דף מג ע"א – הזוהר הקדוש (כולל תרגום בעברית) תיקוני הזוהר

אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.

לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן

—-

אַדְהָכִי הָא עוּלֵימָא דְקָא אִזְדַּמַּן לְגַבַּיְיהוּ, מְחַמֵּר אַחֵר בְּעִירָן, אָמַר לוֹן מַהוּ וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ, אֶלָּא עַקְרָב אִיהִי עָקַר ב', דְּעָקְרַת בֵּיתָא דִשְׁכִינְתָּא, וְדָא אִיהוּ בִּגְדוֹ דְחִוְיָא דַעֲבוֹדָה זָרָה, כַּד חִוְיָא אַתְיָא לְאִתְחַבְּרָא עִם גּוּף אָדָם יָשָׁן, דְּאָמְרַת שִׁכְבָה עִמִּי, חֲצוּפָה זוֹנָה, אִתְּמַר בְּאוֹת בְּרִית וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. (נ"א כ"י ובגין דא אפילו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, אף על גב דסתיר לה לההיא נקודה דאת ד' לא יפסיק, דאי יפסיק בגיניה אסתלק קוצא מן ד' דאחד ואשתאר אחר דאיהו נחש כרוך בגין דחויא לא יפסיק ולא אסתלק, ואיהו פוסק וברחת מניה, אבל עקרב יפסיק, כמה דעבד יוסף צדיקא הדא הוא דכתיב וינח בגדו אצלה וינס וכו'. אדהכי הא עולימא קא אזדמן לגבייהו מחמר בתר בעירן, אמר לון מאי וינח בגדו אצלה וכו', אלא עקרב עקר ב', דעקר ביתא דשכינתא, כד בעיא לאתחברא עם צדיקייא צריך לאפסקא מניה, ולא יתהני מיניה ואפילו (דף מג ע"א) ממשכא דיליה, לך לך אמרי נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב הדא הוא דכתיב וינח בגדו אצלה, משכא דיצר הרע, ודא בגדו דחוייא עבודה זרה, כד איהו קא אתייא לאתחברא עם צדיקייא ואמרה שכבה עמי חצופה זונה, איתמר באות ברית וינס ויצא החוצה).

{ בֵּין כָּךְ הֲרֵי עֶלֶם הִזְדַּמֵּן לָהֶם, מְחַמֵּר אַחַר הַבְּהֵמוֹת. אָמַר לָהֶם: מַה זֶּה וַיַּעֲזֹב בִּגְדוֹ בְּיָדָהּ? אֶלָּא עַקְרָב הוּא עָקַר ב', שֶׁעָקְרָה אֶת בֵּית הַשְּׁכִינָה, וְזֶהוּ בִּגְדוֹ שֶׁל הַנָּחָשׁ, שֶׁל עֲבוֹדָה זָרָה, כְּשֶׁהַנָּחָשׁ בָּא לְהִתְחַבֵּר עִם גּוּף אָדָם יָשֵׁן, שֶׁאוֹמֶרֶת שִׁכְבָה עִמִּי, חֲצוּפָה זוֹנָה, נֶאֱמַר בְּאוֹת בְּרִית וַיָּנָס וַיֵּצֵא הַחוּצָה. כ"י נ"א, ומשום זה, אפלו נחש כרוך על עקבו לא יפסיק, אף על גב שמסתיר את אותה נקדה של אות ד', לא יפסיק, שאם יפסיק, בגללו מסתלק הקוץ מד' של אחד, ונשאר אחר, שהוא נחש כרוך, משום שנחש לא יפסיק ולא הסתלק, והוא פוסק ובורחת ממנו, אבל עקרב יפסיק, כמו שעשה יוסף הצדיק. זהו שכתוב וינח בגדו אצלה וינס וכו'. בין כך הרי העלם הזדמן אליהם מחמר אחר הבהמות, אמר להם: מה זה וינח בגדו אצלה וכו'? אלא עקרב עקר ב', שעקר את בית השכינה. כשרוצה להתחבר עם הצדיקים, צריך להפסיק ממנו ולא יהנה ממנו, ואפלו מן העור שלו. לך לך, אומרים לנזיר, סביב סביב, ולכרם אל תקרב, זהו שכתוב וינח בגדו אצלה, העור של יצר הרע, וזהו בגדו של הנחש עבודה זרה, כשהוא בא להתחבר עם הצדיקים ואמרה שכבה עמי, חצופה זונה, נאמר באות ברית וינס ויצא החוצה. }

אָמְרוּ לֵיהּ מָאן אַנְתְּ, אָמַר לוֹן אֲנָא אִיהוּ בְרָא דְנוּנָא חֲדָא, דְשָׁט בְּיַמָּא רַבְרְבָא, וּבָלַע כָּל נוּנִין דְּיַמָּא וְאַפֵּיק לְהוֹן חַיִּים לְבָר, וּלְזִמְנִין אִיהוּ נָפִיק בְּיַבֶּשְׁתָּא, לְקַיְימָא בֵּיהּ (בראשית מח טז), וְיִדְגּוּ לָרוֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ, תַּוְוהוּ, אָמְרוּ לֵיהּ, בָּתַר דְּלֵית רְעוּתָךְ לְגַלָּאָה מָאן אַנְתְּ וּבְרָא דְמָאן אַנְתְּ, מָאן אִיהוּ (נ"א מאי איהו) אֲתַר דְּדוּכְתָּךְ, אָמַר לוֹן אֲתַר דְּדוּכְתִּי אִיהוּ מַגְדְּלָא חָדָא דְפָרַח בַּאֲוִירָא תַּוְוהוּ.

{ אָמְרוּ לוֹ: מִי אַתָּה? אָמַר לָהֶם: אֲנִי הוּא בֵּן שֶׁל דָּג אֶחָד שֶׁשָּׁט בַּיָּם הַגָּדוֹל, וּבוֹלֵעַ כָּל דְּגֵי הַיָּם, וּמוֹצִיא אוֹתָם חַיִּים הַחוּצָה, וְלִפְעָמִים הוּא יוֹצֵא בַיַּבָּשָׁה לְקַיֵּם בּוֹ, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. תָּמְהוּ. אָמְרוּ לוֹ: אַחַר שֶׁאֵין בִּרְצוֹנְךְ לְגַלּוֹת מִי אַתָּה וּבְנוֹ שֶׁל מִי אַתָּה, מִי הוּא מה הוא אֲתַר שֶׁל מְקוֹמְךְ? אָמַר לָהֶם: אֲתַר מְקוֹמִי הוּא מִגְדָּל אֶחָד שֶׁפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר. תָּמְהוּ. }

אָמְרוּ לֵיהּ לָא תֵימָא לָן מִדֵי (ס"א מלי), מַאי אִיהוּ אָבוּךְ, אָמַר לוֹן אַבָּא דִילִי אִיהוּ חַד נוּנָא רַבְרְבָא, דְכַד צָחֵי, אַפְתַּח פּוּמֵיהּ וּבָלַע מַיָּא דְיַמָּא, וְעַד שַׁבְעִין (ס"א שבעה) שְׁנִין לָא הֲדַר יַמָּא לְתוּקְפֵיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ (איוב מ כג), וְאִיהוּ בָלַע כָּל כַּךְ מִן יַמָּא, וְאַתּוּן לָא אִשְׁתָּאַבְתּוּן מִנֵּיהּ אֶלָּא כַּד חַד, דְּאִיהוּ כ"ד סִפְרֵי דְאוֹרַיְיתָא, אֵיךְ לָא אִשְׁתְּמוֹדַעִִתּוּן בֵּיהּ.

{ אָמְרוּ לוֹ: אַל תֹּאמַר לָנוּ דָבָר מלים מִי הוּא אָבִיךְ? אָמַר לָהֶם: אַבָּא שֶׁלִּי הוּא דָג גָּדוֹל אֶחָד, שֶׁכְּשֶׁצָּמֵא, הוּא פוֹתֵחַ פִּיו וּבוֹלֵעַ אֶת הַמַּיִם שֶׁל הַיָּם, וְעַד שִׁבְעִים שבע שָׁנִים לֹא חוֹזֵר הַיָּם לְתָקְפּוֹ, וְסוֹד הַדָּבָר – יִבְטַח כִּי יָגִיחַ יַרְדֵּן אֶל פִּיהוּ, וְהוּא בוֹלֵעַ כָּל כָּךְ מִן הַיָּם, וְאַתֶּם לֹא שְׁאַבְתֶּם מִמֶּנּוּ אֶלָּא כַד אֶחָד, שֶׁהוּא עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סִפְרֵי הַתּוֹרָה, אֵיךְ לֹא הִכַּרְתֶּם אוֹתוֹ? }

בְּהַהוּא זִמְנָא אִדְכַּר רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר וַדַּאי אַנְתְּ אִיהוּ בְרָא דְרַב הַמְנוּנָא סָבָא, חָדוּ בֵּיהּ, וְאָמְרוּ. בְּוַדַּאי אִי אַנְתְּ הֲוִית בְּהַאי עָלְמָא, הֲוִינָן קָא נָחֲתִין מִסּוּסְוָון דִּילָן, וַהֲוִינָן אֲנַן מְחַמְּרִין בָּתַר בְּעִירָךְ.

{ בְּאוֹתוֹ זְמַן נִזְכַּר רַבִּי אֶלְעָזָר וְאָמַר: וַדַּאי אַתָּה הוּא בְנוֹ שֶׁל רַב הַמְנוּנָא סָבָא. שָׂמְחוּ בוֹ וְאָמְרוּ: בְּוַדַּאי אִם אַתָּה הָיִיתָ בָּעוֹלָם הַזֶּה, הָיִינוּ יוֹרְדִים מִן הַסּוּסִים שֶׁלָּנוּ, וְהָיִינוּ אָנוּ מְחַמְּרִים אַחַר בַּהֲמוֹתֶיךְ. }

אָמַר לוֹן, הַהוּא חִוְיָא דְאַתּוּן מַגִּיחִין קְרָבָא בֵיהּ אֵיךְ אִשְׁתֵּזַבְתּוּן מִנֵּיהּ, דְּאִיהוּ בָלַע וְקָטִיל, וְלָא עוֹד אֶלָּא דְאִיהוּ קָטִיל לְאָדָם קַדְמָאָה, וּלְכָל דָּרִין דְּקָא אַתְיָין אַבַּתְרֵיהּ, וּבְרַתָּא אִיהִי עַל מַגְדְּלָא דְפָרַח בַּאֲוִירָא, וּמַכְרִיזִין בְּכָל יוֹמָא בִרְקִיעָא, דְכָל מָאן דְּקָטִיל לְהַאי חִוְיָא, דְיָהֲבִין לֵיהּ לְאִנְתּוּ בַת מֶלֶךְ פְּנִימָאָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, וְהַאי זָהָב אִיהוּ ז' יְמֵי בְרֵאשִׁית, ה' חָמֵשׁ אוֹר, ב' אִיהִי ב' מִן בְּרֵאשִׁית, עֲלָהּ אִתְּמַר (שיר ז י) יָפָה כַלְּבָנָה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קְרָאָן לָהּ בִּמְתִיבְתָּא.

{ אָמַר לָהֶם: אוֹתוֹ הַנָּחָשׁ שֶׁאַתֶּם עוֹרְכִים עִמּוֹ קְרָב, אֵיךְ נִצַּלְתֶּם מִמֶּנּוּ? שֶׁהוּא בוֹלֵעַ וְהוֹרֵג, וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁהוּא הָרַג אֶת אָדָם הָרִאשׁוֹן וְאֶת כָּל הַדּוֹרוֹת שֶׁבָּאוּ אַחֲרָיו, וְהַבַּת הִיא עַל הַמִּגְדָּל שֶׁפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר, וּמַכְרִיזִים בְּכָל יוֹם בָּרָקִיעַ, שֶׁכָּל מִי שֶׁהוֹרֵג אֶת הַנָּחָשׁ הַזֶּה, שֶׁנּוֹתְנִים לוֹ לְאִשָּׁה אֶת בַּת מֶלֶךְ הַפְּנִימִית מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ, וְהַזָּהָב הַזֶּה הוּא ז' יְמֵי בְרֵאשִׁית, ה' חֲמִשָּׁה אוֹר, ב' הִיא ב' מִבְּרֵאשִׁית, עָלֶיהָ נֶאֱמַר יָפָה כַלְּבָנָה, תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה קוֹרְאִים אוֹתָהּ בַּיְשִׁיבָה. }

וּבְגִין דָּא כָרוֹזָא כְרִיז, כַּמָּה גִבָּרִין, כַּמָּה מָארֵי תְרִיסִין, אִתְכַּנְשׁוּ בְּבֵי מֶדְרָשָׁא, לְאַגָּחָא קְרָבָא עִם חִוְיָא בְגִינָהּ, וְכַמָּה תְרִיסִין אִתְעֲבִידוּ פְּסָקוֹת בְּגִינָהּ דִּבְרַתָּא דְמַלְכָּא, וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ (שמות ב יב), לֵית בְּהוֹן דְּקָטִיל לְחִוְיָא, עַד דְּיֵיתֵי הַהוּא דְאִתְּמַר בֵּיהּ וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי, וּבְגִין דָּא אִתְּמַר (בראשית מט י) עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹ"ה, שִׁילֹ"ה מֹשֶׁ"ה, דְּאִיהִי מוֹרָשָׁה דִילֵיהּ, וּבְגִין דָּא בְּגִינֵיהּ אִתְּמַר בֵּיהּ עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹ"ה, דִילֵיהּ (נ"א דילה) וַדַּאי, אִיהוּ קָטִיל לְחִוְיָא.

{ וּמִשּׁוּם זֶה הַכָּרוֹז מַכְרִיז: כַּמָּה גִבּוֹרִים כַּמָּה בַעֲלֵי מָגִנִּים הִתְכַּנְּסוּ בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ לַעֲרֹךְ קְרָב עִם הַנָּחָשׁ בִּשְׁבִילָהּ, וְכַמָּה מָגִנִּים נַעֲשׂוּ פְּסָקוֹת בִּשְׁבִיל בַּת הַמֶּלֶךְ, וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּרְא כִּי אֵין אִישׁ שמות יב, אֵין בָּהֶם שֶׁהוֹרֵג אֶת הַנָּחָשׁ עַד שֶׁיָּבֹא הַהוּא שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וַיִּפֶן כֹּה וָכֹה וַיַּךְ אֶת הַמִּצְרִי, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹ"ה, שִׁילֹ"ה מֹשֶׁ"ה, שֶׁהִיא הַמּוֹרָשָׁה שֶׁלּוֹ, וּמִשּׁוּם זֶה נֶאֱמַר בּוֹ עַד כִּי יָבא שִׁילֹ"ה, שֶׁלּוֹ שלה וַדַּאי, הוּא הָרַג אֶת הַנָּחָשׁ. }

וְל"וֹ יִקְּהַ"ת עַמִּי"ם (שם), בְּגִין דְּאִיהוּ בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָ"ת בֶּן עַמְרָ"ם, בֶּן עַמָּא רָמָא, דְאִתְּמַר בֵּיהּ (דהי"א כג יז) וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעִִלָה, וְקָטִיל לְחִוְיָא, וְחֵילֵיהּ בְּיַמָּא וּבְיַבֶּשְׁתָּא וּבִרְקִיעָא, וְכַמָּה מָארֵי קְרָבִין אַגָּחוּ עִמֵּיהּ קְרָבָא עַל יַמָּא, כְּמָה דְאַתְּ אָמַר (תהלים קד כו) שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן בְּיַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, דְּאִינוּן אֳנִיּוֹת עַיְינִין דְּמִסְתַּכְּלִין בְּאוֹרַיְיתָא, וְכַמָּה אֳנִיּוֹת מִנַּיְיהוּ אִתַּבְּרוּ וְנָפְלוּ בְּיַמָּא.

{ וְל"וֹ יִקְּהַ"ת עַמִּי"ם, מִשּׁוּם שֶׁהוּא בֶּן יִצְהָר בֶּן קְהָ"ת בֶּן עַמְרָ"ם, בֶּן עַם רָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ וּבְנֵי רְחַבְיָה רָבוּ לְמָעְלָה, וְהָרַג אֶת הַנָּחָשׁ וְחֵילוֹ בַּיָּם וּבַיַּבָּשָׁה וּבָרָקִיעַ, וְכַמָּה בַּעֲלֵי קְרָבוֹת עָרְכוּ עִמּוֹ קְרָב עַל הַיָּם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, בַּיָּם שֶׁל הַתּוֹרָה, שֶׁאוֹתָן אֳנִיּוֹת, הָעֵינַיִם שֶׁמִּסְתַּכְּלוֹת בַּתּוֹרָה, וְכַמָּה אֳנִיּוֹת מֵהֶם נִשְׁבְּרוּ וְנָפְלוּ לַיָּם. }

עַד דְּיֵיתֵי מוֹרָשָׁה דִילָהּ, וְקָרַע יַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, וְסוּס וְרוֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, דְּאִיהוּ חִוְיָא וּבַת זוּגֵיהּ, דְּאִיהִי סוּסְיָא דִילֵיהּ, וְאִיהוּ אַעֲבַר עֲלָהּ לְיִשְׂרָאֵל דְּלָא טָבְעִין בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יד כט) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם.

{ עַד שֶׁתָּבֹא מוֹרָשָׁה שֶׁלּוֹ, וְקוֹרֵעַ אֶת יָם הַתּוֹרָה, וְסוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם, שֶׁהוּא הַנָּחָשׁ וּבַת זוּגוֹ, שֶׁהִיא הַסּוּסָה שֶׁלּוֹ, וְהוּא הֶעֱבִיר עָלֶיהָ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא טוֹבְעִים בּוֹ. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַּיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם. }

בְּקַדְמֵיתָא בְיַמָּא בְּהַהוּא חֹמֶר, בְּפוּרְקָנָא בַתְרַיְיתָא כֹּלָּא בְיַמָּא דְאוֹרַיְיתָא, מַטֶּה דִילֵיהּ דְּקָרַע בֵּיהּ יַמָּא דָא קוֹלְמוֹס, בְּגִין דַּעֲלֵיהּ אִתְגַּלְיָיא זְרוֹעַ יהו"ה, דְּאִתְּמַר בֵּיהּ (ישעיה נג א) וּזְרוֹעַ יהו"ה עַל מִי נִגְלָתָה.

{ בָּרִאשׁוֹנָה בַיָּם בְּאוֹתוֹ חֹמֶר, בַּגְּאֻלָּה הָאַחֲרוֹנָה הַכֹּל בַּיָּם שֶׁל הַתּוֹרָה, הַמַּטֶּה שֶׁלּוֹ שֶׁקָּרַע בּוֹ אֶת הַיָּם, זֶה קוֹלְמוּס, מִשּׁוּם שֶׁעָלָיו הִתְגַּלְּתָה זְרוֹעַ יהו"ה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהּ וּזְרוֹעַ יהו"ה עַל מִי נִגְלָתָה. }

—-

לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א  לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5