ד. מצות הצדקה שיש בה חסרון כיס – נכתב מתן שכרה בצידה

——–

ובאמת ישנם עוד כמה מצוות שהנסיון מונח לכאורה בעצם קיום המצוה, כגון מצות הצדקה שהאדם מצווה בפועל לחסר ממונו, והנסיון הוא בעצם קיום המצוה, אולם נתבונן שדוקא במצות צדקה ומעשר הרשה לנו הקדוש ברוך הוא לנסותו כאן בעולם הזה, וכנאמר (מלאכי ג, י,): "הביאו את כל המעשר וגו' ובחנוני נא בזאת וגו' והריקותי לכם ברכה עד בלי די", הרי שדוקא במצות הצדקה רשאי אדם לנסות ולבחון את הקדוש ברוך הוא אם לא שיפתח לו את ארובות השמים.

והוא פלא, וכי רשאים אנו לנסות את ה', אלא כאמור המצוות בעצמותן אינם לנסיון בלבד אלא להתענג על ה' בקיומם, וכל מצוה שלפי הנראה נועדה לנסיון בעצם קיומה, וכגון כאשר תלוי בקיומה הפסד ממון כשמיטה וצדקה, הרי שדוקא מצוה זו הבטחת מתן שכרה בצידה לקבל במזומן את שכרה, ואפילו עד כדי לנסות בה את ה', להורות אדרבא, המצוה לא נועדה למבחן האם ניכשל או לא בלבד, אלא לחזקנו במידת הביטחון, ולהתענג על ה' בכך, שנשריש בליבותינו כי איננו אלא שכירים בקרקעותינו, כי לה' הארץ ובכך נסיר כל דאגה ויגון מליבותינו, ואין עונג גדול מזה, וכמו שיבואר במאמר הבא.

ובכלל ההבטחה שהובטחה לשומר שביעית, נכלל גם זה הנותן צדקה, דשניהם בכלל מצות הצדקה, שנאמר בשמיטה: "ואכלו אביוני עמך", כך שההבטחה לצדקה היא בעצם מפורשת בתורה מלבד הדברי קבלה, וכמו כן כמה הבטחות נאמרו בתורה שיברך ה' למי שיחוס על האביונים.

ואף דנצטווינו על מידת הביטחון גם מבלי שנצטרך שיראו לנו בחוש את ברכת ה' בבוטח בו, מכל מקום אינו דומה חיזוק הביטחון שנתחזק בלבות בני אדם כאשר רואים בחוש הכיצד מתממשת ברכת ה' בבוטחים, לכאשר אין רואים בחוש, ובזה נתחסד עמנו הקדוש ברוך הוא במצוות מסויימות שיש בהם חסרון כיס גדול – להבטיחנו שנראה בחוש את שכרנו על בטחוננו בו, וכאמור כדי להביאנו להבנת תכלית תוצאות המצוות שהוא להתענג על ה' – לדעת כי לה' הארץ.

וגם לפי זה יבואר מדוע מצוה זו שווה בכל, גם בחקלאים וכפריים עובדי אדמה, והלא המה מפשוטי העם שאינם במדריגה של ביטחון גבוהה כל כך, ואיך יעמדו במבחן כזה להשבית ולהפקיר את שדותיהם, אלא כאמור מטרת המצוה לחזק הביטחון ולהגיענו לתכלית העונג שבמצוה זו, שהיא הידיעה הברורה שהאדם אין לו משלו כלום וכולו מושגח על הבורא ועליו יש לו להשליך כל יהבו מבלי לדאוג כלל על כלום. וממצוה זו של הביטחון לא נפטר שום אדם מלחזק עצמו. ומאחר ומטרת מצוה זו, כפי הנראה לעין, נועדה לנסיון בלבד הואיל ויש בה חסרון כיס גדול, אזי כדי להורות לבל נטעה בזה במצוה זו, וכדי שנבין שגם מצוה זו ככל המצוות נועדה לענגנו בבטחוננו בה', לכך נכתב מתן שכרה בצידה, להורות שאין תכליתה באם נעמוד בנסיון הממון גרידא, והעובדה שהרי הובטחנו עליו שנקבלו עוד בשנה השישית, אלא תכליתה לעונג ככל המצוות. ובזה גם החקלאי והכפרי וייתר פשוטי העם יכולים לעמוד בזה, אחר שאין כאן נסיון ממון גרידא אלא נסיון הביטחון, ועל ביטחון כולם מצווים כקטן כגדול, וזה גופא ה"דרכי נועם" שבמצוה זו.

ואף שתכלית האדם בעולם הוא לעבוד, ולעמוד בנסיון, ואם כן מן הראוי היה שנקיים מצוה זו גם ללא הבטחה מראש על כיסוי ההפסדים, ראתה חכמתו יתברך שנצרך מן ההכרח להבטיח במצוות שיש בהם חסרון כיס גדול כצדקה ושמיטה את שכרם בצידם, על מנת להמחיש אצלנו את מטרת כל המצוות, ושהפרט ילמד על הכלל שאכן המצוות אינם לנסיון מצד עצמותם בלבד, האם יעמוד האדם בכפיית התורה או לא, אלא מצד עצמם הינם עונג, ותכלית התורה להביאנו לעונג שבמצוות. ולכך בהבטחת התורה ובקיומה את הבטחתה, ילמד האדם להיות למוד במידת הביטחון בכל ענייניו. דהרי אין דומה "תא חזי" ל"תא שמע", ובכאן יחזה במו עיניו את מימוש הבטחת התורה.

וכמו כן מצינו שכר מפורש בתורה על מצות כבוד אב ואם, והוא מאחר ויש בו טורח וצער גדול לטפל הבן בהוריו, ועל אותה כוונה הנזכרת, כתבה התורה שכר המצוה להורות שאין המטרה לנסיון גרידא, שהרי שכרה בצידה, אלא לעונג הגדול שיזכה לו האדם, ומה שנזכר שכר מצוה גם בשילוח הקן הוא כמבואר בחז"ל כדי להעלים שכרן של מצוות, ולשקול שכר של הקשה שבמצוות כמו הקלה, כדי שלא יברור האדם מהמצוות לקיים רק את אלו ששכרן מרובה.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5