——–
כן ביאר שם ב"נפש החיים", דהאדם אינו אוצר בתוכו כי אם אך ורק ניצוץ מנשמתו כאשר שורש נשמתו נמצאת בשמים ממעל, ובעשותו מצוות ה' יש בכוחו בכך לקשר את ניצוץ נשמתו שבתוכו לשורשה למעלה ולהמשיך מאתערותא דלתתא – אתערותא דלעילא, וההמשכה היא מאותה מצוה שרוצה לעשותה, וכבר מעת עלות הרעיון בלב האדם לקיים מצוה, כבר עושה הדבר רושם.
ומבוארים הדברים בנפש החיים, וזה לשונו שם שער א' בפרק ו' בהג"ה:
וזה שתקנו נוסח ברכות המצוות אשר קדשנו במצוותיו, וכן וקדשתנו במצוותיך, כי מעת שעולה על רעיון האדם לעשות מצוה, תיכף נעשה רישומו למעלה במקור שורשה העליון וממשיך משם על עצמו אור מקיף, וקדושה עליונה חופפת עליו וסובבת אותו, וכתוב מפורש: "והתקדשתם והייתם קדושים", וכמאמרם ז"ל (יומא ל"ט א'): כל המקדש עצמו מלמטה מקדשין אותו מלמעלה, רוצה לומר שמלמעלה נמשכת עליו הקדושה משורשה העליון של המצוה, כמ"ש בזוהר צו ל"א ריש ע"ב: כתיב "והתקדשתם והייתם קדושים", מאן דמקדש גרמיה מלרע מקדשין ליה מלעילא כו', מקדשין ליה מלעילא כו' דהא קדושה דמאריה שריא עליה כו', אי עובדא דלתתא היא בקדושה אתער קדושה לעילא ואתי ושריא עליה ואתקדש ביה כו', עיין שם. ובפרשת קדושים פ"ו ב': בשעתא דבר נש אחזי עובדא לתתא בארח מישור כו', נגיד ונפיק ושריא עלויה רוח קדישא עלאה כו', ובההוא עובדא שריא עליה רוח קדישא רוח עלאה לאתקדשא ביה, אתא לאתקדש מקדשין ליה דכתיב והתקדשתם כו'. ובפרשת נשא ריש דף קכ"ח: דמשיך עליה רוח קדישא עלאה כמה דאת אמרת: "עד יערה עלינו רוח ממרום", עיין שם.
ועל ידי זה הקדושה והאור המקיף, הוא דבוק כביכול בו יתברך גם בחייו, וזה שאמר הכתוב: "ואתם הדבקים בה' אלקיכם" גם בעודכם "חיים כולכם היום", וזה האור מקיף הוא לו לעזר לגמור המצוה, ועל ידי הגמר – האור מתחזק יותר וירים ראש עליון, ועל זה אמרו ז"ל: הבא ליטהר מסייעין אותו, גם מושכת וגוררת את לבו מזה לסגל עוד כמה מצוות, אחר שהוא יושב עתה בגן עדן ממש חוסה בצל כנפי הקדושה בסתר עליון, אין מקום להיצר הרע לשלוט בו ולהסיתו ולהדיחו מעסק המצוות, זה שאמרו שמצוה גוררת מצוה, וכאשר ישים אליו לבו בעת עשיית המצוה, יבין וירגיש בנפשו שהוא מסובב ומלובש כעת בהקדושה ורוח נכון נתחדש בקרבו, וזהו שאמר הכתוב: "אלה המצות אשר יעשה אותם האדם וחי בהם", "בהם" – היינו בתוכם ממש, שהוא מסובב אז בקדושת המצוה ומוקף מאוירא דגן עדן.
והוא פלא למתבונן, היאך כבר בעלות רעיון המצוה במחשבתו, כבר נמשך עליו אור מקיף עליון, דהיינו אדם מתעורר בבוקר במחשבה לקום לתפילה, להניח תפילין, להתעטף בציצית וכיוצא, אף שעדיין לא עשה שום מעשה, כבר מיד אור מקיף חופף עליו לסייעו לגמור המצוה, וכשגמרה, מתחזק האור למושכו לעוד מצוה כיוצא בה.
הרי לנו לראות חשיבות נפש הישראלי, היאך כבר ברצון של מצוה כבר נפעלים פעולות נפלאות למעלה, והוא הנאמר בזוהר הקדוש: "לית רעותא טבא דאתאביד", כלומר, אין רצון טוב שהולך לאיבוד, כי כבר מהרצון נפעלים פעולות ורשמים בנפש האדם שעתידין המה להובילו למעשה. ומכאן חיזוק גדול לאדם, שלעולם לא יתייאש מכובד ועומס העבודה המוטלת עליו, כיון שהעבודה מתחלת כבר מהרצון, והרצון הרי בנקל הוא אצל האדם, וכבר כשמגביר רצון והשתוקקות לעשות מעשה המצוה, כבר התחיל להכשיר את עצמו למצוה, וכן בכל רצון נוסף ממשיך הוא להמשיך אור על עצמו, ובכך מצטרפים הרצונות לעשות רשמים רבים, עד שיזכה לבוא למעלות נפלאות.
ועוד מבוארים הדברים היטב בדברי הרמח"ל ב"מאמר העיקרים" בנושא תורה ומצוות, עיין שם דברים נפלאים.
——–
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בים דרך – בראשית
אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א
לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…