דוּד שמש

ההלכות לדעת הרב עובדיה זיע"א בלבד.
——–

מותר להשתמש במים חמים שבדוד שמש לשטיפת כלים או לרחיצת פנים, ידים וכדומה, מכיון שמים אלו התבשלו מחום השמש, ובישול בחמה מותר כנ"ל. [אבל אסור לרחוץ את רוב הגוף במים חמים, כמבואר להלן בדיני רחיצה.] (שבת ד תה)

ואף על פי שכשפותח את המים החמים שבברז, נכנסים מים קרים לדוּד ומתבשלים, בכל זאת מותר, ואחד הטעמים בזה, שכלל גדול בידינו "פָּסִיק רֵישֵיהּ דֵלָא נִיחָא לֵיה בִּדְרַבָּנָן, מותר", ועתה נבאר מושג זה שהוזכר פעמים רבות בחוברת.

"פָּסִיק [תפסוק] רֵישֵיהּ [את ראשו], וְלָא [והוא לא] יָמוּת?!"

החותך את ראש התרנגול, ואומר שאינו מתכוין שימות, אלא רק רוצה את ראשו, כדי שבנו הקטן ישחק בו, האם יתכן שהתרנגול לא ימות? בודאי שלא. זה המשל לאדם העושה מעשה מסוים, וכתוצאה ממעשהו נעשה בודאי דבר שלא התכוון אליו, הרי הוא נחשב כעושה המעשה ממש, ואסור לעשות כן בשבת מהתורה. על כן, מקרר ששכחו ביום שישי לכבות את המנורה שבו, אסור לפותחו בשבת, כי בודאי תידלק המנורה, ואף על פי שאינו מתכוין להדליקה, הרי זה בגדר "פסיק רישיה" במלאכת מבעיר – שהרי לא יתכן שיפתח את המקרר ולא תדלק המנורה.

וכל זה דוקא כשהמלאכה שתֵעָשֶׂה ממילא, היא אסורה מן התורה ונוח לו מעשיית המלאכה, אבל אם היא אסורה מדרבנן, ולא איכפת לו אם תֵעשה המלאכה או לא, הרי זה מותר. { כן פסקו כמה מרבותינו הראשונים, ומהם: רש"י, תוספות (שבת קג סע"א), הרשב"א, אוהל מועד, ספר המאורות לרבנו מאיר המעילי, רבי משולם בדרשי בעל ההשלמה, המהר"ם מרוטנבורג, שלטי הגיבורים. וכן דעת הרמ"א, מגן אברהם, שואל ומשיב, שואל ונשאל, בית מאיר, מהר"ם בריסק, מהרש"ם, הגאון הנצי"ב, עטרת משה, משאת משה, הגאון חזון איש (סימן נו אות ה), אגרות משה, הר צבי, אור לציון, מנחת שלמה ועוד. [וזאת מלבד הראשונים שפוסקים שאפילו "פסיק רישיה שלא איכפת לו באיסור מהתורה, מותר", וכן דעת הערוך, השאילתות, בה"ג, הרי"ף, הרמב"ם, רבי יוסף טוב עלם ועוד. וכתב רבנו ירוחם שכן המנהג בכל הארצות. עי"ש. רק שלהלכה אנו פוסקים שדבר זה אסור מדרבנן.] ודע, כי לדעת רבים מהראשונים אפילו "פסיק רישיה דניחא ליה בדרבנן, מותר", ומהם: המאירי, הר"ן, הרמב"ן, רבנו אשר מלוניל, אור זרוע, רבנו משה מבדריש (אביו של בעל ההשלמה), שיטה ישנה בשיטה מקובצת, וכן פסקו מן הדין המרדכי והתרומת הדשן אלא שהחמירו אם אפשר בקל. וכן יש מבארים בדעת מרן השלחן ערוך. גם מגדולי רבותינו האחרונים פסקו להקל ב"פסיק רישיה בדרבנן דניחא ליה", ומהם: מהרש"ל, הט"ז (תקיא סק"ח), בית דוד, שער המלך, פרי חדש, גינת ורדים, רבנו זלמן, לשון לימודים, כנסת הגדולה, פרי האדמה, הרב יד מלאכי בתשובה, מהר"י עייאש, מהר"י טאייב, נחפה בכסף, הגאון ר' חיים בן עטר, ישועות יעקב, שו"ת זכור ליצחק, משחא דרבותא, הגאון מהר"א ענתבי בחכמה ומוסר, ושכן המנהג בארם צובא. שלחן גבוה, עמק הלכה, מעט מים, קרית חנה דוד, פתח הדביר, תורת חסד מלובלין, הגרי"צ אלחנן ועוד. וכן דעת מרן הבית יוסף מן הדין. והגאון רבי עקיבא איגר הקשה על סברא זו [ורבים יישבו את קושייתו], ובתשובה כתב: הואיל ודין "פסיק רישיה דניחא ליה", הוא מחלוקת בדרבנן, פוסקים להקל. וכל שכן בנידון דוד שמש, שהוא איסור דרבנן קל יותר שאינו איסור עצמי אלא משום גזרה, שאסרו לבשל בתולדות חמה, גזרה שמא יטעה ויבשל בתולדות האור. (שו"ת יביע אומר חלק ד סימן לד, חלק ה סימן כז, חלק ט סימן לה. שבת ד רטז, רמו, תה. שבת ה קי, קנג, קנו, רכג, שסג, ועוד.)}

אשר על כן, מותר להשתמש במים חמים של דוד שמש, כי אף על פי שבשעה שפותח את הברז, נכנסים מים קרים לדוד ומתבשלים, מכל מקום הרי הם מתבשלים במים שהוחמו מהשמש – תולדות חמה, שהבישול בהם אסור מדרבנן, וכיון שאינו מעשה בידיו לבשל את המים הקרים, אלא שכתוצאה מפתיחת הברז נכנסים מים בדוד ומתבשלים, הרי זה "פסיק רישיה" באיסור דרבנן, וכיון שלא איכפת לו אם תעשה המלאכה או לא, מכיון שהדוד מים הוא גדול, הרי זה מותר.

מותר לפתוח את ברז המים הקרים, כדי לקרר את המים החמים היוצאים מהדוד שמש, שלא יהיו חמים מדי. (ג קסה)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל מחבר
סדר היום בהלכה ובאגדה

כסלו התשע"ג
לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5