ד. כשנפטר הצדיק נחשך אור האמונה מישראל ורק אז מקבלת הגלות משמעות של גלות המכפרת

——–

אלא, כשהצדיק בעולם מגלה הוא את אור ה' בעולם, מעבה ההסתר מסתלק והינו קלוש יותר, ובני אדם יכולים יותר לדעת ולהכיר את ה' דרך הצדיק המורה דרכם מעודדם ומכוונם לאמת, וכשאדם נמצא בצרה או בחוסר אמונה, מתחזק הוא על ידי הצדיק ומקבל את יסוריו באהבה, מצליח להתמודד עם בעיותיו, ופעמים גם שניצול מהם לגמרי על ידי ברכת או עצת הצדיק.

בפטירת הצדיק חושך עולמם של בני האדם, אין להם נחמה מיסוריהם, אין מי שיעודד ויאיר להם את חשכתם, ואז הרגשת העינוי והסבל של הגלות מקבל משנה תוקף, כמבואר לעיל ענין "משמת יעקב אבינו נסתמו עיניהם ולבם של ישראל".

וכמו שמביא ה"אור החיים" הקדוש על פסוק (האזינו לב, לו): "ואפס עצור ועזוב", שבעקבתא דמשיחא יהא מצב של אפס "עצור", מלשון "יעצר בעמי" (שמואל א, ט), דהיינו שיסתלקו הצדיקים ולא יהיה מי שיעצור בעד עם ישראל להתפלל עליהם ולחזקם, ראה שם בדבריו, וזוהי הקללה יותר מכל הקללות שלא יהא נביא וחוזה בישראל.

והרי ידוע שתכלית הגלות לכפר על עם ישראל, עם כל ההשלכות השליליות שצומחות כתוצאה מהגלות, וכמו שראינו בגלות מצרים שזיככה את ישראל בכור הברזל – מצרים, ואף שבעקבות גלות זו ירדו ישראל למ"ט שערי טומאה, הרי מיד קיבלו את התורה והגיעו למ"ט שערי קדושה, וכמו כן גלות בבל שהיתה שבעים שנה, ובתקופה זו שכחו כבר את כל התורה כולה הרי מיד לאחר גלות זו נבנה להם בית שני, וכמו כן הגלות הארוכה שלנו היום בודאי שהיא מכפרת, ואף שבעקבותיה מועדים אנו ונופלים בחטא, עם כל זה הקדוש ברוך הוא עושה את שלו לכפר על עוונותינו ולתקננו בגלות.

והסיבה היא לפי שאין משמעות לגלות וליסורים כשהאדם בגדלות ובהארת הדעת, כל משמעות הגלות והנסיון הוא רק כאשר מסתלק מהאדם הבהירות מהאמונה, והאדם בכוחותיו נדרש למצות את כל כוחו להתחזק במצבו החשוך, ואז נוצר מצב שמצד עצם קושי הגלות יש בו לימוד זכות עלינו על כשלונינו, וזאת מלבד אשר עצם הצער והיסורים שבגלות מכפרים וממרקים, כך ששכרנו גדול מהפסדנו בגלות על אף המעידות, היות והמעידות אינם נחשבות כמרד בבורא, ובהרבה מקרים יש את הלימוד זכות של "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה", ועוד מהתועליות שבגלות הלא המה הכניעה והזעקה לה', וכמו כן חשובה ונעלית כל מצוה ולימוד תורה ותפילה כשנעשית דוקא מתוך הסתר וחושך, וכל צעד קטן קדימה מתוך נסיונות וצער חשוב כאלף צעדים שלא בצער (וכמו שהארכנו בזה לעיל במאמר יז).

בפטירת הצדיק אומנם דועכת הארת האמונה ואפשר לבוא לירידות בעבודת ה', אמנם כמו כן בפטירתו מתקשה הגלות עלינו מתוך ההסתר שאנו בו, וכאמור דרק במצב שכזה יש משמעות לגלות להחשב כגלות המכפרת, אחרת אין לגלות משמעות של גלות שתכפר, אחר שהבהירות של האמונה מאירה את החשכה ואין מקום ליסורים ולבחירה. ולכך רק בכך הגלות עושה את הכפרה הראויה לבוא עלינו, לכן מיתת צדיקים מכפרת ודוקא בסילוקן שאז נחשכים עיניהם של ישראל. ואומנם בחייהם הצדיקים מגינים שלא תבוא פורענות ויאריך ה' אפו על עם ישראל בזכותם כדלעיל בשני דרבי ורבי אלעזר בן רבי שמעון, אבל אינם מכפרים אלא בסילוקם כמבואר, והוא ענין "גדולים צדיקים במיתתם יותר מבחייהם", דבחייהם מגינים להאריך אף מהפורענות ואילו במיתתם – אף מכפרים, כמבואר.

ולכך מצד אחד מיתת צדיק מכפרת, כי באופן מיידי מתקשה הגלות לסיבת אפס עצור בישראל, ומאידך באה רעה לעולם במיתת הצדיק, כי אז נסתלקה נחמתנו – אין לנו מנחם מהרעות הבאות עלינו, ואין סתירה בין הדברים, ואדרבא הא בהא תליא, קושי השעבוד הוא הרעה שבאה במיתת הצדיק, כי במיתתו נסתר מאתנו אור פני ה' שזרח עלינו עד כה באמצעות הצדיק והיה לנו למשיב נפש. ומאידך – משום קושי השעבוד גופא שנתקשה עלינו במיתת הצדיק – באה טובה שהיא הכפרה בעקבות ההסתר הגדול שנוצר מסיבת מיתת הצדיק, שרק אז כאמור הגלות מקבלת משמעות של גלות המכפרת.

ולכן שקולה היא מיתת צדיקים כחורבן בית אלוקינו, חורבן הבית היה סיבה להעדר האור והאמונה מישראל, מה שהקשה עליהם את הגלות לגודל ההסתר פנים שהיו שרויים בו, ומיני אז אין להם משיב נפש ומנחם להם מגלותם, והוא המשותף למה שנגרם ממיתת הצדיקים, וכמו כן הוא מה שהביאנו לתיקון על ידי הגלות, שדוקא בכך שחרב הבית ונסתלק אור ה' מאיתנו מקבלת הגלות משמעות של גלות המכפרת.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5