ד – קַדֵּשׁ עַצְמְךָ בַּמֻּתָּר לָךְ – תְּנַאי הֶכְרֵחִי לְטָהֳרַת הַכַּוָּנָה בַּתְּפִלָּה.

——–

"קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" (ויקרא יט, ב). פֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י: הֱווּ פְּרוּשִׁים מִן הָעֲרָיוֹת וּמִן הָעֲבֵרָה וְכוּ'. וְכָתַב הָרַמְבַּ"ן: אֲבָל הַפְּרִישׁוּת, הִיא הַמֻּזְכֶּרֶת בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בַּתַּלְמוּד, שֶׁבְּעָלֶיהָ נִקְרָאִים פְּרוּשִׁים. וְהָעִנְיָן – כִּי הַתּוֹרָה הִזְהִירָה בַּעֲרָיוֹת וּבְמַאֲכָלִים הָאֲסוּרִים, וְהִתִּירָה הַבִּיאָה אִישׁ בְּאִשְׁתּוֹ וַאֲכִילַת הַבָּשָׂר וְהַיַּיִן. אִם כֵּן, יִמְצָא בַּעַל הַתַּאֲוָה מָקוֹם לִהְיוֹת שָׁטוּף וְכוּ', וְלִהְיוֹת בְּסוֹבְאֵי הַיַּיִן וּבְזוֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ, וִידַבֵּר כִּרְצוֹנוֹ בְּכָל הַנִּבְלוּת, שֶׁלֹּא הֻזְכַּר אִסּוּר זֶה בַּתּוֹרָה, וְהִנֵּה יִהְיֶה נָבָל בִּרְשׁוּת הַתּוֹרָה. לְפִיכָךְ בָּא הַכָּתוּב, אַחֲרֵי שֶׁפֵּרֵט הָאִסּוּרִים שֶׁאָסַר אוֹתָם לְגַמְרֵי, וְצִוָּה בְּדָבָר כְּלָלִי שֶׁנִּהְיֶה פְּרוּשִׁים מִן הַמּוֹתָרוֹת וְכוּ'. אַף עַל פִּי שֶׁאֵלּוּ מִצְוֹת מִדִּבְרֵיהֶם עִקַּר הַכָּתוּב – בְּכַיּוֹצֵא בָזֶה יַזְהִיר, שֶׁנִּהְיֶה נְקִיִּים וּטְהוֹרִים וּפְרוּשִׁים מֵהֲמוֹן בְּנֵי אָדָם שֶׁהֵם מְכַלְכְּלִים עַצְמָם בְּמוֹתָרוֹת וּבְכִעוּרִים וְכוּ'. וְטַעַם הַכָּתוּב שֶׁאָמַר (שם): "כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם" – לוֹמַר, שֶׁאֲנַחְנוּ נִזְכֶּה לְדָבְקָה בוֹ בִּהְיוֹתֵנוּ קְדוֹשִׁים וְכוּ'. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּבְתַרְגּוּם יוֹנָתָן עַל הַפָּסוּק "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים וְגוֹ'" (שם כ, ז), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְתִתְקַדְּשׁוּ וְתֵהוּן קְדִישִׁים בְּגוּפֵיכוֹן מִטּוֹל דְּאַקְבַל בְּרַעֲוָא צְלוֹתְכוֹן [תַּרְגּוּם: תִּהְיוּ קְדוֹשִׁים בְּגוּפְכֶם כְּדֵי שֶׁאֲקַבֵּל בְּרָצוֹן אֶת תְּפִלַּתְכֶם]. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. וּתְפִלָּה – לְשׁוֹן הַפְרָשָׁה מִן הָעוֹלָם (עיין בספר "חכמה ומוסר" סי' קמט). וְהַנִּרְאֶה מִדְּבָרָיו הַתַּרְגּוּם יוֹנָתָן: שֶׁעַל יְדֵי הַפְּרִישׁוּת מֵהַמּוֹתָרוֹת וְהַכִּעוּרִים, נִזְכֶּה שֶׁתִּתְקַבֵּל תְּפִלָּתֵנוּ בְּרָצוֹן לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְעַל יְדֵי זֶה אָנוּ נִדְבָּקִים בּוֹ יִתְבָּרַךְ, כְּפִי שֶׁכָּתַב הָרַמְבַּ"ן זַ"ל, שֶׁעַל יְדֵי שֶׁנִּהְיֶה קְדוֹשִׁים, נִזְכֶּה לְדָבְקָה בוֹ. וְהַיּוֹצֵא לָנוּ מִזֶּה – שֶׁבִּכְדֵי לְהִדָּבֵק בּוֹ יִתְבָּרַךְ, וּלְקַבָּלַת תְּפִלָּתֵנוּ בְּרָצוֹן לְפָנָיו, אָנוּ צְרִיכִים מְאֹד לְהִתְרַחֵק מֵהַתַּאֲוֹת הַבְּהֵמִיּוֹת וּלְהִסְתַּפֵּק בַּמֻּכְרָח בִּלְבַד. וּבְתַלְמִידֵי ר' יוֹנָה (בברכות ריש פ"ה), כְּדֵי שֶׁיְּכַוְּנוּ לִבָּם (בא"ד): וִיבַטְּלוּ מִלִּבָּם תַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה וַהֲנָאוֹתֵיהֶם וְכוּ', תִּהְיֶה תְפִלָּתָם רְצוּיָה וּמְקֻבֶּלֶת לִפְנֵי הַמָּקוֹם, וְעַל כַּוָּנָה זוֹ נֶאֱמַר (תהלים י, יז): "תָּכִין לִבָּם תַּקְשִׁיב אָזְנֶךָ", עַיֵּן שָׁם.

וּבְ"שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה" לְרַבֵּנוּ יוֹנָה (ש"ב פי"ח) כָּתַב: וְדַע, כִּי נֶפֶשׁ הָרָשָׁע, אֲשֶׁר כָּל תַּאֲוָתָהּ לְחֶפְצֵי הַגּוּף בְּחַיָּיו, וְנִפְרֶדֶת תַּאֲוָתָהּ מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא וְנִבְדֶּלֶת מִשָּׁרָשֶׁיהָ, תֵּרֵד בְּמוֹתוֹ לְמַטָּה לָאָרֶץ אֶל מְקוֹם תַּאֲוָתָהּ, וְתִהְיֶה תוֹלַדְתָּהּ בְּטֶבַע הֶעָפָר לָרֶדֶת וְלֹא לַעֲלוֹת. אֲבָל, יַעֲלוּהָ לַמָּרוֹם לְדִין וּלְמִשְׁפָּט, וְלִרְאוֹת אֵיךְ הֶחֱלִיפָה מָרוֹם בִּשְׁאוֹל, כַּאֲשֶׁר יַעֲלוּ אֶת הָאֶבֶן עַל יְדֵי כַּף הַקָּלַע. וְאַחֲרֵי עֲלוֹתָהּ לַמָּרוֹם, תֵּרֵד בְּטִבְעָהּ לְמַטָּה לָאָרֶץ, כַּאֲשֶׁר הָאֶבֶן חוֹזֶרֶת וְנוֹפֶלֶת אַחֲרֵי הַזְּרִיקָה. עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.

וּמַשְׁמַע, שֶׁאֲפִלּוּ כְּשֶׁמִּלָּא תַאֲוָתוֹ לֹא בִּדְבָרִים אֲסוּרִים, רַק בְּהֶתֵּר – נִקְרָא רָשָׁע. וּמִכֵּיוָן שֶׁהוּא נִמְשָׁךְ אַחַר גַּשְׁמִיּוּת, נַעֲשֵׂית נַפְשׁוֹ כְּטֶבַע הַגּוּף – "וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל הָאָרֶץ" (קהלת יב, ז).

וּמַשְׁמַע, שֶׁכָּל הַמִּצְוֹת, הַתּוֹרָה וְהַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ, לֹא יוּכְלוּ לְעָזְרוֹ, כִּי בְטִבְעוֹ לֹא יוּכַל לַעֲלוֹת לְגַן עֵדֶן וּלְעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, וְאוּלַי יְקַבֵּל שְׂכָרוֹ בְּגַן עֵדֶן הַתַּחְתּוֹן. וְיָדוּעַ הוּא, שֶׁהָאֲוִיר מָלֵא מִנְּשָׁמוֹת אֵלּוּ שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לַעֲלוֹת, וּמִתְגַּלְגְּלִים כָּאן בָּעוֹלָם הַתַּחְתּוֹן אַלְפֵי שָׁנִים וְעִדָּנִים, וְנִקְרָא רָשָׁע.

וְהָרַבֵּנוּ יוֹנָה מְסַיֵּם שָׁם: כִּי לֹא תִהְיֶה תִקְוָה לְנֶפֶשׁ הָרָשָׁע הַזֶּה לָצֵאת מֵחֹשֶׁךְ לְאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר עַל נֶפֶשׁ הָרָשָׁע (תהלים מט, כ): "תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו עַד נֶצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר".

וְגַם עֵצָה נִפְלָאָה לְשַׁבֵּר תַּאֲוַת אֲכִילָה – כְּשֶׁמְּבִיאִין לְפָנָיו הַמַּאֲכָל, יְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, שֶׁיְּהֵא בְּעֶזְרוֹ שֶׁלֹּא יֹאכַל לְמַלְּאוֹת תַּאֲוָתוֹ. וְכָכָה יֹאמַר הָעוֹבֵד: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אִם הָיָה לִי בְּכֹחַ לֶאֱכֹל שֶׁלֹּא לְהַרְגִּישׁ שׁוּם הֲנָאָה וְתַעֲנוּג בְּזוֹ הַמַּאֲכָל וְהַמִּשְׁתֶּה – הֱיֵה רְצוֹנִי בְזֶה. אֲבָל, מָה אֶעֱשֶׂה כִּי אֵין אֲנִי עֲדַיִן בִּבְחִינָה זוֹ, וְצָרִיךְ אֲנִי לֶאֱכֹל לְחַזֵּק גּוּפִי לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְאֵין רְצוֹנִי כְּלָל בְּזוֹ הֲנָאָה וְהַתַּעֲנוּג. וְאִם כָּכָה יְדַבֵּר דִּבּוּרָיו לִפְנֵי הַשֵּׁם, אָז יְהֵא הֲנָאָתוֹ בְּדֶרֶךְ לֹא אֶפְשָׁר, וְלֹא כִּמְכַוֵּן. וְהָעִקָּר – שֶׁיְּדַבֵּר בֶּאֱמֶת, וְלֹא יְהֵא כְּגוֹנֵב דַּעַת עֶלְיוֹנָה, חַס וְחָלִילָה, כַּמּוּבָא בְּהַצֶּעטִיל קָטָן מֵרַבֵּנוּ אֱלִימֶלֶךְ זיע"א.

וְעוֹד עֵצָה – קֹדֶם שֶׁמְּבִיאִים לְפָנָיו הַמַּאֲכָלִים, וְאַף בְּשָׁעָה שֶׁהֵם לְפָנָיו, יִסְתַּכֵּל וְיִתְבּוֹנֵן בְּסוֹפָן שֶׁל הַמַּאֲכָלִים וּמַה נַּעֲשֶׂה מֵהֶם – פֶּרֶשׁ וְקִיא וְצוֹאָה. אִם כֵּן, כָּל חִיצוֹנִית הַמַּאֲכָל בִּימֵי הַחוֹל, מַמָּשׁ מִאוּס וְצוֹאָה. רַק הַנִּיצוֹץ הַקָּדוֹשׁ הַמִּתְלַבֵּשׁ בָּהֶם, עוֹמֵד בְּצַעַר וּבְדֹחַק שָׁם. וְיַאֲרִיךְ בְּכַוָּנָה זוֹ עַד שֶׁיְּהֵא נִמְאָסִים בְּעֵינָיו קְצָת, כִּי זֶה תַּכְלִית בְּרִיאַת הָאָדָם – לְמָאֵס הֲנָאוֹתָיו שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה. וְגַם תְּפִלּוֹתָיו תָּלוּי בְּזֶה, לְפִי הָעֵרֶךְ שֶׁהִתְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּאֲכִילתוֹ בְּיוֹם הֶעָבָר, כַּמּוּבָא בַּסְּפָרִים. וּכְפִי עֵרֶךְ שֶׁנִּתְבָּרֵר אֲכִילָתוֹ בִּשְׁעַת שֵׁנָה, כָּכָה נוֹתְנִים לוֹ הֶאָרָה וְדַעַת בִּשְׁעַת תְּפִלָּה. אִם כֵּן, מִי שֶׁרוֹצֶה לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלָּתוֹ בְּכַוָּנָה – אִם יֹאכַל אֲכִילָתוֹ כְּרַעַבְתָּן, וְלֹא יַשְׁגִּיחַ עַל עַצְמוֹ – לַשָּׁוְא הוּא יְגִיעָתוֹ. וְכָל הַתַּאֲוֹת נִגְרָרִים אַחַר זוֹ הַתַּאֲוָה, כִּי בָזֶה נִתְעַבֶּה וְנִתְגַּשֵּׁם גּוּף הָאָדָם, וְגוֹרֵם טִמְטוּם הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (יומא לט.): אַל תִּקְרֵי "וְנִטְמֵאתֶם בָּם" (ויקרא יא, מג), אֶלָּא וְנִטַּמְטֵם בָּם. אֲפִלּוּ אִם הַמַּאֲכָלִים כְּשֵׁרִים וּמְהֻדָּרִים בְּאֹפֶן הַיּוֹתֵר טוֹב, גַּם כֵּן גּוֹרֵם טִמְטוּם הַלֵּב, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דברים לא, כ): "וְאָכַל וְשָׂבַע וְדָשֵּׁן וּפָנָה", וּכְתִיב (דברים ח יב יד): "פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וְכוּ' וְרָם לְבָבֶךָ וְשָׁכַחְתָּ אֶת ה'". וְצָרִיךְ לִסְבֹּל צַעַר חִבּוּט הַקֶּבֶר עַל כָּל טְעִימָה וּטְעִימָה שֶׁקִּבֵּל מֵהֲנָאַת הַמַּאֲכָל, אִם לֹא שֶׁיַּעֲשֶׂה תְשׁוּבָה מֵאַהֲבָה, וְיִזְדַּכֵּךְ כָּל גּוּפוֹ עַד שֶׁלֹּא יֶהֱנֶה מֵהָעוֹלָם הַזֶּה, כַּמְבֹאָר כָּל זֹאת בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים.

וְלָכֵן, הָאָדָם שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ וְגוּפוֹ שֶׁלֹּא לִסְבֹּל עֳנָשִׁים גְּדוֹלִים וְצַעַר גָּדוֹל מִזֶּה, יִרְאֶה לְטַכֵּס עֵצוֹת בְּנַפְשׁוֹ, עַד שֶׁיַּעַזְרֵהוּ הַבּוֹרֵא, בָּרוּךְ הוּא, לַעֲקֹר מִלִּבּוֹ גֹּדֶל הָרִשְׁעוּת וְכֹחַ הַמִּתְאַוֶּה הַבּוֹעֵר כָּאֵשׁ. כִּי עִקַּר קַשְׁיוּת שְׁבִירוֹת הַתַּאֲוָה הֵמָּה רַק בַּתְּחִלָּה. וְאִם כַּמָּה פְעָמִים שׁוֹבֵר תַּאֲוָתוֹ לִכְבוֹד בּוֹרְאוֹ, לֹא יֻקְשֶׁה לוֹ אַחַר כָּךְ. וּכְדַאי הוּא אֱלֹקֵינוּ, בָּרוּךְ הוּא וּבָרוּךְ שְׁמוֹ, לִמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְפָנָיו. וְיַחֲשֹׁב, אִלּוּ הָיָה רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ שֶׁנִּמְסֹר נַפְשֵׁנוּ לְפָנָיו וְלִקְפֹּץ לְתוֹךְ הָאֵשׁ, בְּוַדַּאי הָיָה מוּכָן וּמְזֻמָּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לְפָנָיו בְּרָצוֹן – כָּל שֶׁכֵּן שְׁבִירַת זוֹ הַתַּאֲוָה – קְטַנָּה. וְכָכָה יַחֲשֹׁב בְּכָל הַתַּאֲוֹת, כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר חֲסִידִים, כִּי כָכָה יַחֲשֹׁב בְּכָל הַתַּאֲוֹת הַמִּתְגַּבְּרִים עָלָיו.

אֲבָל, עִקַּר וְשֹׁרֶשׁ הַבֵּרוּר הוּא בִּשְׁעַת אֲכִילָה, וְלָזֶה אָמַר (משלי לא, כט): "וְאַתְּ עָלִית" – מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בַּמֻּתָּר לוֹ – עָלִית עַל כֻּלָּנָה לְהַעֲלוֹת הַנִּיצוֹצִין, וַעֲבוֹדָתְךָ הֵמָּה עַל כֻּלָּם. וּרְאָיָה לָזֶה – כַּיָּדוּעַ לְבַעֲלֵי דַעַת – כִּי יוֹתֵר בְּנָקֵל לְהִתְעַנּוֹת אוֹ לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, מִלֶּאֱכֹל פַּעַם אַחַת לְשֵׁם שָׁמַיִם.

וְגַם כָּל הַתְּפִלָּה תָּלוּי כְּפִי עֵרֶךְ כַּוָּנָתוֹ עַד הֵיכָן נִתְקַבֵּל אֲכִילָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וּבִפְרָט בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁל הַתַּנְיָא כמ"פ. וּמוּבָא בס"י, כִּי לְפִי מַה שֶּׁאוֹכֵל – כָּךְ מִתְפַּלֵּל, וּכְפִי מַה שֶּׁמִּתְפַּלֵּל – כָּכָה אוֹכֵל. וְהָאָדָם יָכוֹל לְהַרְגִּישׁ עַד הֵיכָן נִתְקַבֵּל אֲכִילָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם – אִם יָכוֹל לְכַוֵּן בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה וּבְשִׂמְחָה וּבְהַכְנָעָה – אָז יֵדַע שֶׁנִּתְקַבֵּל אֲכִילָתוֹ, וְגַם אֵינוֹ מַרְגִּישׁ טִמְטוּם הַלֵּב אַחַר אֲכִילָתוֹ, רַק יֵשׁ לוֹ חֵשֶׁק לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל מִיָּד לָאֱלֹקִים.

וּמִזֶּה יִלְמֹד כָּל אָדָם, כְּשֶׁיֹּאכַל עַל דֶּרֶךְ זֶה. דְּהַיְנוּ, שֶׁיְּכַוֵּן בַּאֲכִילָתוֹ כְּדֵי שֶׁיּוּכַל אַחַר כָּךְ לְבָרֵךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן בְּכַוָּנָה גְּדוֹלָה וּבְכֹחַ, אוֹ לִלְמֹד תּוֹרָה, אוֹ לְהִתְפַּלֵּל בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ. וִיצַיֵּר הַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ בַּאֲכִילָתוֹ, וְגַם יְהֵא מוּכָן וּמְזֻמָּן לִמְסֹר נַפְשׁוֹ בַּעֲבוּר קְדֻשַּׁת הַשֵּׁם. וְאִם יְקַבֵּל עָלָיו בְּעֵת אֲכִילָתוֹ לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לַה', אֲפִלּוּ לִסְבֹּל יִסּוּרִים קָשִׁים, וְלֹא לִמְרֹד וְלֹא לִכְפֹּר בִּכְבוֹדוֹ וּבְאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ – אָז נִצְטַיֵּר זוֹ הַתְּפִלָּה וְהַמְּסִירוּת נֶפֶשׁ בַּאֲכִילָה, וְנִתְעַלֶּה הָאֲכִילָה, וְזוֹכֶה לַעֲבֹד הַשֵּׁם בְּכַוָּנָה, כִּי אֵלּוּ הַנִּיצוֹצִין חוֹזְרִין לְהָאָדָם לְמוֹחִין קַדִּישִׁין, וְכָל שֶׁכֵּן לַעֲבוֹדַת הַתְּפִלָּה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
נר לרגלי

הרב יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5