹּא זָכָה לָדַעַת מְקוֹם הַפְּגָם שֶׁלּוֹ מְצִיאַת תִּקּוּנוֹ אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מֶחְקָר, וְשָׁאַל מִן הַחֲכָמִים עַל זֶה, וְאֵין מַגִּיד לוֹ. אָמְנָם רָאָה אֶת מַלְבּוּשׁוֹ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים, וְהוּא, כִּי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה הָיָה בִּזְמַן הַמַּגֵּפָה, וְרָאָה בַּחֲלוֹמוֹ כִּי אַנְשֵׁי צָבָא יִשְׁמְעֵאלִים רַבִּים מְאֹד, כֻּלָּם מְזֻיָּנִים רוֹכְבֵי סוּסִים, רָצִים בַּאֲוִיר הָרָקִיעַ מִצַּד מַעֲרַב הָעִיר לְצַד הַמִּזְרָח, וְאֶחָד מֵאוֹתָם אַנְשֵׁי הַצָּבָא יָרַד מִן הָאֲוִיר, וּבְיָדוֹ שֵׁבֶט קָטָן, שֵׁבֶט מוֹשְׁלִים, וְנִגַּשׁ אֵלָיו. וְהָאִישׁ הַהוּא הָיָה יָרֵא מְאֹד לְנַפְשׁוֹ, וְלֹא מָצָא מָקוֹם לְהֵחָבֵא. וַיֹּאמֶר אֵלָיו, אַל תִּירָא, כִּי אֵין רְצוֹנִי לְהַכּוֹת אוֹתְךָ. וְדַע, כִּי אֲנִי הַקְּלִפָּה שֶׁלְּךָ, וַאֲנִי סוֹפֵר בֵּית הַדִּין הַגָּדוֹל שֶׁל צַד הַשְּׂמֹאל, וּשְׁמִי "טְכְיְיְ", כֻּלּוֹ בְּנִקּוּד שְׁבָא. וְכַאֲשֶׁר יִכְתֹּב הָאָדָם קָמֵיעַ לַשְּׁמִירָה מִן הַמַּגֵּפָה, צָרִיךְ לִהְיוֹת נִכְתָּב עַל שֵׁם אוֹתוֹ הָאָדָם הַנּוֹשְׂאוֹ, וְאִם לֹא עָשָׂה כֵן – לֹא יוּכַל הַקָּמֵיעַ לְהַצִּילוֹ, כִּי יֹאמַר הַמַּשְׁחִית לַקָּמֵיעַ, לָאו בַּעַל דְּבָרִים דִּידִי אַתְּ. גַּם דַּע, כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד אֲשֶׁר יִהְיֶה מֻכֶּה מִן הַמַּגֵּפָה, הִנֵּה הוּא מֻכֶּה עַל יְדֵי הַקְּלִפָּה שֶׁל הַמַּלְבּוּשׁ שֶׁלּוֹ, וְאֵין רְשׁוּת לַמַּשְׁחִית לְהַכּוֹת אֶת מַלְבּוּשׁ שֶׁל אָדָם אַחֵר, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יִהְיֶה מֻכֶּה עַל יְדֵי מַלְבּוּשׁוֹ. וְסֵדֶר הַהַכָּאָה עַל הָרֹב תִּהְיֶה מַתְחֶלֶת מִן הָרַגְלַיִם, עַד שֶׁעוֹלָה הַשַּׁלְהֶבֶת לְמַעְלָה עַל רֹאשׁוֹ. וְכָל מָקוֹם שֶׁרוֹצֶה הָאָדָם לִבְרֹחַ, הַשַּׁלְהֶבֶת הוֹלֶכֶת עִמּוֹ. עַד כָּאן הָיוּ דְּבָרָיו בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה… וְאַחַר זְמַן רַב חָזַר וְרָאָהוּ בַּחֲלוֹם, וְהוּא כְּאִישׁ יִשְׁמְעֵאלִי מִשְּׁאַר הַמוֹן הָעָם, וְהוּא אֵינוֹ שׂוֹנֵא אֶת יִשְׂרָאֵל, וְהַיְּהוּדִים וְהַיִּשְׁמְעֵאלִים שְׁקוּלִים הֵם אֶצְלוֹ, וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהַזִּיק אֶת אֶחָד מֵהֶם. וְאַחַר זְמַן רַב בִּשְׁנַת התרפ"ח ט"ו נִיסָן, חָזַר וְרָאָהוּ כִּדְמוּת אִישׁ מְשֻׁעֲמָם בֶּן אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים, וְהָיָה מִסְתַּפֵּק בּוֹ אִם הוּא יִשְׂרָאֵל אוֹ אִם הוּא יִשְׁמְעֵאלִי, וּבְעוֹדוֹ מִסְתַּפֵּק, הֵרִים הָאִישׁ הַהוּא אֶת קוֹלוֹ, וְהִתְחִיל לִלְמֹד זֹהַר בְּעַל פֶּה בְּנִגּוּן. וְכֹה הָיוּ דְּבָרָיו: "פָּתַח וְאָמַר קוּם רַבִּי יוֹסִי, קָם רַבִּי יוֹסִי וְאָמַר", עַד כָּאן הָיוּ דְּבָרָיו, וְהִכִּיר בּוֹ שֶׁהוּא יְהוּדִי, וּמִזֶּה נִרְאֶה, שֶׁנִּתְמַתְּקָה הַקְּלִפָּה שֶׁל מַלְבּוּשׁ הָאִישׁ הַהוּא. אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה מִינֵי מַלְבּוּשִׁין, שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה מִינֵי קְלִפּוֹת שֶׁל הַנֶּפֶשׁ רוּחַ וּנְשָׁמָה שֶׁלּוֹ. וְנַחְזֹר לָעִנְיָן].
וְלָכֵן כְּשֶׁנִּפְטָר הַצַּדִּיק, אֵינָם שׁוֹאֲלִים מִמֶּנּוּ מַה שְּׁמוֹ מִסִּטְרָא אַחְרָא, כִּי כֵּיוָן שֶׁבְּחַיֵּיהֶם טָרְחוּ וְסָבְלוּ יִסּוּרִין לְהַפְרִיד מֵעֲלֵיהֶם הַקְּלִפָּה הַהִיא, וּבְקַלּוּת גָּדוֹל נִגְמֶרֶת לְהִפָּרֵד עַל יְדֵי חִבּוּט הַקֶּבֶר. [אֲבָל מִדִּבְרֵי הָרוּחוֹת נִרְאֶה שֶׁאֵין אוֹתָם הַמַּלְאָכִים הַחוֹבְטִים יוֹדְעִים שִׁעוּר הַחֲבִיטָה, עַד כַּמָּה חֲבִיטוֹת נִפְרֶדֶת הַקְּלִפָּה מֵאוֹתוֹ הַמֵּת, כִּי לֹא כָּל הַמֵּתִים שָׁוִים. וְהַסִּימָן שֶׁבְּיַד הַמַּלְאָכִים הוּא – אִם יוּכַל לְהַגִּיד הַמֵּת אֶת שֵׁם הַקְּלִפָּה שֶׁלּוֹ, זֶהוּ סִימָן שֶׁנִּפְרְדָה מִמֶּנּוּ הַקְּלִפָּה, וְאֵין חוֹבְטִין אוֹתָם עוֹד. וְאִם כֵּן, לְפִי זֶה גַּם לַצַּדִּיקִים הֵם שׁוֹאֲלִים אֶת שֵׁם הַקְּלִפָּה שֶׁלָּהֶם, כְּדֵי לֵידַע אִם כְּבָר נִפְרְדָה מֵהֶם הַקְּלִפָּה שֶׁלָּהֶם, וְאָז מוֹשְׁכִין אֶת יָדָם מִלַּחְבֹּט] אֲבָל הָרָשָׁע, שֶׁאַדְּרַבָּא, עַל יְדֵי חֶטְאוֹ גָּרַם לְקַשְּׁרָהּ בּוֹ עוֹד בְּחֹזֶק גָּדוֹל, לָכֵן צָרִיךְ מַכּוֹת וָעֳנָשִׁים גְּדוֹלִים לְהַפְרִידָהּ מִמֶּנּוּ בְּחִבּוּט הַקֶּבֶר. וְאִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ בְּחַיָּיו אֶת שְׁמוֹ דְּמִסִּטְרָא אַחְרָא, הָיָה מְתַקֵּן הַדָּבָר בְּחַיָּיו בְּקַלּוּת גָּדוֹל, לָכֵן מַכִּין אוֹתָן הַכָּאוֹת נִמְרָצוֹת עַל שֶׁאֵינָם יוֹדְעִים אוֹתוֹ הַשֵּׁם. [דְּבָרָיו צְרִיכִים עִיּוּן, אִם כֵּן, לָמָּה הַקְּטַנִּים וַאֲפִלּוּ אוֹתָם הָאַרְבָּעָה שֶׁמֵּתוּ בְּעֶטְיוֹ שֶׁל נָחָשׁ אֵינָם נִצּוֹלִים מֵחִבּוּט הַקֶּבֶר? אֲבָל לְמַה שֶׁכָּתַבְתִּי לְעֵיל מִזֶּה בְּסָמוּךְ, שֶׁמִּדִּבְרֵי הָרוּחוֹת נִרְאֶה שֶׁאֵין אוֹתָן הַמַּלְאָכִים הַחוֹבְטִים יוֹדְעִים וְכוּ', נִיחָא.] עַד כָּאן לְשׁוֹן שַׁעַר הַגִּלְגּוּלִים בְּקִצּוּר, יְעֻיַּן שָׁם בְּאֹרֶךְ.
וְאַחֲרֵי גְּמַר חִבּוּט הַקֶּבֶר, הוֹלְכִים לָהֶם אוֹתָם הַמַּלְאָכִים, וְעוֹזְבִים אֶת הַמֵּת וְאֶת נַפְשׁוֹ בַּקֶּבֶר. וְאָז תֵּכֶף וּמִיָּד בָּא מַלְאָךְ אֶחָד אַכְזָרִי, אָיֹם וְנוֹרָא, מַבְהִיל מְאֹד, וְנוֹטֵל אֶת הַנֶּפֶשׁ מֵהַקֶּבֶר וּמַנִּיחָהּ בְּכַף הַקֶּלַע, וְקוֹלֵעַ אוֹתָהּ בְּפַעַם אַחַת עַד פֶּתַח שַׁעַר הֶחָצֵר שֶׁל בֵּית דִּין הָעֶלְיוֹן. וְאָז יוֹצְאִים שְׁלוּחִים מִבֵּית הַדִּין, וּמַגִּישִׁים אֶת נַפְשׁוֹ הָעֲרֻמָּה לִפְנֵי הַבֵּית דִּין הַגָּדוֹל לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים אֲשֶׁר עָשָׂה בִּהְיוֹתוֹ בַּחַיִּים בָּעוֹלָם הַזֶּה. וְנֶפֶשׁ הָאִשָּׁה הָעֲרֻמָּה, מְכַסִּים אוֹתָהּ הַשְּׁלוּחִים בִּבְלוֹיֵי הַסְּחָבוֹת, מִתַּחַת מָתְנֶיהָ עַד סוֹף הָעֶרְוָה , וּמַכְנִיסִין אוֹתָהּ לִפְנֵי הַבֵּית דִּין לָתֵת דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. עַד כָּאן.
(במקו"א כתבנו שיש הסוברים שכל חיבוט הקבר אינו אלא בנפש הצלם של האדם שהוא צלם רוחני כדמות האדם, ואינו רוחני כ"כ אלא רוחני הוא ביחס לגוף אדם, אומנם ממצע הוא בין הנפש לגוף, כן דעת "המכתב מאליהו" ועוד)
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות הרב המחבר
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נפשי בשאלתי חלק א – שו"ת
הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…