ד. קורח חשד במה שהיה נגוע בעצמו

——–

ומצינו שקורח היה לקוי ברצון להתנשאות, וכמו שאומר רש"י: נתקנא בנשיאותו של אליצפן, וכיון שהיה לקוי בתאוות ההתנשאות, כמו כן חשד למשה רבנו שכל מנהיגותו נובעת מרצון ההתנשאות, וכנאמר: "ומדוע תתנשאו על קהל ה"', וכנאמר: "כי תשתרר עלינו גם השתרר".

ונורא לראות עד כמה היתה חשדנותו במשה עמוקה, עד כי לא חשש להצעתו של משה ליקח מחתות ולשים עליהם קטורת לראות מי הקדוש, ואף שהיו בהצעה זו סכנה ואיום לחייהם, וכמו שאומר רש"י: "אמר להם משה הקטורת סם המוות יש בה, שבה נשרפו נדב ואביהוא, ואמר להם הזהרו שלא תתחייבו, מי שיבחר בו ה' יצא חי וכולכם אובדים".

ועם כל זה, לא חש לרוב ברירות חשדנותו במשה, וזאת כאמור אחר שהיה הוא מושקע באותה מידה רעה לא יכל לחשוב שיש אדם נקי ממנה, וברור היה לו שמשה רבנו כמו כן נגוע באותה מידה, וכל הנהגתו עם ישראל, וכן התורה והמצוות שמורה הוא לישראל, הכל בודה הוא מלבו, וזה שהביאו להתיר לעצמו לחלוק על משה אחר שהחשיבו למשה כאיש שררה.

וזה מה שמגלים לנו חז"ל, מהי סיבת מחלוקתו של קורח, משום דנתקנא, ורצו לומר בזה, שאל תחשוב שקורח בפנימיותו ידע צדקותו של משה וכשרותו, ורק העליל עליו בתורת עלילה שהינו מתנשא, לא כך, אלא היה ברור לו לקורח שמשה מתנשא, ומחלוקתו לא רק שלא היתה בגדר עלילה, אלא גם לא בגדר חשד בעלמא, אלא היה ברור לו שמשה מתנשא, ולא היה לו ספק בדבר, והראיה שלא נתיירא מלסכן עצמו בקטורת כנ"ל, ומבארים לנו חז"ל מה הביא אותו לכך, משום שהוא עצמו היה פסול באותה מידה של התנשאות, וכיון שזו היתה מהותו ממש לכך החליט על פסולו של משה.

ועכשיו מובן שהסיבה שנתקנא בנשיאותו של אליצפן, אינה סיבה בעלמא שהביאתו למחלוקת, דעדיין אין בזה להצדיק כזו טפשות של כפירה בתורת משה, אלא כמבואר, שהטעם שהביאו חז"ל: "שראה לשטות זו על שנתקנא", היינו כדי לומר, מה הביאו לקורח להיות כ"כ ברור לו שמשה בודה מדעתו את דברי התורה ונבואתו אינה אמת ח"ו, מתוך שמידת הקנאה היתה טבועה בו, ובמום שבו כך ראה את זולתו.

ובזה גם יובן מה שאמרו בגמרא (סנהדרין ק"י ע"א): שחשדוהו למשה באשת איש, וכן איתא שם: שחשדוהו שאוכל ממון ציבור. והוא פלא היאך יעלה על הדעת לחשוד למשה רבנו בדברים שפלים שכאלה? אלא כאמור, דכיון דאותם החושדים היו נגועים מאד ביצרים וחשקים לעוונות שכאלו, לא יכלו לראות אחרת אצל משה רבנו.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5