אזהרה – אדם שלא מילא כרסו ש"ס ופוסקים אסור בלימוד לעומק של ספר הזוהר ומותר רק בגירסא (קריאה ללא ניסיון הבנה), כל תיאור של הקדוש ברוך, אינו אלא כוונה לסודות שמדברים בעולמות העליונים והשם יתברך אין לו גוף או דמות הגוף, לא גשמי ולא רוחני חס ושלום. התרגום איננו בא להסביר את הסודות שנמצאים בספר הזוהר.
לימוד הזוהר הקדוש מסוגל להרבה עניינים – ניתן לקרוא על כך כאן
—-
וּבֵיהּ אֲחִידָן נְטִיעִין אָחֳרָנִין עִלָּאִין וְאִנּוּן אִקְרוּן אַרְזֵי לְבָנוֹן. מָאן אִנּוּן (לעיל לא א) אַרְזֵי לְבָנוֹן. אִנּוּן שִׁית יוֹמִין עִלָּאִין שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית דְּקָאֲמָרָן. אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע. נְטִיעוֹת וַדַּאי דְּאִתְקַיְימוּ לְבָתָר. מִכָּאן וּלְהָלְאָה סָמֶךְ מַאי הִיא וַיִּסְגּוֹר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה. בְּסִטְרוֹי הֲוָה. וְהֲוָה דָא בְּסִטְרוֹי דְדָא. וַדַּאי עֲקָרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְשָׁתִיל (דף לה ע"ב) לוֹן בְּאֲתַר אָחֳרָא וְאִתְהַדְּרוּ אַנְפִּין בְּאַנְפִּין לְקִיּוּמָא. כְּגַוְונָא דָא סְמִיכָן עָלְמִין. עֲקָרָן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְשָׁתִיל לוֹן בְּאֲתַר אָחֳרָא וְאִתְקַיְּימוּ בְּקִיּוּמָא שְׁלִים.
{ וּבוֹ אֲחוּזִים נְטִיעוֹת אֲחֵרוֹת עֶלְיוֹנוֹת, וְהֵם נִקְרָאִים אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן. מִי הֵם אַרְזֵי לְבָנוֹן? אוֹתָם שִׁשָּׁה יָמִים עֶלְיוֹנִים, שֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית שֶׁאָמַרְנוּ. אַרְזֵי לְבָנוֹן אֲשֶׁר נָטָע, נְטִיעוֹת וַדַּאי שֶׁהִתְקַיְּמוּ אַחַר כָּךְ. מִכָּאן וָהָלְאָה סָמֶ"ךְ. מַהִי וַיִּסְגֹּר בָּשָׂר תַּחְתֶּנָּה? בְּצִדּוֹ הָיְתָה, וְהָיָה זֶה בְּצַד זֶה. וַדַּאי עָקַר אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁתַל אוֹתָם בְּמָקוֹם אַחֵר, וְחָזְרוּ לִהְיוֹת פָּנִים בְּפָנִים לַקִּיּוּם. כְּמוֹ זֶה סְמוּכִים הָעוֹלָמוֹת. עָקַר אוֹתָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְשָׁתַל אוֹתָם בְּמָקוֹם אַחֵר וְהִתְקַיְּמוּ בְּקִיּוּם שָׁלֵם. }
וְאָמַר רַבִּי אַבָּא מְנָלָן דְּאָדָם וְחַוָּה נְטִיעִין הֲווּ. דִּכְתִיב, (ישעיה ס) נֵצֶר מַטָעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. מַעֲשֵׂה יָדַי דַּיְיקָא. דְּלָא אִשְׁתַּדְּלוּ בְּהוֹן בִּרְיָין אָחֳרָנִין. וּכְתִיב, (ישעיה יז) בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי דִּבְהַהוּא יוֹמָא דְּאִתְנְטָעוּ בְּעָלְמָא סָרְחוּ. תְּנַן הַנְּטִיעוֹת כְּקַרְנֵי חֲגָבִים הֲווּ וּנְהוֹרָא דִּלְהוֹן דַּקִּיק וְלָא הֲווּ נָהֲרִין. כֵּיוָן דְּאִתְנְטָעוּ וְאִתְתַּקְּנוּ. אִתְרַבִּיאוּ בִּנְהוֹרָא וְאִקְרוּן אַרְזֵי לְבָנוֹן. וְאָדָם וְחַוָּה עַד דְּאִתְנְטָעוּ לָא אִתְרַבִּיאוּ בִּנְהוֹרָא וְלָא סְלִיקוּ רֵיחָא וַדַּאי. אִתְעַקָּרוּ וְאִשְׁתִּילוּ וְאִתְתָּקָנוּ כְּדְקָא יָאוֹת:
{ וְאָמַר רַבִּי אַבָּא, מִנַּיִן לָנוּ שֶׁאָדָם וְחַוָּה הָיוּ נְטוּעִים? שֶׁכָּתוּב ישעיה ס נֵצֶר מַטָּעַי מַעֲשֵׂה יָדַי לְהִתְפָּאֵר. דַּוְקָא מַעֲשֵׂה יָדַי, שֶׁלֹּא הִשְׁתַּדְּלוּ בָהֶם בְּרִיּוֹת אֲחֵרוֹת, וְכָתוּב שם יז בְּיוֹם נִטְעֵךְ תְּשַׂגְשֵׂגִי. שֶׁבְּאוֹתוֹ יוֹם שֶׁנִּנְטְעוּ בָּעוֹלָם, סָרְחוּ. שָׁנִינוּ, הַנְּטִיעוֹת הָיוּ כְּקַרְנֵי חֲגָבִים וְאוֹרָם דַּקִּיק וְלֹא הָיוּ מְאִירִים. כֵּיוָן שֶׁנִּנְטְעוּ וְנִתְקְנוּ, הִתְרַבּוּ בָּאוֹר וְנִקְרְאוּ אַרְזֵי לְבָנוֹן. וְאָדָם וְחַוָּה עַד שֶׁנִּנְטְעוּ, לֹא הִתְרַבּוּ בָּאוֹר וְלֹא הֶעֱלוּ רֵיחַ בְּוַדַּאי. נֶעֶקְרוּ וְנִשְׁתְּלוּ וְנִתְקְנוּ כָּרָאוּי. }
וַיְצַו יְיָ אֱלֹהִים. הָא תָּנִינָן לֵית צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה. יְיָ זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם. אֱלֹהִים אֵלּוּ הַדַּיָּינִין. עַל הָאָדָם זוֹ שְׁפִיכֻת דָּמִים. לֵאמֹר זוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת. מִכָּל עֵץ הַגָּן וְלֹא גֶּזֶל. אָכֹל תֹּאכֵל וְלא אֵבָר מִן הַחַי וְשַׁפִּיר.
{ וַיְצַו ה' אֱלֹהִים. הֲרֵי שָׁנִינוּ, אֵין צַו אֶלָּא עֲבוֹדָה זָרָה. ה' – זוֹ בִּרְכַּת הַשֵּׁם. אֱלֹהִים – אֵלּוּ הַדַּיָּנִים. עַל הָאָדָם – זוֹ שְׁפִיכַת דָּמִים. לֵאמֹר – זוֹ גִּלּוּי עֲרָיוֹת. מִכֹּל עֵץ הַגָּן – וְלֹא גָזֵל. אָכֹל תֹּאכֵל – וְלֹא אֵבָר מִן הַחַי, וְיָפֶה. }
מִכָּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל. דְּשַׁרְיָא לֵיהּ כֹּלָּא דְּלֵיכְלִינְהוּ בְּיִחוּדָא. דְהָא חֲזִינָן אַבְרָהָם אָכַל, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכָל נְּבִיאִים אֲכָלוּ וְחָיוּ. אֲבָל אִילָנָא דָּא אִילָנָא דְמוֹתָא אִיהוּ (כמה דכתיב ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו) מָאן דְּנָטִיל לֵיהּ בִּלְחוֹדוֹי מַיֵית. דְּהָא סַמָּא דְמוֹתָא נָטִיל (בגין דאיהו מפריש ליה מן חיין). וְעַל דָּא כִּי בְיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶנּוּ מוֹת תָּמוּת בְּגִין דְּקָא פָּרִישׁ נְטִיעִין.
{ מִכֹּל עֵץ הַגָּן אָכֹל תֹּאכֵל – שֶׁהִתִּיר לוֹ הַכֹּל לְאָכְלָם יַחַד. שֶׁהֲרֵי רָאִינוּ אַבְרָהָם אָכַל, יִצְחָק וְיַעֲקֹב וְכָל הַנְּבִיאִים אָכְלוּ וְחָיוּ. אֲבָל עֵץ זֶה, עֵץ הַמָּוֶת הוּא כמו שכתוב ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו. מִי שֶׁנּוֹטְלוֹ לְבַדּוֹ – מֵת, שֶׁהֲרֵי סַם הַמָּוֶת נָטַל בגלל שהוא מפרידו מהחיים. וְעַל זֶה כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת, בִּגְלַל שֶׁמַּפְרִיד הַנְּטִיעוֹת. }
רַבִּי יְהוּדָה שַׁאִיל לְרַבִּי שִׁמְעוֹן, הָא דִּתְנִינָן אָדָם הָרִאשׁוֹן מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ הֲוָה, מַאי הוּא. אָמַר לֵיהּ דְּפָּרִישׁ בְּרִית קֹדֶשׁ מֵאַתְרֵיהּ וּמֵחוּלָקֵיהּ. וַדַּאי מוֹשֵׁךְ בָּעָרְלָה הֲוָה. וְשָׁבַק בְּרִית קֹדֶשׁ וְדָבַק בָּעָרְלָה וְאִתְפַּתֶּה בְּמִלָּה דְנָחָשׁ. וּמִפְּרִי הָעֵץ דָּא אִתְּתָא. לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ בְּגִין דִּכְתִיב, (משלי ה) רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוְת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמוֹכוּ. וּבְהַאי הֲוֵי פְּרִי, דְּהָא בְּאָחֳרָא לָא הֲוֵי פְּרִי. כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת. בְּגִין דָּא אִילָנָא דְמוֹתָא הֲוֵי כִּדְקָאֲמָרָן. דִּכְתִיב רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת: (והנחש היה ערום מכל חית השדה) רַבִּי יוֹסֵי אָמַר הַאי אִילָנָא דְקָא אֲמָרָן הֲוָה מִתְשָׁקֵי מִלְּעֵילָא וְאִתְרַבֵּי וְהֲוָה חָדֵי כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר וְנָהָר יוֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. הַגָּן דָּא אִתְּתָא. וְנָהָר דָּא הֲוָה עָיִיל בֵּיהּ וְאַשְׁקֵי לֵיהּ וְהֲוָה כֹּלָּא חָד (וכדין יי אחד ושמו אחד). דְּהָא מִתַּמָּן וּלְתַתָּא אִיהוּ פִּירוּדָא דִּכְתִיב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד.
{ רַבִּי יְהוּדָה שָׁאַל אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן, זֶה שֶׁשָּׁנִינוּ, אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מוֹשֵׁךְ בְּעָרְלָתוֹ, מַה זֶּה? אָמַר לוֹ, שֶׁהִפְרִיד בְּרִית קֹדֶשׁ מִמְּקוֹמוֹ וּמֵחֶלְקוֹ, וַדַּאי שֶׁהָיָה מוֹשֵׁךְ בָּעָרְלָה. וְעָזַב בְּרִית קֹדֶשׁ וְדָבַק בָּעָרְלָה וְהִתְפַּתָּה בִּדְבַר הַנָּחָשׁ. וּמִפְּרִי הָעֵץ – זוֹ אִשָּׁה. לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ – בִּגְלַל שֶׁכָּתוּב משלי ה רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת שְׁאוֹל צְעָדֶיהָ יִתְמֹכוּ. וּבָזֶה הָיָה פְרִי, שֶׁהֲרֵי בְּאַחֵר לֹא הָיָה פְרִי. כִּי בְּיוֹם אֲכָלְךְ מִמֶּנּוּ מוֹת תָּמוּת – בִּגְלַל שֶׁעֵץ הַמָּוֶת הָיָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ שֶׁכָּתוּב רַגְלֶיהָ יֹרְדוֹת מָוֶת. והנחש היה ערום מכל חית השדה רַבִּי יוֹסֵי אָמַר, הָאִילָן הַזֶּה שֶׁאָמַרְנוּ הָיָה מֻשְׁקֶה מִלְמַעְלָה, וְהִתְגַּדֵּל וְהָיָה שָׂמֵחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר וְנָהָר יֹצֵא מֵעֵדֶן לְהַשְׁקוֹת אֶת הַגָּן. הַגָּן זוֹ אִשָּׁה. וְנָהָר זֶה הָיָה נִכְנָס בָּהּ וּמַשְׁקֶה אוֹתָהּ וְהָיָה הַכֹּל אֶחָד ואז ה' אחד ושמו אחד. שֶׁהֲרֵי מִשָּׁם וּלְמַטָּה הוּא פֵרוּד, שֶׁכָּתוּב וּמִשָּׁם יִפָּרֵד. }
וְהַנָּחָשׁ. רַבִּי יִצְחָק אָמַר דָּא יֵצֶר הָרָע. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר נָחָשׁ מַמָּשׁ. אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְרַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לוֹן וַדַּאי כֹּלָּא חַד. וְסמא"ל הֲוָה וְאִתְחַזֵּי עַל נָחָשׁ וְצוּלְמֵיהּ. דְּנָחָשׁ דָּא אִיהוּ שָׂטָן וְכֹלָּא חַד.
{ וְהַנָּחָשׁ, רַבִּי יִצְחָק אָמַר זֶה יֵצֶר הָרָע. רַבִּי יְהוּדָה אָמַר נָחָשׁ מַמָּשׁ. בָּאוּ לִפְנֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לָהֶם, וַדַּאי הַכֹּל אֶחָד, וְסמא"ל הָיָה, וְנִרְאָה עַל נָחָשׁ וְצַלְמוֹ. שֶׁנָּחָשׁ זֶה הוּא שָׂטָן, וְהַכֹּל אֶחָד. }
תָּנִינָא בְּהַהִיא שַׁעֲתָא נָחַת סמא"ל מִן שְׁמַיָא רָכִיב עַל נָחָשׁ דָּא וְצוּלְמֵיהּ הֲווּ חָמָאן כָּל בִּרְיָין וְעָרְקָן מִנֵּיהּ. וּמְטוֹ לְגַבֵּי אִתְּתָא בְּמִלִּין וּגְרִימוּ מוֹתָא לְעָלְמָא. וַדַּאי בְּחָכְמָה אַיְיתֵי סמא"ל לְוָוטִין עַל עָלְמָא וְחִבֵּל אִילָנָא קַדְמָאָה דְּבָרָא קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּעָלְמָא. וּמִלָּה דָא הֲוֵי תָּלֵי עַל סמא"ל עַד דְּאֲתָא אִילָנָא אָחֳרָא קַדִּישָׁא דְּאִיהוּ יַעֲקֹב וּנְטַל מִנֵּיהּ בִּרְכָאן דְּלָא יִתְבָּרֵךְ סמא"ל לְעֵילָא וְעֵשָׂו לְתַתָּא. דְּהָא יַעֲקֹב דּוּגְמָא דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן הֲוָה (ושופריה) דְּיַעֲקֹב שׁוּפְרֵיהּ דְּאָדָם הָרִאשׁוֹן הֲוָה. וְעַל דָּא כְּמָה דְּמָנַע סמא"ל בִּרְכָאן מֵאִילָנָא קַדְמָאָה. הָכִי נָמֵי מָנַע יַעֲקֹב דְּאִיהוּ אִילָנָא דּוּגְמָא דְאָדָם מִסמא"ל בִּרְכָאן מִלְּעֵילָא וּמִתַּתָּא. וְיַעֲקֹב דִּידֵיהּ נָטִיל בְּכֹלָּא. וְעַל דָּא (בראשית לב) וַיֵּאָבֶק אִישׁ עִמּוֹ.
{ שָׁנִינוּ, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָרַד סמא"ל מֵהַשָּׁמַיִם רָכוּב עַל נָחָשׁ זֶה, וְצַלְמוֹ הָיוּ רוֹאִים כָּל הַבְּרִיּוֹת וּבוֹרְחִים מִמֶּנּוּ. וְהִגִּיעוּ לָאִשָּׁה בִּדְבָרִים וְגָרְמוּ מָוֶת לָעוֹלָם. וַדַּאי בְּחָכְמָה הֵבִיא סמא"ל קְלָלוֹת עַל הָעוֹלָם, וְחִבֵּל אֶת הָאִילָן הַקַּדְמוֹן שֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּעוֹלָם, וְדָבָר זֶה הָיָה תָלוּי עַל סמא"ל, עַד שֶׁבָּא אִילָן אַחֵר קָדוֹשׁ, שֶׁהוּא יַעֲקֹב, וְנָטַל מִמֶּנּוּ בְּרָכוֹת שֶׁלֹּא יִתְבָּרֵךְ סמא"ל לְמַעְלָה וְעֵשָׂו לְמַטָּה. שֶׁהֲרֵי יַעֲקֹב דֻּגְמַת אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה ויפיו, שֶׁיַּעֲקֹב יָפְיוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה. וְעַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁמָּנַע סמא"ל בְּרָכוֹת מֵהָאִילָן הָרִאשׁוֹן, כָּךְ גַּם מָנַע יַעֲקֹב שֶׁהוּא אִילָן, דֻּגְמַת אָדָם מִסמא"ל, בְּרָכוֹת מִלְמַעְלָה וּמִלְּמַטָּה. וְיַעֲקֹב לָקַח אֶת שֶׁלּוֹ בַּכֹּל, וְעַל זֶה בראשית לב וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ. }
כְּתִיב וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם דָּא יֵצֶר הָרָע דָּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּבְגִין דְּנָחָשׁ אִיהוּ מַלְאַךְ הַמָּוֶת גְּרַם מוֹתָא לְכָל עָלְמָא. וְדָא הוּא רָזָא דִּכְתִיב, (בראשית ו) קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. דָּא הוּא קִצָּא דְּכָל בִּשְׂרָא דְּנָטִיל נִשְׁמְתָא לְכָל בִּשְׂרָא וְאִקְרֵי הָכִי.
{ כָּתוּב וְהַנָּחָשׁ הָיָה עָרוּם, זֶה יֵצֶר הָרָע, זֶה מַלְאַךְ הַמָּוֶת. וּמִשּׁוּם שֶׁהַנָּחָשׁ הוּא מַלְאַךְ הַמָּוֶת, גָּרַם מָוֶת לְכָל הָעוֹלָם. וְזֶהוּ סוֹד שֶׁכָּתוּב שם ו קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי. זֶהוּ קֵץ שֶׁל כָּל בָּשָׂר שֶׁנּוֹטֵל הַנְּשָׁמָה לְכָל בָּשָׂר, וְנִקְרָא כָּךְ. }
השלמה מההשמטות (סימן ל"ד)
נִשְׁמַת הַזָכָר, מִן הַזָכָר. וְנִשְׁמַת הַנְקֵבָה, מִן הַנְקֵבָה. וְהַיְינוּ דְּקָא אֲזִיל נָחָשׁ בַּתְרָה דְחַוָּה. אָמַר, הוֹאִיל וְנִשְׁמָתָה מִן הַצָּפוֹן אֲסִיתֵנָה מְהֵרָה. וּמָאי הַסָתָה הֲוָה, מִשׁוּם דְּבָּא עָלֵיהּ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידוֹי, עוֹבָדָא הֵיכִי הֲוָה. אָמַר לָהֶם, סמ"אל הָרָשָׁע קַשָׁר עִם כָּל צְבָאוֹת מַעְלָה עַל רַבּוֹ. מִשׁוּם דְּאָמַר קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם. אָמַר, הֵיאָךְ אוּכַל לְהַחְטִיאוֹ וּלְגָרְשׁוֹ מִלְפָנָיו. יָרַד עִם כָּל חַיָּילוֹתָיו וּבִיקֵשׁ לוֹ בָּאָרֶץ חָבֵר כְּמוֹתוֹ וּמַנוּ נָחָשׁ, וְהָיָה לוֹ דְּמוּת גָמָל. רָכָב עָלָיו וּבָא לוֹ אֵצֶל הַאִשָׁה. אָמַר לָהּ, אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לא תֹאכְלוּ מִכָּל עֵץ הַגָּן. אָמַר אֲבָקֵשׁ יוֹתֵר וְאוֹסִיף, כְּדֵי שֶׁתִגְרָע הִיא. אָמְרָה, לֹא מֵנַעֲנוּ אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִּגְעוּ בּוֹ פֶּן תְּמוּתוּן. וְהוֹסִיפָה ב' דְּבָרִים, אָמְרָה מִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלהִים לא תֹאכְלוּ, וְלֹא נֶאֱמַר לָהּ אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת. וְאָמְרָה, לא תִּגְעוּ פֶּן תְּמוּתוּן.
{ נִשְׁמַת הַזָּכָר מִן הַזָּכָר, וְנִשְׁמַת הַנְּקֵבָה מִן הַנְּקֵבָה, וְהַיְנוּ שֶׁהָלַךְ הַנָּחָשׁ אַחֲרֵי חַוָּה. אָמַר: הוֹאִיל וְנִשְׁמָתָהּ מִן הַצָּפוֹן, אֲסִיתֶנָּה מְהֵרָה. וּמָה הַהֲסָתָה שֶׁהָיְתָה? מִשּׁוּם שֶׁבָּא עָלֶיהָ. שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו: אֵיךְ הָיָה הַמַּעֲשֶׂה? אָמַר לָהֶם: סמא"ל הָרָשָׁע קָשַׁר עִם כָּל צִבְאוֹת מַעְלָה עַל רַבּוֹ, מִשּׁוּם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּרְדוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם. אָמַר, הֵיאַךְ אוּכַל לְהַחֲטִיאוֹ וּלְגָרְשׁוֹ מִלְּפָנָיו? יָרַד עִם כָּל חֵילוֹתָיו וּבִקֵּשׁ לוֹ בָּאָרֶץ חָבֵר כְּמוֹתוֹ. וּמִי הוּא? נָחָשׁ, וְהָיָה לוֹ דְּמוּת גָּמָל. רָכַב עָלָיו וּבָא לוֹ אֵצֶל הָאִשָּׁה. אָמַר לָהּ: אַף כִּי אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִכֹּל עֵץ הַגָּן. אָמַר, אֲבַקֵּשׁ יוֹתֵר וְאוֹסִיף, כְּדֵי שֶׁתִּגְרַע הִיא. אָמְרָה: לֹא מְנָעָנוּ אֶלָּא – מֵעֵץ הַדַּעַת אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן. וְהוֹסִיפָה שְׁנֵי דְבָרִים. אָמְרָה, מִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱלֹהִים לֹא תֹאכְלוּ, וְלֹא נֶאֱמַר לָהּ אֶלָּא מֵעֵץ הַדַּעַת. וְאָמְרָה, לֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן. }
מָה עָשָׂה סמ"אל הָרָשָׁע הָלַךְ וְנָגַע בְּאִילָן וַהֲוָה הַאִילָן צוִֹוִחַ וְאֹמֵר (תהלים ל"ו) אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גָאַוָה וְיָד רְשָׁעִים אַל תְּנִידֵנִי, אַל תִּגַּע בִּי. שֶׁנֶּאֱמַר וְיָד רְשָׁעִים אַל תְּנִידֵנִי. הָלַךְ וְאָמַר לְאִשָׁה, הֲרֵי נָגַעְתִּי בְּאִילָן וְלָא מָתִּי, אַף אַתְּ תִּגְעִי בְּאִילָן וְלֹא תָּמוּתִי. הֲלְכָה הַאִשָׁה וְנָגְעָה בְּאִילָן וְרָאֲתָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא כְּנֶגְדָה, אָמְרָה אוּלַי עַכְשָׁיו אֲנִי מֵתָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְנוֹתְנָה לְאָדָם הַרֵינִי גוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיֹאכַל עִמִי אִם נָמוּת, נָמוּת שְׁנֵינוּ. וְאִם נִחְיֶּה, נִחְיֶּה שְׁנִינוּ. וְלַקְחָה מִפִּרְיוֹ וְנָתְּנָה גַּם לְבַעְלָה, נִתְפָּקְחוּ עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וְקָהוּ שִׁנָּיו. אָמַר לָהּ מַהוּ זֶה שְׁהֶאֵכַלְתָּנִי שֶׁקָהוּ שִׁינָי, כָּךְ קָהוּ שִׁינֵי כָּל הַבְּרִיוֹת. יָשָׁב לוֹ בְּדִין אֱמֶת שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ט') יָשַׁבְתָּ לְכִּסֵא שׁוֹפֵט צֶדֶק. קָרָא לְאָדָם וְאָמַר לוֹ, לָמָה בָּרַחְתָּ מִפָּנָי. אָמַר לוֹ, אֶת קוֹלֶךָ שָׁמָעְתִּי בַּגָּן וְרָעַדוּ עַצְמוֹתָי וָאִירָא כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא. כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי, מִפֹּעֲלִי. כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי, מִצִווּיִּי. כִּי עֵירוֹם אָנֹכִי, מִמַעֲשָׂי וָאֵחָבֵא.
{ מֶה עָשָׂה סמא"ל הָרָשָׁע? הָלַךְ וְנָגַע בָּאִילָן, וְהָיָה הָאִילָן צוֹוֵחַ וְאוֹמֵר: תהלים לו אַל תְּבוֹאֵנִי רֶגֶל גַּאֲוָה וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי, אַל תִּגַּע בִּי, שֶׁנֶּאֱמַר וְיַד רְשָׁעִים אַל תְּנִדֵנִי. הָלַךְ וְאָמַר לָאִשָּׁה: הֲרֵי נָגַעְתִּי בָּאִילָן וְלֹא מַתִּי, אַף אַתְּ תִּגְּעִי בָּאִילָן וְלֹא תָמוּתִי. הָלְכָה הָאִשָּׁה וְנָגְעָה בָּאִילָן, וְרָאֲתָה מַלְאַךְ הַמָּוֶת בָּא כְּנֶגְדָּהּ. אָמְרָה: אוּלַי עַכְשָׁו אֲנִי מֵתָה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת וְנוֹתְנָהּ לָאָדָם, אֶלָּא הֲרֵינִי גּוֹרֶמֶת לוֹ שֶׁיֹּאכַל עִמִּי. אִם נָמוּת – נָמוּת שְׁנֵינוּ, וְאִם נִחְיֶה – נִחְיֶה שְׁנֵינוּ. וְלָקְחָה מִפִּרְיוֹ וְנָתְנָה גַּם לְבַעְלָהּ. נִתְפַּקְּחוּ עֵינֵי שְׁנֵיהֶם וְקָהוּ שִׁנָּיו. אָמַר לָהּ: מַה שֶׁהֶאֱכַלְתִּנִי שֶׁקָּהוּ שִׁנַּי? כָּךְ קָהוּ שִׁנֵּי כָּל הַבְּרִיּוֹת. יָשַׁב לוֹ בְּדִין אֱמֶת, שֶׁנֶּאֱמַר שם ט יָשַׁבְתָּ לְכִסֵּא שׁוֹפֵט צֶדֶק. קָרָא לָאָדָם וְאָמַר לוֹ: לָמָּה בָּרַחְתָּ מִפָּנַי? אָמַר לוֹ: אֶת קֹלְךְ שָׁמַעְתִּי בַּגָּן, וְרָעֲדוּ עַצְמוֹתַי, וָאִירָא כִּי עֵירֹם אָנֹכִי וָאֵחָבֵא. כִּי עֵירֹם אָנֹכִי – מִפֹּעֲלִי. כִּי עֵירֹם אָנֹכִי – מִצִּוּוּיִי, כִּי עֵירֹם אָנֹכִי – מִמַּעֲשַׂי, וָאֵחָבֵא. }
מָה הָיָה לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם עוֹר שֶׁל צִפּוֹרֶן, וְהִפְשִׁיטוֹ מֵעָלָיו. רָאָה עַצְמוֹ עֵרוֹם, שֶׁנְּאֱמַר מִי הִגִּיד לְךָ כִּי עֵירוֹם אַתָּה. אָמַר אָדָם לִפְנִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּשֶׁהָיִיתִי לְבַדִּי שֶׁמָּא חֲטָאתִי לְךָ, אֶלָּא הַאִשָׁה שֶׁהֵבֶאתָּ לִּי הִיא הֵדִיחָה אוֹתִי מִדְּבָרֶיךָ. שֶׁנֶּאֱמַר הַאִשָׁה אֲשֶׁר נָתַתָּ עִמָּדִי הִיא נָתְּנָה לִּי מִן הָעֵץ. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, לא דָּיֵּיךְ שֶׁחַטָּאת אֶלָּא שֶׁהֶחֶטֵאת לְאָדָם. אָמְרָה לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַנָּחָשׁ הִשִׁיאַנִי לַחֲטוֹא לְפָנֶיךָ. הֵבִיא שְׁלָשְׁתָּן וְגָזַר עֲלֵיהֶן גְּזֵרוֹת דִּין ט' קְלַלוֹת וּמָוֶת וְהִפִּיל סמ"אל וְאֶת הַכַּת שֶׁלּוֹ מִמָקוֹם קְדוּשָׁתָן מִן הַשָׁמַיִם, וְקִצֵץ רַגְלָיו שֶׁל נָּחָשׁ וְאִירְרוֹ מִכֹּל חַיָּה וּמִכָּל בְּהֵמָה וּפָקַּד עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה מָפְשִׁיט אֶת עוֹרוֹ אַחַר שְׁבַע שָׁנִים. ע"כ: (עד כאן מההשמטות)
{ מֶה הָיָה לְבוּשׁוֹ שֶׁל אָדָם? עוֹר שֶׁל צִפֹּרֶן, וְהִפְשִׁיטוֹ מֵעָלָיו. רָאָה עַצְמוֹ עָרֹם, שֶׁנֶּאֱמַר מִי הִגִּיד לְךְ כִּי עֵירֹם אָתָּה. אָמַר אָדָם לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּשֶׁהָיִיתִי לְבַדִּי שֶׁמָּא חָטָאתִי לָךְ, אֶלָּא הָאִשָּׁה שֶׁהֵבֵאתָ לִי הִיא הִדִּיחָה אוֹתִי מִדְּבָרֶיךְ, שֶׁנֶּאֱמַר הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי הִוא נָתְנָה לִּי מִן הָעֵץ. אָמַר לָהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: לֹא דַּיֵּךְ שֶׁחָטָאת, אֶלָּא שֶׁהֶחֱטֵאת לָאָדָם? אָמְרָה לְפָנָיו: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי לַחֲטֹא לְפָנֶיךְ. הֵבִיא שְׁלָשְׁתָּם וְגָזַר עֲלֵיהֶם גְּזֵרוֹת דִּין. תִּשְׁעָה וּשְׁלֹשִׁים קְלָלוֹת וּמָוֶת, וְהִפִּיל סמא"ל וְאֶת הַכַּת שֶׁלּוֹ מִמְּקוֹם קְדֻשָּׁתָם מִן הַשָּׁמַיִם, וְקִצֵּץ רַגְלָיו שֶׁל נָחָשׁ, וְאֵרְרוּ מִכָּל חַיָּה וּמִכָּל בְּהֵמָה, וּפָקַד עָלָיו שֶׁיִּהְיֶה מַפְשִׁיט אֶת עוֹרוֹ אַחַר שֶׁבַע שָׁנִים: ע"כ. }
—-
לכל ספר הזוהר עם פירוש פשוט בעברית לחצו כאן
לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים
לזכות התנא האלוקי – רבי שמעון בר יוחאי וכל התנאים והצדיקים שהיו שותפים בזוהר הקדוש.
האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.
בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.
ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.
בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל ר' פנחס ראובן שליט"א לפי רישיון Creative Commons-CC-2.5
ו א שָׁנוּ חֲכָמִים בִּלְשׁוֹן הַמִּשְׁנָה, בָּרוּךְ שֶׁבָּחַר בָּהֶם וּבְמִשְׁנָתָם: רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר כָּל הָעוֹסֵק…
ה א בַּעֲשָׂרָה מַאֲמָרוֹת נִבְרָא הָעוֹלָם. וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר, וַהֲלֹא בְמַאֲמָר אֶחָד יָכוֹל לְהִבָּרְאוֹת, אֶלָּא…
ד א בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר, אֵיזֶהוּ חָכָם, הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיט) מִכָּל מְלַמְּדַי…
ג א עֲקַבְיָא בֶן מַהֲלַלְאֵל אוֹמֵר, הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלשָׁה דְבָרִים וְאִי אַתָּה בָא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע…
ב א רַבִּי אוֹמֵר, אֵיזוֹהִי דֶרֶךְ יְשָׁרָה שֶׁיָּבֹר לוֹ הָאָדָם, כֹּל שֶׁהִיא תִפְאֶרֶת לְעוֹשֶׂיהָ וְתִפְאֶרֶת…
א א משֶׁה קִבֵּל תּוֹרָה מִסִּינַי, וּמְסָרָהּ לִיהוֹשֻׁעַ, וִיהוֹשֻׁעַ לִזְקֵנִים, וּזְקֵנִים לִנְבִיאִים, וּנְבִיאִים מְסָרוּהָ לְאַנְשֵׁי…