דף קנ"ו ע"א – הזוהר הקדוש (כולל תרגום בעברית) ספר במדבר

אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.

לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן

—-

תָּא חֲזֵי, אַף עַל גַּב דְּבָעֵינָן לְאִסְתַּכְּלָא בִּלְבוּשָׁא, הַשְׁתָּא הַאי קְרָא הָכִי קָאָמַר, דְּבַּר נָשׁ אָזִיל בְּהַאי עָלְמָא, וְיָהִיב לֵיהּ (דף קנ"ו ע"א) קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עוּתְרָא, בְּגִין דְּיִזְכֵּי בֵּיהּ לְעָלְמָא דְּאָתֵי, וְיִשְׁתְּאַר לְגַבֵּיהּ קֶרֶן. מַאי קֶרֶן. הַהוּא דְּאִיהוּ קַיָּים, דְּאִיהוּ אֲתָר לְאִתְצַרְרָא בֵּיהּ נִשְׁמְתָא. בְּגִין כָּךְ בָּעֵי לְאַשְׁאָרָא אֲבַּתְרֵיהּ (נ"א עותריה) לְהַאי קֶרֶן, וְהַאי קֶרֶן יְקַבֵּל לֵיהּ, בָּתַר דְּיִפּוֹק מֵהַאי עָלְמָא.

{ בֹּא רְאֵה, אַף עַל גַּב שֶׁרוֹצִים לְהִסְתַּכֵּל בַּלְּבוּשׁ, כָּעֵת פָּסוּק זֶה כָּךְ אוֹמֵר, שֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹתֵן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עֹשֶׁר כְּדֵי שֶׁיִּזְכֶּה בּוֹ לָעוֹלָם הַבָּא וְתִשָּׁאֵר אֶצְלוֹ הַקֶּרֶן. מַהִי הַקֶּרֶן? אוֹתָהּ שֶׁעוֹמֶדֶת, שֶׁהוּא מָקוֹם לִצְרֹר בּוֹ הַנְּשָׁמָה. בִּגְלַל זֶה צָרִיךְ לְהַשְׁאִיר אַחֲרָיו לְאוֹתָהּ קֶרֶן, וְקֶרֶן זוֹ יְקַבְּלָהּ לְאַחַר שֶׁיֵּצֵא מֵהָעוֹלָם הַזֶּה. }

בְּגִין דְּהַאי קֶּרֶן, הוּא אִילָנָא דְּחַיֵּי דְּהַהוּא עָלְמָא, וְלָא קַיְּימָא בְּהַאי עָלְמָא, אֶלָּא הַהוּא אִיבָּא דְּנָפִיק מִנֵּיהּ, וְעַל דָּא אִיבָּא דִּילֵיהּ אָכִיל בַּר נָשׁ, דְּזָכֵי בְּהַאי עָלְמָא, וְהַקֶּרֶן קַיְּימָא לֵיהּ לְהַהוּא עָלְמָא, לְמִזְכֵּי בֵּיהּ בַּחַיִּין עִלָּאִין דִּלְעֵילָּא.

{ מִשּׁוּם שֶׁקֶּרֶן זוֹ הִיא עֵץ הַחַיִּים שֶׁל אוֹתוֹ עוֹלָם, וְלֹא עוֹמֵד בָּעוֹלָם הַזּה אֶלָּא אוֹתוֹ פְּרִי שֶׁיּוֹצֵא מִמֶּנּוּ, וְלָכֵן אוֹכֵל הָאָדָם פִּרְיוֹ, שֶׁזּוֹכֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְהַקֶּרֶן קַיֶּמֶת לְאוֹתוֹ עוֹלָם לִזְכּוֹת בָּהּ בְּחַיִּים עֶלְיוֹנִים שֶׁלְּמַעְלָה. }

וּמַאן דְּסָאִיב גַּרְמֵיהּ, וְאִתְמְשַׁךְ בָּתַר גַּרְמֵיהּ, וְלֵיתֵיהּ חָסֵר לְנַפְשֵׁיהּ וּלְגַרְמֵיהּ כְּלוּם. וְהַהוּא אִילָנָא אִשְׁתְּאַר, וְלָא שַׁוְיֵהּ לָקֳבְלֵיהּ בִּדְחִילוּ, וּלְקַבְּלָא לֵיהּ לְעֵילָּא. כְּדֵין וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, וּלְמִזְכֵּי בְּהַהוּא עוּתְרָא, וַדַּאי אִישׁ אַחֵר יֹאכְלֶנּוּ, כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר (איוב כז) יָכִין וְצַדִּיק יִלְבַּשׁ. בְּגִין כָּךְ, בָּעֵי בַּר נָשׁ לְמִזְכֵּי, בְּמַה דְּיָהִיב לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְהַהוּא עָלְמָא, וּכְדֵין אָכִיל מִינֵּיהּ בְּהַאי עָלְמָא, וְיִשְׁתְּאַר לְגַבֵּיהּ הַהוּא קֶרֶן לְעָלְמָא אַחֲרָא, לְמֶהֱוִי צְרוֹרָא בִּצְרוֹרָא דְּחַיֵּי. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי וַדַּאי.

{ וּמִי שֶׁמְּטַמֵּא עַצְמוֹ וְנִמְשָׁךְ אַחַר עַצְמוֹ וְלֹא מְחַסֵּר לְנַפְשׁוֹ וּלְעַצְמוֹ כְּלוּם, וְאוֹתוֹ עֵץ נִשְׁאָר וְלֹא שָׂם אוֹתוֹ מוּלוֹ בְּיִרְאָה וּלְקַבְּלוֹ לְמַעְלָה, אָז – וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, וְלִזְכּוֹת בְּאוֹתוֹ עֹשֶׁר. וַדַּאי אָדָם אַחֵר יֹאכְלֶנּוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר איוב כז יָכִין וְצַדִּיק יִלְבָּשׁ. בִּגְלַל זֶה צָרִיךְ הָאָדָם לִזְכּוֹת בְּמַה שֶּׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ עוֹלָם, וְאָז אוֹכֵל מִמֶּנּוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְתִשָּׁאֵר לוֹ אוֹתָהּ קֶרֶן לְעוֹלָם אַחֵר, לִהְיוֹת צָרוּר בִּצְרוֹר הַחַיִּים. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, וַדַּאי. }

תּוּ אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, כְּתִיב אִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי הָרְגֵנִי נָא וְגוֹ' וְכִי מֹשֶׁה דְּאִיהוּ עָנָו מִכָּל בְּנֵי עָלְמָא, בְּגִין דְּשָׁאִילוּ מִנֵּיהּ יִשְׂרָאֵל לְמֵיכַל, מָסַר גַּרְמֵיהּ לַמִּיתָה, אֲמַאי. אָמַר רִבִּי אַבָּא, הַאי מִלָּה אוֹלִיפְנָא, וְרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, מֹשֶׁה לָא אַבְאִישׁ קַמֵּיהּ, וְלָא שָׁאַל לַמִּיתָה עַל דְּשָׁאִילוּ יִשְׂרָאֵל.

{ עוֹד אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, כָּתוּב אִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא וְגוֹ'. וְכִי מֹשֶׁה, שֶׁהוּא עָנָו מִכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁאֲלוּ מִמֶּנּוּ יִשְׂרָאֵל לֶאֱכֹל מָסַר עַצְמוֹ לְמִיתָה? לָמָּה? אָמַר רַבִּי אַבָּא, דָּבָר זֶה לָמַדְנוּ וְסוֹד עֶלְיוֹן הוּא. מֹשֶׁה לֹא הֵרַע לְפָנָיו וְלֹא שָׁאַל מִיתָה עַל שֶׁשָּׁאֲלוּ יִשְׂרָאֵל. }

תָּא חֲזֵי, מֹשֶׁה אִתְאֲחָד, וַהֲוָה סָלִיק בְּמַה דְּלָא אִתְאֲחָד נְבִיאָה אַחֲרָא. (דהא אחיד צדקה הוי) וּבְשַׁעֲתָא דְאֲמַר לֵיהּ קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְמֹשֶׁה, (שמות טז) הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. חַדֵּי מֹשֶׁה וְאָמַר, וַדַּאי הַשְׁתָּא הַהוּא שְׁלִימוּ בִּי אִשְׁתְּכַח. דְּהָא בְּגִינַי אִשְׁתְּכַח מָן לְיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן דְּחָמָא מֹשֶׁה דְּאָהַדְרוּ לְנַחְתָּא לְדַרְגָּא אַחֲרָא, וְשָׁאִילּוּ בָּשָׂר, וְאָמְרֵי וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל. אָמַר אִי הָכִי הוּא, הָא דַּרְגָּא דִּילִי פָּגִים. דְּהָא בְּגִינִי יֵיכְלוּן יִשְׂרָאֵל מָן בְּמַדְבְּרָא (קפ"א), הָא אֲנָא פְּגִימָא, וְאַהֲרֹן פָּגִים, וְנַחְשׁוֹן בֶּן עֲמִינָדָב פָּגִים.

{ בֹּא וּרְאֵה, מֹשֶׁה נֶאֱחַז, וְהָיָה עוֹלֶה בְּמַה שֶּׁלֹּא נֶאֱחַז נָבִיא אַחֵר. שהרי היה אחוז בצדקה וּבְשָׁעָה שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה שמות טז הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, שָׂמַח מֹשֶׁה וְאָמַר, וַדַּאי כָּעֵת אוֹתָהּ שְׁלֵמוּת נִמְצֵאת בִּי, שֶׁהֲרֵי בִּגְלָלִי נִמְצָא מָן לְיִשְׂרָאֵל. כֵּיוָן שֶׁרָאָה מֹשֶׁה שֶׁחָזְרוּ לָרֶדֶת לְדַרְגָּה אַחֶרֶת וְשָׁאֲלוּ בָשָׂר, וְאָמְרוּ במדבר כא וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלוֹקֵל, אָמַר, אִם כָּךְ זֶה, הֲרֵי דַּרְגָּתִי פְגוּמָה, שֶׁהֲרֵי בִּגְלָלִי יֹאכְלוּ יִשְׂרָאֵל מָן בַּמִּדְבָּר. הֲרֵי אֲנִי פָגוּם, וְאַהֲרֹן פָּגוּם, וְנַחְשׁוֹן בֶּן עַמִּינָדָב פָּגוּם. }

אָמַר וְאִם כָּכָה אַתְּ עוֹשֶׂה לִי הָרְגֵנִי נָא הָרוֹג, דַּחֲשִׁיבְנָא נוּקְבָּא בְּמֵיכְלָא דִּילָהּ, (ואנא נחית מן שמייא דאיהו דרגא עלאה, לנחתא לדרגא דנוקבא, ואנא עדיף מן שאר נביאי עלמא, ועל דא אמר ואל אראה (אחותי) ברעתי כמת ודאי לנחתא לדרגא תתאה. כדין ויאמר יי אל משה אספה לי שבעים איש. את שאיל אתר דמיתה לא תבעי אתר דלא תהא פגים בדרגא דילך. ועל דא כתיב ואצלתי מן הרוח אשר עליך דכלהו אינון דתמן אתאחדו). (ס"א ואנא נחית מן שמייא לארעא. את עושה לי לנחתא לאתר דנוקבא, ולמפגם לאתרי ודרגי אי הכי הרגני נא הרוג אם נא מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי. רעתי היא ודאי לאחדא בדרגא תתאה. כדין ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. הא אינון למיתן להו מיכלא אחרא, ולא תהא פגים בדרגא דילך. ועל דא ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם. מאי טעמא. בגין דאינון אתאחדו בסיהרא וכו') בְּסִיהֲרָא וּבָעֵי שִׁמְשָׁא לְאַנְהָרָא לָהּ. וְעַל דָּא וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם, בְּגִין לְאַנְהָרָא מִן שִׁמְשָׁא, כִּנְהוֹרָא דְּסִיהֲרָא. (ס"א ובגיני האי מיכלא דא, לא) אַתְיָיא עַל יְדָא דְּמֹשֶׁה, בְּגִין דְּלָא יִתְפְּגִים.

{ אָמַר, וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הָרְגֵנִי נָא הָרֹג, שֶׁנֶּחְשַׁבְתִּי נְקֵבָה בְּמַאֲכָלָהּ, ואני יורד מהשמים, שהוא דרגה עליונה, לרדת לדרגת נקבה, ואני עדיף משאר נביאי העולם. ועל זה אמר, ואל אראה אחותי ברעתי, כמת, ודאי לרדת לדרגה תחתונה. אז, ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש. אתה שאלת מקום שמיתה לא תצטרך, מקום שלא תהא פגום בדרגה שלך, ועל זה כתוב ואצלתי מן הרוח אשר עליך, שכלם הם שנאחזו שם. ואני ירדתי מן השמים לארץ. את עשה לי, לרדת למקום הנקבה ולפגם מקומי ודרגתי. אם כך, הרגני נא הרג אם נא מצאתי חן בעיניך ואל אראה ברעתי. רעתי היא ודאי לאחז בדרגה תחתונה. אז, ויאמרה'אלמשהאספהלישבעים איש מזקני ישראל. הרי הם לתתלהם אכל אחר, ולא תהיה פגום בדרגתך. ועל זה, ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם. מה הטעם, ' משום שהם נאחזו בלבנה וכו' בַּלְּבָנָה, וְרָצָה הַשֶּׁמֶשׁ לְהָאִיר לָהּ. וְעַל כָּךְ וְשַׂמְתִּי עֲלֵיהֶם, כְּדֵי לְהָאִיר מֵהַשֶּׁמֶשׁ, כְּאוֹר הַלְּבָנָה. ומשום זה אכל זה לא בָּא עַל יְדֵי מֹשֶׁה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִפָּגֵם. }

—-

לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א  לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5