דף סה ע"ב – הזוהר הקדוש (כולל תרגום בעברית) ספר בראשית

אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.

לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן

—-

תָּא חֲזֵי, וַיֹּאמֶר אֱלהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. לְמֵיטַל רְשׁוּ לְאַחְשָׁכָא אַפַּיְיהוּ (דף סה ע"ב) דִּבְנֵי עָלְמָא. וּבְגִינֵי כָךְ הִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ. (ועל דא עשה לך תבת עצי גופר בגין לאשתזבא בה ולא יכיל לשלטאה עלך. רבי חייא ורבי יוסי הוו אזלי בארחא אמר חד) כְּתִיב וַיַעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָהוּ ה'.

{ בֹּא רְאֵה, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְנֹחַ קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. לִטֹּל רְשׁוּת לְהַחְשִׁיךְ פְּנֵי בְּנֵי הָעוֹלָם. וְלָכֵן הִנְנִי מַשְׁחִיתָם אֶת הָאָרֶץ. ועל זה עשה לך תבת עצי גפר, כדי להנצל בה ולא יוכל לשלט עליך, רבי חייא ורבי יוסי היו הולכים בדרך אמר אחד. כָּתוּב וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה'. }

השלמה מההשמטות (סימן יא)
צִוָּה ה'. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי זַכָּאִין אִינוּן יִשְׂרָאֵל דְאִתְיְיהִיב לְהוֹן אוֹרַיְתָא קַדִּישָׁא וְאִינּוּן מִשְׁתַּדְלֵי בָּהּ יְמָמָא וְלֵילֵי. תָּא חֲזֵי דְהָא מַשְׁמַע דְאִלוּלֵי דְאִשְׁתַּכַּח נֹחַ עִם תֵּיבוּתָא בְּאִתְחַבְּרוּתָא כַּחֲדָא לָא אִשְׁתֵּזִיב (ובגין כך) אַסְתִּים מִן עֵינָא בְּגוֹ תֵּיבוּתָא. קָמוּ וְאָזְלוּ. אָמַר הַהוּא יוּדָאי בְּוַדַּאי כְּתִיב עֲשֵׂה לְךָ תֵּיבַת עֲצֵי גוֹפֶר, לְךָ לְגַרְמָךְ בְּגִין לְאִתְחַבְּרָא בַּהֲדָהּ וּלְאִשְׁתֵּזָבָא בָּהּ מָה כְּתִיב וַיַּעֲשֹׁ נֹחַ כְּכָל אֲשֶׁר צִוָהוּ וְגוֹ'. (עד כאן מההשמטות)

{ צִוָּה ה'. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, אַשְׁרֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְּנָה לָהֶם תּוֹרָה קְדוֹשָׁה וְהֵם מִשְׁתַּדְּלִים בָּהּ יָמִים וְלֵילוֹת. בּא רְאֵה, שֶׁהֲרֵי מַשְׁמָע שֶׁלּוּלֵא שֶׁנִּמְצָא נֹחַ עִם הַתֵּבָה בְּהִתְחַבְּרוּת כְּאֶחָד, לֹא הָיָה נִצָּל, ולכן נִסְתַּר מִן הָעַיִן בְּתוֹךְ הַתֵּבָה. קָמוּ וְהָלְכוּ. אָמַר אוֹתוֹ יְהוּדִי, כָּתוּב עֲשֵׂה לְךְ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, לְךְ וּלְעַצְמְךְ, כְּדֵי לְהִתְחַבֵּר עִמָּהּ וּלְהִנָּצֵל בָּהּ. מַה כָּתוּב? וַיַּעַשׂ נֹחַ כְּכָל אֲשֶׁר צִוָּהוּ וְגוֹמֵר. }

תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְגו'. וְכִי אַמַּאי אֲתָא חוּשְׁבְּנָא דָא לְמִמְנֵי. אֶלָּא אִילוּ לָא הֲוָה נֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לָא יֵיעוּל לְתֵיבוּתָא וְלָא יִתְחַבַּר בַּהֲדָהּ. כֵּיוָן דְּאִשְׁתַּלִּים בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה כְּדֵין אִתְחַבַּר בַּהֲדָהּ.

{ בֹּא רְאֵה מַה כָּתוּב, וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְגוֹ'. וְכִי לָמָּה בָּא הַחֶשְׁבּוֹן הַזֶּה לִמְנוֹת? אֶלָּא אִלּוּ לֹא הָיָה נֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, לֹא יִכָּנֵס לַתֵּבָה וְלֹא יִתְחַבֵּר עִמָּהּ. כֵּיוָן שֶׁהִשְׁתַּלֵּם בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, אָז הִתְחַבֵּר עִמָּהּ. }

וְעַל דָּא מִן יוֹמָא דְּאִשְׁתַּלִּים חוֹבַיְיהוּ דִּבְנֵי עָלְמָא אוֹרִיךְ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עַד דְּאִשְׁתַּלִּים נֹחַ בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה וְאִשְׁתַּלִּים דַּרְגֵּיהּ כְּדְקָא יְאוּת וְהֲוָה צַדִּיק שְׁלִים. וּכְדֵין עָאל לְתֵיבוּתָא. וְכֹלָּא כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָא:

{ וְעַל כֵּן, מִיּוֹם שֶׁהִשְׁתַּלֵּם חֶטְאָם שֶׁל בְּנֵי הָעוֹלָם, חִכָּה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַד שֶׁהִשְׁתַּלֵּם נֹחַ בְּשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, וְנִשְׁלְמָה דַרְגָּתוֹ כָּרָאוּי וְהָיָה צַדִּיק שָׁלֵם, וְאָז נִכְנַס לַתֵּבָה. וְהַכֹּל כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה. }

וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה כְּמָה דְאֲמָרָן. וּבְגִינֵי כָךְ לָא אִתְּמָר כְּבֶן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. (ד"א ל"ג לקביל שית סטרין דעלמא). תּוּ פָּתַח וְאָמַר וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם. מַאי טַעְמָא הִנְנִי כֵּיוָן דְּאָמַר וַאֲנִי. אֶלָּא אֲנִי אָנֹכִי (נ"א הנני) כֹּלָּא מִלָּה חָדָא הִיא.

{ וְנֹחַ בֶּן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ. וְלָכֵן לֹא נֶאֱמַר כְּבֶן שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה ד"א כנגד ששת צדדי העולם. עוֹד פָּתַח וְאָמַר, וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם. מָה הַטַּעַם הִנְנִי כֵּיוָן שֶׁאָמַר וַאֲנִי? אֶלָּא אֲנִי, אָנֹכִי, הנני – הַכֹּל זֶה דָּבָר אֶחָד. }

תָּא חֲזֵי, בְּכָל אֲתַר אֲנִי אִתְעֲבִיד גּוּפָא לְנִשְׁמְתָא וַדַּאי דִּמְקַבְּלָא מִמַּה דִּלְעֵילָא. וּבְגִין כָּךְ אִתְרְמִיז בְּאָת קַיָּימָא דִּכְתִיב אֲנִי הִנֵּה בְּרִיתִי אִתָּךְ. אֲנִי דְּקָיְימָא בְּאִתְגַּלְּיָא מְזוּמֶנֶת לְמִנְדַע. אֲנִי כָּרְסְיָא לְמַה דִּלְעֵילָא. אֲנִי דְּעֲבִידְנָא נוּקְמִין לְדָרֵי דָרִין. וַאֲנִי כָּלִיל דְּכַר וְנוּקְבָא כְּחֲדָא. לְבָתַר אִתְרְשִׁים בִּלְחוֹדוֹי דְּאִזְדַּמַּן לְמֶעְבַּד דִּינָא. הִנְנִי. מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם.

{ בֹּא רְאֵה, בְּכָל מָקוֹם אֲנִי נַעֲשֶׂה גּוּף לַנְּשָׁמָה, וַדַּאי שֶׁמְּקַבֶּלֶת מִמַּה שֶּׁלְּמַעְלָה, וְלָכֵן נִרְמָז בְּאוֹת הַבְּרִית, שֶׁכָּתוּב אֲנִי הִנֵּה בְּרִיתִי אִתָּךְ. אֲנִי שֶׁקַּיֶּמֶת בְּגָלוּי מְזֻמֶּנֶת לָדַעַת, אֲנִי כִּסֵּא לְמַה שֶּׁלְּמַעְלָה, אֲנִי שֶׁעוֹשָׂה נְקָמוֹת לְדוֹרֵי דוֹרוֹת. וַאֲנִי – כּוֹלֵל זָכָר וּנְקֵבָה כְּאֶחָד. אַחַר כָּךְ נִרְשָׁם לְבַדּוֹ, שֶׁהִזְדַּמֵּן לַעֲשׂוֹת דִּין. הִנְנִי. מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם. }

כֵּיוָן דְּאָמַר מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל לָא יְדַעְנָא דְּאִיהוּ מַיִם. אֶלָא אֶת הַמַּבּוּל לְאַסְגָאָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת, דְּאַף עַל גַּב דְּמַיָא הֲווּ. מְחַבְּלָא (לחבלא בהון מחבלא) (ד"א הוה) אָזִיל בְּעָלְמָא לְשֵׁיצָאָה בְּאִנּוּן מַיִין. אֲנִי יְיָ, הָכִי תָּנִינָן נְאֱמָן אֲנָא לְשַׁלְּמָא אֲגַר טַב לְצַדִּיקַיָּא וּלְאִתְפָּרַע מֵרַשִׁיעַיָּא. וּבְגִין כָּךְ אַבְטַח לוֹן קְרָא לְצַדִּיקַיָּא בְּאֲנִי לְשַׁלְּמָא אֲגַר טַב דִּלְהוֹן לְעָלְמָא דְאָתֵי. וְאַגְזִים לְרַשִׁיעַיָּא לְאִתְפְּרַע מִנַּיְיהוּ לְעָלְמָא דְאָתֵי בְּאֲנִי.

{ כֵּיוָן שֶׁאָמַר מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל, לֹא יָדַעְנוּ שֶׁהוּא מַיִם? אֶלָּא אֶת הַמַּבּוּל, לְרַבּוֹת מַלְאַךְ הַמָּוֶת. שֶׁאַף עַל גַּב שֶׁהָיוּ מַיִם, הַמַּשְׁחִית להשחית בהם היה הוֹלֵךְ בָּעוֹלָם לְהַשְׁמִיד בְּאוֹתָם הַמַּיִם. אֲנִי ה' – כָּךְ שָׁנִינוּ, נֶאֱמָן אֲנִי לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב לַצַּדִּיקִים וּלְהִפָּרַע מֵהָרְשָׁעִים. וְלָכֵן הִבְטִיחַ לָהֶם הַפָּסוּק לַצַּדִּיקִים בַּאֲנִי, לְשַׁלֵּם שָׂכָר טוֹב שֶׁלָּהֶם לָעוֹלָם הַבָּא. וְאִיֵּם לָרְשָׁעִים לְהִפָּרַע מֵהֶם לָעוֹלָם הַבָּא בַּאֲנִי. }

לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר. כְּמָה דְאוֹקִימְנָא דְּדָא הוּא מְחַבְּלָא דְעָלְמָא. וְעַל דָּא כְּתִיב, (שמות יב) וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגוֹף. וְדָא הוּא לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר מִסִּטְרָא דְּקֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. דְּהָא כֵּיוָן דְּמָטָא זִמְנָא דְּאוֹרִיךְ לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ד"א ל"ג ואוריך לון) עַד דְּאַשְׁלִים נֹחַ לְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה כְּדֵין לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר. אָמַר הָכִי אוֹלִיפְנָא מִשְׁמֵיהּ דְּרַבִּי יִצְחָק (ס"א ברבי יוסי מחוזאי) דְּאָמַר לָן (נ"א האי דאמרי לכון).

{ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר – כְּמוֹ שֶׁהֶעֱמַדְנוּ, שֶׁזֶּהוּ הַמַּשְׁחִית שֶׁל הָעוֹלָם, וְעַל זֶה כָּתוּב שמות יב וְלֹא יִתֵּן הַמַּשְׁחִית לָבֹא אֶל בָּתֵּיכֶם לִנְגֹּף. וְזֶה הוּא לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר, מִצַּד שֶׁל קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. שֶׁהֲרֵי כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ זְמַן שֶׁחִכָּה לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ד"א וחכה להם עַד שֶׁהִשְׁלִים נֹחַ לְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, אָז לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר. אָמַר, כָּךְ לָמַדְנוּ מִשְּׁמוֹ שֶׁל רַבִּי יִצְחָק ס"א ברבי יוסי מחוזאי, שֶׁאָמַר לָנוּ, ס"א זה שאמרתי לכם. }

פָּתַח וְאָמַר, (ישעיה לח) אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל. אָמַרְתִּי לא אֶרְאֶה יָהּ, כַּמָּה אֲטִימִין אִנּוּן בְּנִי נָשָׁא דְּלָא יָדְעִין וְלָא מַשְׁגִּיחִין בְּמִלֵּי דְאוֹרַיְיתָא, אֶלָּא מִסְתַּכְּלֵי בְּמִלּוֹי דְעָלְמָא וְאִתְנְשֵׁי מִנַּיְיהוּ רוּחָא דְחָכְמְתָא.

{ פָּתַח וְאָמַר, ישעיה לח אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ יָהּ בְּאֶרֶץ הַחַיִּים לֹא אַבִּיט אָדָם עוֹד עִם יוֹשְׁבֵי חָדֶל. אָמַרְתִּי לֹא אֶרְאֶה יָהּ, כַּמָּה אֲטוּמִים הֵם בְּנֵי אָדָם שֶׁלֹּא יוֹדְעִים וְלֹא מַשְׁגִּיחִים בְּדִבְרֵי הַתּוֹרָה, אֶלָּא מִסְתַּכְּלִים בְּדִבְרֵי הָעוֹלָם וְנִשְׁכַּחַת מֵהֶם רוּחַ חָכְמָה. }

דְּכַד בַּר נָשׁ אִסְתַּלַּק מֵהַאי עָלְמָא וְיָהִיב חוּשְׁבְּנָא לְמָארֵיהּ מִכָּל מַה דְּעֲבַד בְּהַאי עָלְמָא בְּעוֹד דְּאִיהוּ קָאִים רוּחָא וְגוּפָא כְּחֲדָא וְחָמֵי מַה דְּחָמֵי, עַד דְּאָזִיל לְהַהוּא עָלְמָא וּפָגַע לֵיהּ לְאָדָם הָרִאשׁוֹן יָתִיב לְתַרְעָא דְגִנְתָּא דְעֵדֶן לְמֶחמֵי כָּל אִנּוּן דְּנָטְרוּ פִּקּוּדֵי דְמָארֵיהוֹן וְחָדֵי בְּהוּ.

{ שֶׁכְּשֶׁאָדָם מִסְתַּלֵּק מֵהָעוֹלָם הַזֶּה וְנוֹתֵן חֶשְׁבּוֹן לְרִבּוֹנוֹ מִכָּל מַה שֶּׁעָשָׂה בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעוֹד שֶׁהוּא קַיָּם רוּחַ וְגוּף כְּאֶחָד, וְרוֹאֶה מַה שֶּׁרוֹאֶה, עַד שֶׁהוֹלֵךְ לְאוֹתוֹ עוֹלָם וּפוֹגֵשׁ בְּאָדָם הָרִאשׁוֹן יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר גַּן עֵדֶן לִרְאוֹת כָּל אוֹתָם שֶׁשָּׁמְרוּ אֶת מִצְווֹת רִבּוֹנָם וְשָׂמֵחַ בָּהֶם. }

וְכַמָּה צַדִּיקַיָּא סָחֳרָנֵיהּ דְּאָדָם. אִנּוּן דְּאִתְמְנָעוּ מֵאָרְחָא דְּגֵיהִנֹּם וְסָטוּ לְגַבֵּי אָרְחָא דְּגַן עֵדֶן. וְאִלֵּין אִקְרוּן יוֹשְׁבֵי חָדֶל. וְלָא כְּתִיב יוֹשְׁבֵי חָלֶד. בְּגִין דְּלָא הֲווּ כְּמוֹ חוּלְדָה דְּגָרְרָא וּמַנְחָא וְלָא יָדְעָא לְמַאן שַׁבְקָא. אֶלָּא יוֹשְׁבֵי חָדֶל. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (ישעיה ב) חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם וְגו' (אלא יושבי חדל) דְּאִתְמְנַע לוֹן מֵאָרְחָא דְּגִיהִנֹּם. וְאַתְקִיפוּ בְּהוּ לְאַעָלָא לְהוּ בְּגִנְתָּא דְעֵדֶן.

{ וְכַמָּה צַדִּיקִים סְבִיב אָדָם. אֵלּוּ שֶׁנִּמְנְעוּ מִדֶּרֶךְ הַגֵּיהִנֹּם וְסָטוּ לְדֶרֶךְ גַּן הָעֵדֶן, וְאֵלֶּה נִקְרָאִים יוֹשְׁבֵי חָדֶל. וְלֹא כָתוּב יוֹשְׁבֵי חָלֶד, כִּי אֵינָם כְּמוֹ חֻלְדָּה שֶׁגּוֹרֶרֶת וּמַנִּיחָה וְלֹא יוֹדַעַת לְמִי מַנִּיחָה, אֶלָּא יוֹשְׁבֵי חָדֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שם ב חִדְלוּ לָכֶם מִן הָאָדָם וְגוֹ', אלא יושבי חדל שֶׁנִּמְנְעוּ מִדֶּרֶךְ הַגֵּיהִנֹּם, וְהֶחֱזִיקוּ בָהֶם לְהַכְנִיסָם בְּגַן עֵדֶן. }

דָּבָר אַחֵר יוֹשְׁבֵי חָדֶל אִנּוּן מָרֵיהוֹן דִּתְשׁוּבָה דִּמְנָעוּ גַּרְמַיְיהוּ מֵאִנּוּן חוֹבִין דְּחַיָּיבַיָא. וּבְגִין דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן תָּב בִּתְיוּבְתָּא קַמֵּי מָארֵיהּ. יָתִיב (נ"א עם) עַל אִנּוּן דְּאִתְמְנָעוּ מֵחוֹבֵיהוֹן וְאִנּוּן בְּנֵי חָדֶל. כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר, (תהלים לט) אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי. וּבְגִין כָּךְ אִיהוּ יָתִיב לְתַרְעָא דְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן וְחָדֵי בְּהוּ בְּצַדִּיקַיָּא דְּאַתְיָין בְּהַהוּא אוֹרְחָא דְּגִנְתָּא דְּעֵדֶן.

{ דָּבָר אַחֵר יוֹשְׁבֵי חָדֶל – אֵלּוּ בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה שֶׁמָּנְעוּ עַצְמָם מֵאוֹתָם חֲטָאֵי הָרְשָׁעִים. וּמִשּׁוּם שֶׁאָדָם הָרִאשׁוֹן שָׁב בִּתְשׁוּבָה לִפְנֵי רִבּוֹנוֹ, יוֹשֵׁב עם עַל אוֹתָם שֶׁנִּמְנְעוּ מֵחֲטָאֵיהֶם וְהֵם בְּנֵי חָדֶל, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר תהלים לט אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי. וְלָכֵן הוּא יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר גַּן הָעֵדֶן וְשָׂמֵחַ בַּצַּדִּיקִים שֶׁבָּאִים בְּאוֹתָהּ דֶּרֶךְ שֶׁל גַּן עֵדֶן }

—-

לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א  לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5