דף קכג ע"ב – הזוהר הקדוש (כולל תרגום בעברית) ספר בראשית

אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.

לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן

—-

הָכָא אִית לְאִסְתַּכָּלָא, דְּכָל מַה דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעַלְמָא כֻּלְּהוּ אָמְרִי תּוּשְׁבְּחָן וְשִׁירָתָא קַמֵּיהּ בֵּין לְעֵילָא בֵּין לְתַתָּא, וְאִי תֵימָא דְּאִינְהוּ מִגַּרְמַיְיהוּ (ד"א ל"ג הוו) אָמְרֵי שִׁירָתָא דָא, הָכִי הוּא וַדַּאי דְּרָזָא עִלָּאָה אִיהוּ, אֲבָל הַנֵּי, אֲרוֹנָא הֲוָה עַל גַּבַּיְיהוּ, וְכֵיוָן דַּאֲרוֹנָא אִשְׁתְּקִיל עֲלַיְיהוּ וְשַׁוְיוּהָ לְעֵילָא אִינוּן שְׁרִירוּ (נ"א לא שכיבו מ) שִׁירָתָא, דְּהָא כֵּיוָן דְּאִתְנְטִיל מִנַּיְיהוּ אֲרוֹנָא הֲווּ גָעָאן כְּאוֹרַח שְׁאָר פָּרוֹת דְּעַלְמָא וְלָא אָמְרוּ שִׁירָתָא. וַדַּאי אֲרוֹנָא (דף קכג ע"ב) דְּעַל גַּבַּיְיהוּ עָבִיד לוֹן לְזַמְּרָא.

{ כָּאן יֵשׁ לְהִסְתַּכֵּל, שֶׁכָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, כֻּלָּם אוֹמְרִים שִׁירָה וְתִשְׁבָּחוֹת לְפָנָיו, בֵּין לְמַעְלָה בֵּין לְמַטָּה. וְאִם תֹּאמַר שֶׁהֵם מֵעַצְמָם ד"א היו אוֹמְרִים אֶת הַשִּׁירָה הַזּוֹ – כָּךְ זֶה וַדַּאי! שֶׁזֶּהוּ סוֹד עֶלְיוֹן. אֲבָל אֵלּוּ, הָאָרוֹן הָיָה עַל גַּבָּן. וְכֵיוָן שֶׁהָאָרוֹן נִשְׁקַל עֲלֵיהֶם וְשָׂמוּהוּ לְמַעְלָה, הֵן שָׁרוּ נ"א: לא שכבו שִׁירָה, שֶׁהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁנִּנְטַל מֵהֶן הָאָרוֹן, הָיוּ גוֹעוֹת כְּדֶרֶךְ שְׁאָר הַפָּרוֹת שֶׁל הָעוֹלָם וְלֹא אָמְרוּ שִׁירָה. וַדַּאי שֶׁהָאָרוֹן שֶׁעַל גַּבָּן עָשָׂה אוֹתָן לְזַמֵּר. }

מִזְמוֹר. הָא אוֹקִימְנָא, וְאִתְּמָר בְּכֹלָּא כְּתִיב מִזְמוֹר לְדָוִד אוֹ לְדָוִד מִזְמוֹר. וְהָכָא לָא אָמַר דָּוִד כְּלָל. אֶלָּא מִזְמוֹר דְּרוּחַ קוּדְשָׁא זַמִּין לְזַמְּרָא לֵיהּ לְזִמְנָא דְיוֹקִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל מֵעַפְרָא. וּכְדֵין שִׁירוּ לַיְיָ שִׁיר חָדָשׁ, כְּדֵין אִיהוּ חָדָשׁ, דְּהָא שִׁירָתָא כְּהַאי לָא אִתְּמָר מִיּוֹמָּא דְאִתְבְּרֵי עָלְמָא.

{ מִזְמוֹר, הֲרֵי בֵּאַרְנוּ, וְנִתְבָּאֵר, וּבַכֹּל כָּתוּב מִזְמוֹר לְדָוִד אוֹ לְדָוִד מִזְמוֹר, וְכָאן לֹא אָמַר דָּוִד כְּלָל. אֶלָּא מִזְמוֹר, שֶׁעֲתִידָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ לְזַמֵּר אוֹתוֹ בִּזְמַן שֶׁיָּקִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִן הֶעָפָר, וְאָז שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ. אָז הוּא חָדָשׁ. שֶׁהֲרֵי שִׁירָה כָּזוֹ לֹא נֶאֶמְרָה מִיּוֹם שֶׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. }

תּוֹסֶפְתָּא רִבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה אָזִיל לְמֵיחֱמֵי לְרַבִּי חִיָּיא, אָמַר לֵיהּ לֵימָא מַר אִי שָׁמַע הַאי פַּרְשָׁתָּא הֵיךָ אָמְרוּ מָארֵי מַתְּנִיתָּא דְּפֵּרְשׁוּהָ בְּעִנְיָינָא דְּנִשְׁמָתָּא. אָמַר זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַּדִּיקַיָּא בְּעַלְמָא דְאָתֵּי, דְּכָךָ הִיא אוֹרַיְיתָּא בְּלִבְּהוֹן כְּמַבּוּעָא רַבָּא דְמַיָא, דְּאַף עַל גַּב דְּמַסְתִּימִין לֵיהּ, מִסְגִּיאוּתּ מַיָּיא פָּתְּחִי מַבּוּעִין דְּנָבְעִין לְכָל עֵיבַר.

{ רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי יְהוּדָה הָלַךְ לִרְאוֹת אֶת רַבִּי חִיָּיא. אָמַר לוֹ, יֹאמַר מַר אִם שָׁמַע אֶת הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ, אֵיךְ אָמְרוּ בַּעֲלֵי הַבָּרַיְתָא שֶׁפֵּרְשׁוּהָ בְּעִנְיַן הַנְּשָׁמָה. אָמַר, אַשְׁרֵי חֶלְקָם שֶׁל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא, שֶׁכָּךְ הַתּוֹרָה הִיא בְּלִבָּם כְּמַעְיָן גָּדוֹל שֶׁל מַיִם, שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁסּוֹתְמִים אוֹתוֹ – מֵרֹב הַמַּיִם פּוֹתְחִים מַעְיָנוֹת שֶׁנּוֹבְעִים לְכָל עֵבֶר. }

תָּא שְׁמַע רַבִּי יוֹסֵי רְחִימָא אַתְּ, אֲנָא אֵימָא לָךָ בְּהַאי פָּרְשָׁתָּא, לְעוֹלָם אֵין גּוּף הָאָדָם נִכְנַס בְּחֶשְׁבּוֹן הַצַּדִּיקִים עַל יַד דּוּמָה, עַד שֶׁתַּרְאֶה הַנְּשָׁמָה פִּנְקָס סִימָנָא שֶׁנּוֹתְּנִין לָהּ הַכְּרוּבִים בַּגַּן עֵדֶן.

{ בֹּא תִשְׁמַע, רַבִּי יוֹסֵי, אָהוּב אַתָּה. אֲנִי אֹמַר לְךְ בַּפָּרָשָׁה הַזּוֹ, לְעוֹלָם אֵין גּוּף הָאָדָם נִכְנָס בְּחֶשְׁבּוֹן הַצַּדִּיקִים עַל יַד דּוּמָה, עַד שֶׁתַּרְאֶה הַנְּשָׁמָה פִּנְקָס סִימָן שֶׁנּוֹתְנִים לָהּ הַכְּרוּבִים בְּגַן עֵדֶן. }

אָמַר רַבִּי יוֹסֵי אֲנָא שְׁמַעֲנָא דְּהָא נִשְׁמָתָּא בָּתַּר דְּעַיְילַתּ תַּמָּן הִיא אָזְלַתּ לְסָלְקָא לְאַתְּרָה לְעֵילָא ולָא לְמֵיחַתּ לְתַּתָּא, אֲבָל קוֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה ותִּכָּנֵס נַעֲשֵׂתּ אַפַּטְרוֹפּוֹס הַגּוּף על יַד דּוּמָה וּמַרְאָה לוֹ שֶׁרָאוּי הוּא לְקַבֵּל שָׂכָר אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ.

{ אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אֲנִי שָׁמַעְתִּי שֶׁהִנֵּה הַנְּשָׁמָה, אַחַר שֶׁנִּכְנֶסֶת לְשָׁם, הִיא הוֹלֶכֶת לַעֲלוֹת לִמְקוֹמָהּ לְמַעְלָה, וְלֹא לָרֶדֶת לְמַטָּה. אֲבָל קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה וְתִכָּנֵס, נַעֲשֵׂית אֶפּוֹטְרוֹפּוֹס הַגּוּף עַל יַד דּוּמָה, וּמַרְאָה לוֹ שֶׁרָאוּי הוּא לְקַבֵּל שָׂכָר אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת. }

אָמַר רַבִּי חִיָּיא הָא רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, דְּהָא דוּמָה יָדַע קוֹדֶם מִשׁוּם דְּמַכְרְזֵי עֲלָהּ בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן. אֲבָל אֲנָא כָּךָ שָׁמַעְנָא, דִּי בְּעִדָּנָא דְּיָהֲבִין (ליה פנקסא חזר על גופא לאעיל ליה בפתקא דצדיקיא על ידוי דדומה. הדא הוא דכתיב אך אם אתה לו שמעני נתתי כסף השדה קח ממני. מהו כסף השדה, דא כסופא דעלמין ארבע מאות דיהבין ליה לאחסנא).

{ אָמַר רַבִּי חִיָּיא, הִנֵּה רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר, שֶׁהֲרֵי דּוּמָה יוֹדֵעַ קֹדֶם, מִשּׁוּם שֶׁמַּכְרִיזִים עָלֶיהָ בְּגַן עֵדֶן. אֲבָל אֲנִי כָּךְ שָׁמַעְתִּי – שֶׁבִּזְמַן שֶׁנּוֹתְנִים לָהּ פִּנְקָס, חוֹזֶרֶת עַל הַגּוּף לְהַכְנִיסוֹ בַּפֶּתֶק שֶׁל הַצַּדִּיקִים עַל יְדֵי דוּמָה. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב אַךְ אִם אַתָּה לוּ שְׁמָעֵנִי נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה קַח מִמֶּנִּי. מַה זֶּה כֶּסֶף הַשָּׂדֶה? זֶה הַכִּסּוּף שֶׁל אַרְבַּע מֵאוֹת הָעוֹלָמוֹת שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לִירֻשָּׁה. }

רַב יוֹסֵף כַּד הֲוָה שָׁמַע פָּרְשָׁתָּא דָא מִמָּארֵיהוֹן דִּמְתִּיבְתָּא, הֲוָה אָמַר, מַאן דְּאִיהוּ עַפְּרָא מַאי קָא (ריקנא) זָכֵי לְהַאי. מַאן יִזְכֶּה וּמַאן יָקוּם הֲדָא הוּא דִכְתִּיב, (תהלים כד) מִי יַעֲלֶה בְּהַר יְיָ וגו'.

{ כְּשֶׁרַב יוֹסֵף הָיָה שׁוֹמֵעַ הַפָּרָשָׁה הַזּוֹ מֵרָאשֵׁי הַיְשִׁיבָה, הָיָה אוֹמֵר: מִי שֶׁהוּא עָפָר, מַה הוּא ריק זוֹכֶה לָזֶה? מִי יִזְכֶּה וּמִי יָקוּם? זֶהוּ שֶׁכָּתוּב תהלים כד מִי יַעֲלֶה בְּהַר ה' וְגוֹ'. }

אָמַר רַבִּי אַבָּא תָּא חֲזֵי מַאי דִכְתִּיב ויִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְּרוֹן ויִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְּרוֹן אֶתּ הַכֶּסֶף, דָּא הוּא כִּסוּפָּא רַבָּתָּא דְּאִינוּן עָלְמִין וְכִסוּפִּין. אַרְבַּע מֵאוֹתּ שֶׁקֶל כֶּסֶף, אַרְבַּע מֵאוֹתּ עוֹלָמוֹתּ וְהֲנָאוֹתּ וכִסוּפִּין. עוֹבֵר לַסוֹחֵר. רַב נַחְמָן אָמַר שֶׁיַּעֲבוֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה ואֵין מוֹחֶה בְּיָדָהּ.

{ אָמַר רַבִּי אַבָּא, בּא רְאֵה מַה שֶּׁכָּתוּב, וַיִּשְׁמַע אַבְרָהָם אֶל עֶפְרוֹן וַיִּשְׁקֹל אַבְרָהָם לְעֶפְרֹן אֶת הַכֶּסֶף. זֶהוּ הַכִּסּוּף הַגָּדוֹל שֶׁהֵם עוֹלָמוֹת וְכִסּוּפִים. אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף – אַרְבַּע מֵאוֹת עוֹלָמוֹת וַהֲנָאוֹת וְכִסּוּפִים. עֹבֵר לַסֹּחֵר – רַב נַחְמָן אָמַר, שֶׁיַּעֲבֹר כָּל שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם וִירוּשָׁלַיִם שֶׁל מַעְלָה, וְאֵין מוֹחֶה בְיָדוֹ. }

תָּא חֲזֵי מַה כְּתִּיב ואַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶתּ שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, ונִמְנֶה עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים בַּחֲבוּרָתָּם מִפִּתְּקָא דִּמְמַנָּא עַל יְדוֹי דְדוּמָה. אָמַר רַבִּי יִצְּחָק הָכִי גְמִירְנָא כָּל אִינוּן דִּכְתִּיבִין בִּידוֹי דְדוּמָה וּמְמַנָּן עַל יְדוֹי יְקוּמוּן לְזִמְנָא דְּזָמִּין לְאַחֲיָא דָיְירֵי עַפְּרָא. וַוי לְהוֹן לְרַשִׁיעַיָּא דְּלָא כְתִּיבִין על יְדוֹי בְּפִּתְּקָא, שֶׁיֹּאבְדוּ בַּגֵּיהִנָּם לְעָלְמִין, וְעַל דָּא נְאֱמַר (דניאל יב) וּבָעֵתּ הַהִיא יִמָּלֵט עִמְךָ כָּל הַנִּמְצָּא כָּתּוּב בַּסֵפֶּר, (עד כאן תוספתא)

{ בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ. וְנִמְנָה עִם שְׁאָר הַצַּדִּיקִים בַּחֲבוּרָתָם מִפֶּתֶק שֶׁל הַמְמֻנֶּה עַל יְדֵי דוּמָה. אָמַר רַבִּי יִצְחָק, כָּךְ לָמַדְנוּ, כָּל אוֹתָם שֶׁכְּתוּבִים בִּידֵי דוּמָה וּמְמֻנִּים עַל יָדוֹ, יָקוּמוּ לִזְמַן שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת שׁוֹכְנֵי עָפָר. אוֹי לָרְשָׁעִים שֶׁאֵינָם כְּתוּבִים עַל יָדוֹ בַּפֶּתֶק, שֶׁיֹּאבְדוּ בַּגֵּיהִנֹּם לְעוֹלָמִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר דניאל יב וּבָעֵת הַהִיא יִמָּלֵט עַמְּךְ כָּל הַנִּמְצָא כָּתוּב בַּסֵּפֶר. עד כאן תוספתא }

אָמַר רַבִּי חִיָּיא כְּתִיב, (קהלת א) אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. וְהָכָא שִׁירָתָא דָא אִיהִי חָדָשׁ וְאִיהִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, דְּהָא תְּחוֹת שִׁמְשָׁא לֶהוֵי. וּמַאי אִיהוּ דָּא סִיהֲרָא, וּכְדֵין הֲוִי חָדָשׁ תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ. מַאי טַעְמָא בְּגִין כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה. וּמַאן אִינוּן נִפְלָאוֹת, הַאי דִכְתִיב הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ. הוֹשִׁיעָה לוֹ. לְמַאן (דף קכד ע"א) לְהַהוּא דַרְגָּא דְּאָמַר שִׁירָתָא דָא, בְּגִין דְּבְּהוּ אִסְתַּמִּיךְ בִּימִינָא וּבִשְׂמָאלָא. הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ, וַדַּאי לְהַהוּא דַרְגָּא דְּהַאי מִזְמוֹר, אֵימָתַי בְּזִמְנָא דִּיקוּמוּן מֵתֵי עַלְמָא וְיִתְעָרוּן מֵעַפְרָא, כְּדֵין יְהֵא חָדָשׁ מַה דְּלָא אִתְעֲבִיד בְּהַאי עָלְמָא.

{ אָמַר רַבִּי חִיָּיא, כָּתוּב קהלת א אֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְכָאן שִׁירָה זוֹ הִיא חָדָשׁ, וְהִיא תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, שֶׁהֲרֵי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ הִיא, וּמִי הִיא? זוֹ הַלְּבָנָה. וְאָז יֵשׁ חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. מָה הַטַּעַם? מִשּׁוּם כִּי נִפְלָאוֹת עָשָׂה. וּמִי הֵם הַנִּפְלָאוֹת? זֶה שֶׁכָּתוּב הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ. הוֹשִׁיעָה לּוֹ, אֶת מִי? אֶת אוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁאָמְרָה אֶת הַשִּׁירָה הַזּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁבָּהֶם נִסְמְכָה בְּיָמִין וּבִשְׂמֹאל. הוֹשִׁיעָה לּוֹ יְמִינוֹ, וַדַּאי לְאוֹתָהּ הַדַּרְגָּה שֶׁל הַמִּזְמוֹר הַזֶּה. מָתַי? בִּזְמַן שֶׁיָּקוּמוּ מֵתֵי עוֹלָם וְיִתְעוֹרְרוּ מִן הֶעָפָר, וְאָז יִהְיֶה חָדָשׁ מַה שֶּׁלֹּא נַעֲשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה. }

רַבִּי יוֹסֵי אָמַר בְּזִמְנָא דְּיַעֲבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נוּקְמִין בְּעָלְמָא בְּגִינַיְיהוּ דְיִשְׂרָאֵל, כְּדֵין יִתְאֲמַר שִׁירָתָא, דְּהָא לְבָתַר יִתְעָרוּן מֵעַפְרָא מֵתֵי עַלְמָא וְיִתְחַדֵּשׁ עַלְמָא בְּקִיּוּם שְׁלִים דְּלָא לֶיהוֵי (כקדמיתא דשליט מותא בעלמא בגין דחויא) (נ"א כרת ומיתה בעלמא ויתעבר חויא מעלמא דגרים) גָּרִים מוֹתָא בְּעַלְמָא לְכֹלָּא וְאִסְתָּאַב עַלְמָא וְאִתְחֲשִׁיךְ אַנְפּוֹי.

{ רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, בִּזְמַן שֶׁיַּעֲשֶׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נְקָמוֹת בָּעוֹלָם בִּשְׁבִיל יִשְׂרָאֵל, אָז תֵּאָמֵר הַשִּׁירָה הזו, שֶׁהֲרֵי אַחַר כָּךְ יִתְעוֹרְרוּ מִן הֶעָפָר הַמֵּתִים שֶׁל הָעוֹלָם וְיִתְחַדֵּשׁ הָעוֹלָם בְּקִיּוּם שָׁלֵם, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כבתחלה שהמות שולט בעולם, משום שהנחש נ"א: כרת ומיתה בעולם, ויעבר הנחש מהעולם שהוא גרם גָּרַם מָוֶת בָּעוֹלָם לַכֹּל, וְנִטְמָא הָעוֹלָם וְנֶחְשְׁכוּ פָנָיו. }

תָּא חֲזֵי, כְּתִיב, (בראשית ג) וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה. מַאי וְאֵיבָה כְּדִכְתִיב (איוב ט) חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה. דְּהָא כַּמָּה אַרְבִין שָׁטָאן גּוֹ יַמָּא רַבָּא, וְאִית אַרְבִין וּסְפִינָן מִתְפָּרְשָׁן דָּא מִן דָּא. וְאִינוּן אַרְבִין דְּהַאי נָחָשׁ שָׁאט בְּגַוַּויְיהוּ אִקְרוּן אֳנִיּוֹת אֵבָה.

{ בֹּא רְאֵה, כָּתוּב בראשית ג וְאֵיבָה אָשִׁית בֵּינְךְ וּבֵין הָאִשָּׁה. מַה זֶּה וְאֵיבָה? כַּכָּתוּב איוב ט חָלְפוּ עִם אֳנִיּוֹת אֵבֶה. שֶׁהִנֵּה כַּמָּה אֳנִיּוֹת וּסְפִינוֹת מְשׁוֹטְטוֹת בְּתוֹךְ הַיָּם הַגָּדוֹל, וְיֵשׁ אֳנִיּוֹת וּסְפִינוֹת נִפְרָדוֹת זוֹ מִזּוֹ. וְאוֹתָן הָאֳנִיּוֹת שֶׁהַנָּחָשׁ הַזֶּה שָׁט בְּתוֹכָן, נִקְרָאוֹת אֳנִיּוֹת אֵבָה. }

בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה. דָּא אִשָּׁה יִרְאַת יְיָ. וּבֵין זַרְעֶךָ, אִלֵּין שְׁאָר עַמִּין עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּבֵין זַרְעָהּ, אִלֵּין יִשְׂרָאֵל. הוּא יְשׁוּפְךָ רֹאשׁ, דָּא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּזַמִּין לְבַעֲרָא לֵיהּ מֵעַלְמָא דִּכְתִיב, (ישעיה כה) בִּלַּע הַמָּוְת לָנֶצַח. וּכְתִיב, (זכריה יג) וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ.

{ בֵּינְךָ וּבֵין הָאִשָּׁה – זוֹ אִשָּׁה יִרְאַת ה'. וּבֵין זַרְעֲךְ – אֵלּוּ שְׁאָר עַמִּים עוֹבְדֵי עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת. וּבֵין זַרְעָהּ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל. הוּא יְשׁוּפְךְ רֹאשׁ – זֶה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁעָתִיד לְבַעֵר אוֹתוֹ מִן הָעוֹלָם, שֶׁכָּתוּב ישעיה כד בִּלַּע הַמָּוֶת לָנֶצַח, וְכָתוּב זכריה יג וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ. }

רֹאשׁ, דָּא לְזִמְנָא דְאָתֵי דְיִתְעָרוּן מֵתַיָא. דְּהָא כְּדֵין לֶהֱוֵי עַלְמָא רֹא"שׁ, דְּיִתְקַיַּים בָּרֹא"שׁ דְּאִיהוּ עַלְמָא עִלָּאָה. וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב. דָּא בְּהַאי עַלְמָא הַשְׁתָּא דְאִיהוּ עָקֵב וְלָאו אִיהוּ בְּקִיּוּמָא וְהַהוּא חִוְיָא נָשִׁיךְ לְעַלְמָא וְאַחְשִׁיךְ אַנְפּוֹי בִּרְיָין.

{ רֹאשׁ – זֶה לֶעָתִיד לָבֹא כְּשֶׁיִּתְעוֹרְרוּ הַמֵּתִים, שֶׁהֲרֵי אָז הָעוֹלָם יִהְיֶה רֹא"שׁ, שֶׁיִּתְקַיֵּם בָּרֹא"שׁ, שֶׁהוּא הָעוֹלָם הָעֶלְיוֹן. וְאַתָּה תְּשׁוּפֶנּוּ עָקֵב – זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּעֵת שֶׁהוּא עָקֵב וְאֵינוֹ בְּקִיּוּם, וְאוֹתוֹ הַנָּחָשׁ נוֹשֵׁךְ אֶת הָעוֹלָם וּמַחְשִׁיךְ פְּנֵי הַבְּרִיּוֹת. }

תָּא חֲזֵי, יוֹמִין דְּבַר נָשׁ אִתְבְּרִיאוּ וְקָיְימוּ בְּאִינוּן דַּרְגִּין עִלָּאִין, כֵּיוָן דִּמְסַיְימוּ לְאִתְקַיְימָא בְּאִינוּן דַּרְגִּין דִּכְתִיב, (תהלים צ) יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְגו', מִכָּאן וּלְהָלְאָה לֵית דַּרְגָא לְאִתְקַיְּימָא. וּבְגִין כָּךְ וְרָהְבָּ"ם עָמָל וָאָוֶן. וְאִינוּן כְּלָא הֲווּ.

{ בֹּא רְאֵה, הַיָּמִים שֶׁל אָדָם נִבְרְאוּ וְעָמְדוּ בְּאוֹתָם הַדְּרָגוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת, כֵּיוָן שֶׁהִסְתַּיְּמוּ לְהִתְקַיֵּם בְּאוֹתָן הַדְּרָגוֹת, שֶׁכָּתוּב תהלים צ יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָּהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְגוֹ'. מִכָּאן וָהָלְאָה אֵין דַּרְגָּה לְהִתְקַיֵּם, וּמִשּׁוּם כָּךְ וְרָהְבָּ"ם עָמָל וָאָוֶן, וְהֵם כְּלֹא הָיוּ. }

—-

לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א  לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5