דף ל"ו ע"ב – הזוהר הקדוש (כולל תרגום בעברית) ספר שמות

אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.

לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן

—-

דָּבָר אַחֵר (דף ל"ו ע"ב) וְעָבַר יְיָ לִנְגּוֹף אֶת מִצְרַיִם. מַאי וְעָבַר. דְּעָבַר עַל שׁוּרֵי דִּינָא דְּכִתְרִין, (נ"א דקטרין) דַּהֲווֹ מִתְקַשְּׁרֵי בְּכִתְרִין אַחֲרָנִין דִּלְעֵילָּא, וְשָׁרָא לְהוּ מִקִּיּוֹמֵיהוֹן, וְעָבַר עַל אוֹרְחוֹי, בְּגִין לְמֶעְבַּד בְּהוּ דִּינָא, וּלְנַטְרָא לְהוּ לְיִשְׂרָאֵל, וּכְדֵין הוּא, כָּל וְעָבַר, וְעָבַרְתִּי, וַיַּעֲבֹר, דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אַעְבַר עַל כָּל אוֹרְחוֹי, אוֹ לְדִינָא, אוֹ לְרַחֲמֵי. הָכָא וְעָבַר, בְּגִין לְמֶעְבַּד דִּינָא, הָתָם וַיַּעֲבֹר, בְּגִין לְרַחֲמָא.

{ דָּבָר אַחֵר וְעָבַר ה' לִנְגֹּף אֶת מִצְרַיִם, מַה זֶּה וְעָבַר? שֶׁעָבַר עַל שׁוּרַת הַדִּין שֶׁל הַכְּתָרִים, שקשרים שֶׁהָיוּ מִתְקַשְּׁרִים בִּכְתָרִים אֲחֵרִים שֶׁלְּמַעְלָה, וְהִתִּיר אוֹתָם מִקִּיּוּמָם, וְעָבַר עַל דְּרָכָיו כְּדֵי לַעֲשׂוֹת בָּהֶם דִּין וְלִשְׁמֹר עַל יִשְׂרָאֵל. וְכֵן הוּא, כָּל וְעָבַר, וְעָבַרְתִּי, וַיַּעֲבֹר – שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עָבַר עַל כָּל דְּרָכָיו אוֹ לְדִין אוֹ לְרַחֲמִים. כָּאן וְעָבַר, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת דִּין. שָׁם וַיַּעֲבֹר, כְּדֵי לְרַחֵם. }

וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַיְיָ' הִכָּה כָּל בְּכוֹר וְגוֹ'. (כתיב (תהלים ס"ט) ואני תפלתי לך יי עת רצון וגו') ר' חִיָּיא ור' יוֹסֵי הֲווֹ אַזְלֵי מֵאוּשָׁא לְלוּד, וַהֲוָה רִבִּי חִיָּיא רָכִיב בְּחַמְרָא. אָמַר ר' יוֹסֵי, נֵיתִיב הָכָא וְנַצְלֵי, דְּהָא מָטָא זִמְנָא דִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה, וְתָנֵינָן, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּצְלוֹתָא דְּמִנְחָה. אֲמַאי זָהִיר. מִשּׁוּם דְּהִיא שַׁעֲתָא דְּתַלְיָא דִּינָא וּבָעֵי בַּר נָשׁ לְכַוְּונָא דַּעְתֵּיהּ, נָחַת ר' חִיָּיא וְצַלֵּי.

{ וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וַה' הִכָּה כָּל בְּכוֹר וְגוֹ'. כתוב תהלים סט ואני תפלתי לך ה' עת רצון וגו' רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי הָיוּ הוֹלְכִים מֵאוּשָׁא לְלוֹד, וְהָיָה רַבִּי חִיָּיא רוֹכֵב בַּחֲמוֹר. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, נֵשֵׁב כָּאן וְנִתְפַּלֵּל, שֶׁהֲרֵי הִגִּיעַ זְמַן תְּפִלַּת מִנְחָה, וְשָׁנִינוּ, לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם זָהִיר בִּתְפִלַּת מִנְחָה. לָמָּה זָהִיר? מִשּׁוּם שֶׁהִיא שָׁעָה שֶׁתָּלוּי הַדִּין וְצָרִיךְ אָדָם לְכַוֵּן דַּעְתּוֹ. יָרַד רַבִּי חִיָּיא וְהִתְפַּלֵּל. }

עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי, נָטָה שִׁמְשָׁא לְמֵיעַל. אָמַר רִבִּי חִיָּיא לְר' יוֹסֵי אֲמַאי אַתְּ שָׁתִיק. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי, מִסְתַּכֵּל הֲוֵינָא בְּדַעְתָּאי, דְּלֵית עָלְמָא מִתְקַיְּימָא, אֶלָּא עַל רֵישֵׁיהוֹן דְּעַמָּא. אִי רֵישֵׁי עַמָּא זַכָּאִין, טַב לְעָלְמָא, טַב לְעַמָּא. וְאִי לָא זַכָּאִין, וַוי לְעָלְמָא, וַוי לְעַמָּא.

{ עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, נָטָה הַשֶּׁמֶשׁ לְהִכָּנֵס. אָמַר רַבִּי חִיָּיא לְרַבִּי יוֹסֵי, לָמָּה אַתָּה שׁוֹתֵק? אָמַר רַבִּי יוֹסֵי, הָיִיתִי מִסְתַּכֵּל בְּדַעְתִּי שֶׁאֵין הָעוֹלָם מִתְקַיֵּם אֶלָּא עַל רָאשֵׁי הָעָם. אִם רָאשֵׁי הָעָם צַדִּיקִים – טוֹב לָעוֹלָם. וְאִם לֹא צַדִּיקִים – אוֹי לָעוֹלָם וְאוֹי לָעָם. }

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, וַדַּאי כַּךְ הוּא, מְנָלָן. דִּכְתִּיב, (דברי הימים ב', י"ח) רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים כְּצֹאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶן רוֹעֶה וַיֹּאמֶר יְיָ לא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם. יָשׁוּבוּ, יֵשְׁבוּ מִבָּעֵי לֵיהּ. לְבֵיתוֹ, בְּבֵיתוֹ מִבָּעֵי לֵיהּ. דְּהָא בְּאַתְרַיְיהוּ קַיְימֵי.

{ אָמַר רַבִּי חִיָּיא, וַדַּאי כָּךְ הוּא, מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב דברי הימים ב יח רָאִיתִי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל נְפוֹצִים עַל הֶהָרִים כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶן רֹעֶה וַיֹּאמֶר ה' לֹא אֲדנִים לָאֵלֶּה יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם. יָשׁוּבוּ, יֵשְׁבוּ הָיָה צָרִיךְ לכתב ! לְבֵיתוֹ, בְּבֵיתוֹ הָיָה צָרִיךְ לכתב, שֶׁהֲרֵי בַּמָּקוֹם עוֹמְדִים! }

אֶלָּא הָכִי תָּנֵינָן, אִי רֵישָׁא דְּעַמָּא לָא זָכֵי, עַמָּא מִתָּפְסָן בְּחוֹבֵיהּ. מְנָלָן. דִּכְתִּיב, (שמואל ב', כ"ד) וַיֹּאמֶר דָּוִד וְגוֹ' הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ, (ס"א וכתיב (דברי הימים א' כ"א) ואני הוא אשר חטאתי וגו') דָּוִד חָב, וְיִשְׂרָאֵל סָבְלוּ. וְאִי רֵישָׁא דְּעַמָּא מִתְפַּס בְּחוֹבֵיהּ, עַמָּא מִשְׁתֵּזְבָן. דְּהָא דִּינָא לָא שַׁרְיָא עָלַיְיהוּ. דִּכְתִּיב, וַיֹּאמֶר יְיָ לֹא אֲדֹנִים לָאֵלֶּה, כְּלוֹמַר, (ס"א אם אלו) אִלּוּ לָא הֲווֹ רֵישִׁין לְעַמָּא, מֵהַאי אוֹרְחָא יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם. כֻּלְּהוּ מִשְׁתֵּזְבָן, אִי רֵישֵׁיהוֹן מִתָּפְסָן. וַאֲפִילּוּ יְהוֹשָׁפָט אִתְגְּזַר עָלֵיהּ לְאִתְעַנְּשָׁא, מִשּׁוּם דְּאִתְחֲבָּר בְּאַחְאָב. אִי לָאו הַהוּא צְוָוחָא, דִּכְתִּיב, (מלכים א', כ"ב) וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט.

{ אֶלָּא כָּךְ שָׁנִינוּ, אִם רֹאשׁ הָעָם לֹא זוֹכֶה, הָעָם נִתְפָּסִים בְּחֶטְאוֹ, מִנַּיִן לָנוּ? שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר דָּוִד וְגוֹ' הִנֵּה אָנֹכִי חָטָאתִי וְאָנֹכִי הֶעֱוֵיתִי וְאֵלֶּה הַצֹּאן מֶה עָשׂוּ. וכתוב דברי הימים א כא ואני הוא אשר חטאתי וגו' דָּוִד חָטָא, וְיִשְׂרָאֵל סָבְלוּ. וְאִם רֹאשׁ הָעָם נִתְפָּס בְּחֶטְאוֹ – הָעָם נִצָּל, שֶׁהֲרֵי הַדִּין לֹא שׁוֹרֶה עֲלֵיהֶם, שֶׁכָּתוּב וַיֹּאמֶר ה' לֹא אֲדנִים לָאֵלֶּה. כְּלוֹמַר, אם אלו אִלּוּ לֹא הָיוּ רָאשִׁים לָעָם, מִדֶּרֶךְ זוֹ יָשׁוּבוּ אִישׁ לְבֵיתוֹ בְּשָׁלוֹם. כֻּלָּם נִצּוֹלִים אִם רָאשֵׁיהֶם נִתְפָּסִים. וַאֲפִלּוּ יְהוֹשָׁפָט נִגְזַר עָלָיו לְהֵעָנֵשׁ מִשּׁוּם שֶׁהִתְחַבֵּר עִם אַחְאָב, אִם לֹא אוֹתָהּ צְוָחָה, שֶׁכָּתוּב מלכים א כב וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט. }

עַד דַּהֲווֹ אַזְלֵי רָמַשׁ לֵילְיָא, אָמְרוּ, מַה נַּעְבִיד, אִי נֵיזִיל חָשַׁךְ לֵילְיָא, אִי נֵיתִיב דַּחֲלָא הוּא. סָטוּ מֵאוֹרְחָא, יָתְבוּ תְּחוֹת אִילָנָא חַד. וְיָתְבוּ וַהֲווּ אַמְרֵי מִלֵּי דְּאוֹרַיְיתָא, וְלָא דְּמִיכוּ.

{ עַד שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים, יָרַד הַלַּיְלָה. אָמְרוּ, מַה נַּעֲשֶׂה? אִם נֵלֵךְ – חָשַׁךְ הַלַּיְלָה. אִם נֵשֵׁב – פַּחַד הוּא. סָטוּ מֵהַדֶּרֶךְ וְיָשְׁבוּ תַּחַת אִילָן אֶחָד. וְיָשְׁבוּ וְהָיוּ אוֹמְרִים דִּבְרֵי תוֹרָה, וְלֹא יָשְׁנוּ. }

בְּפַלְגוּת לֵילְיָא, חָמוּ חַד אַיַּלְתָּא דְּעָבְרָא קָמַיְיהוּ, וַהֲוַת צַוְחַת וּרְמִיאַת קָלִין שָׁמְעוּ, קָמוּ ר' חִיָּיא ור' יוֹסֵי וְאִזְדַּעֲזָעוּ. שָׁמְעוּ חַד קָלָא דְּמַכְרְזָא וְאָמַר, מִתְעָרִין קוּמוּ. נַיְימִין אִתְּעָרוּ. עָלְמִין, אִזְדְּמָנוּ לְקָדְמַת מָרֵיכוֹן. (דהא קלא נפק דכאיב אילתא דלעילא ותתא. דכתיב (תהלים כ"ט) קול יי' יחולל אילות ויחשוף יערות) דְּהָא מָרֵיכוֹן מַפִיק לְגַּן עֵדֶן, דְּאִיהוּ הֵיכָלֵיהּ, לְאִשְׁתַּעְשְׁעָא עִם צַדִּיקַיָּא, דִּכְתִּיב וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד.

{ בַּחֲצוֹת הַלַּיְלָה רָאוּ אַיָּלָה אַחַת שֶׁעָבְרָה לִפְנֵיהֶם, וְהָיְתָה צוֹוַחַת וּמְרִימָה קוֹלוֹת. שָׁמְעוּ. קָמוּ רַבִּי חִיָּיא וְרַבִּי יוֹסֵי וְהִזְדַּעְזְעוּ. שָׁמְעוּ קוֹל אֶחָד שֶׁמַּכְרִיז וְאוֹמֵר: מִתְעוֹרְרִים קוּמוּ! יְשֵׁנִים הִתְעוֹרְרוּ! עוֹלָמוֹת הִזְדַּמְּנוּ לִפְנֵי אֲדוֹנְכֶם! שהרי קול יוצא שכואבת האילה של מעלה ושל מטה, שכתוב תהלים כט קול ה' יחולל אילות ויחשף יערות שֶׁהֲרֵי אֲדוֹנְכֶם יוֹצֵא לְגַן עֵדֶן, שֶׁהוּא הֵיכָלוֹ, לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, שֶׁכָּתוּב וּבְהֵיכָלוֹ כֻּלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד. }

אָמַר רִבִּי חִיָּיא, הַשְׁתָּא פָּלְגוּ דְּלֵילְיָא מַמָּשׁ. וְקָלָא דָּא, הוּא קָלָא דְּנָפַק, וְכָאִיב אַיַּלְתָּא דִּלְעֵילָּא וְתַתָּא, דִּכְתִּיב קוֹל יְיָ' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת. זַכָּאָה חוּלָקָנָא, דְּזָכֵינָא לְמִשְׁמַע דָּא.

{ אָמַר רַבִּי חִיָּיא, עַכְשָׁו חֲצוֹת הַלַּיְלָה מַמָּשׁ, וְקוֹל זֶה הוּא הַקּוֹל שֶׁיָּצָא, וְכוֹאֶבֶת הָאַיָּלָה שֶׁל מַעְלָה וּמַטָּה, שֶׁכָּתוּב תהלים כט קוֹל ה' יְחוֹלֵל אַיָּלוֹת. אַשְׁרֵי חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִשְׁמֹעַ אֶת זֶה! }

וְתָא חֲזֵי רָזָא דְּמִלָּה, בְּשַׁעֲתָא דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְחָזֵי עַל (ויצא קע"ו) גִּנְתָּא, כָּל גִּנְתָּא אִתְכְּנַשׁ, וְלָא מִתְפְּרַשׁ מֵעֵדֶן. וּמֵהַאי עֵדֶן מַבּוּעֵי נָפְקִין, לְכַמָּה אוֹרְחִין וּשְׁבִילִין, וְהַאי גִּנְתָּא, אִתְקְרֵי צְרוֹרָא (קע"ג) דְּחַיֵּי, דְּתַמָּן מִתְעַדְּנִין צַדִּיקַיָּא, מִנְּהִירוּ דְּעָלְמָא דְּאָתֵי. וּבְהַאי שַׁעֲתָא, קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְגְּלֵי עָלַיְיהוּ. וְתָנֵינָן בְּשַׁעֲתָא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְעַר בְּגִנְתָּא דְעֶדֶן לְאִשְׁתָּעֲשֶׁעָא עִם צָדִיקַיָּיא כָּרוֹזָא נָפִיק וְקַרֵי עוּרִי צָפוֹן וּבֹאִי תֵּימָן הֲפִיחִי גָּנִי יִזְּלוּ בְּשַׂמָיו יָבוֹא דּוֹדִי לְגָנוֹ וְיֹאכַל פֶּרִי מְגַדָיו מַאי וְיֹאכַל פֶּרִי מְגַדָיו אִלֵין קֹרְבָּנִין דְּאִתְקְרַבוּ קַמֵּיהּ מִּנִשְׁמָתֵּיהוֹן דְצַדִיקָיָּיא הָאי בְּפַלְגוּת לֵילְיָא בְּשַׁעֲתָא אַחֲרָא שְׁאָר קֹרְבָּנִין מַמָּשׁ.

{ וּבֹא רְאֵה סוֹד הַדָּבָר. בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נִרְאָה עַל הַגָּן, כָּל הַגָּן מִתְכַּנֵּס וְלֹא נִפְרָד מֵעֵדֶן, וּמֵהָעֵדֶן הַזֶּה יוֹצְאִים מַעְיָנוֹת לְכַמָּה דְרָכִים וּשְׁבִילִים, וְהַגַּן הַזֶּה נִקְרָא צְרוֹר הַחַיִּים, שֶׁשָּׁם מִתְעַדְּנִים הַצַּדִּיקִים מֵאוֹר שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא, וּבְשָׁעָה זוֹ מִתְגַּלֶּה עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. וְשָׁנִינוּ, בְּשָׁעָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִתְעוֹרֵר בְּגַן עֵדֶן לְהִשְׁתַּעֲשֵׁעַ עִם הַצַּדִּיקִים, כָּרוֹז יוֹצֵא וְקוֹרֵא: עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָּׂמָיו יָבא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. מַהוּ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו? אֵלּוּ קָרְבָּנוֹת שֶׁנִּקְרְבוּ לְפָנָיו מִנִּשְׁמוֹת הַצַּדִּיקִים, זֶה בַּחֲצִי הַלַּיְלָה. בִּזְמַן אַחֵר שְׁאָר קָרְבָּנוֹת מַמָּשׁ. }

—-

לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א  לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5