דבר תורה קצר על פרשת חקת

——–

{"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" (יט, ב)}

תחילת הפרשה עוסקת במצות פרה אדומה, בגמרא (מסכת קידושין לא.) מסופר על הגוי דמא בן נתינה שניגשו אליו פעם אחת חכמי ישראל במטרה לקנות ממנו אבן לאפוד של הכהן, במחיר רב של שישים ריבוא ויש דעה- אפילו של שמונים ריבוא, אבל הוא לא הסכים לתת להם את האבן, משום שהמפתח לכספת שבה היא נמצאת מונח מתחת לראש של אביו שישן, ולא הסכים להעיר אותו.

בשנה מסוימת נתן הקב"ה לו שכר שנולדה לו פרה אדומה. ששמעו זאת חכמים באו לקנותה ממנו. אמר להם שהוא יודע שכל סכום שהוא יבקש הם יתנו לו, אך אף על פי כן הוא אינו מבקש אלא הסכום שהפסיד בשביל כבוד אבא.

שואלים המפרשים למה דווקא שכר כזה, למה דווקא פרה אדומה? עונה הבן איש חי בספרו בן יהיודע, שהקב"ה לא רצה שהשטן יקטרג, ויאמר להקב"ה- תראה איך ישראל מתנהגים, אפילו גוי קיים מצוה כה קשה של כיבוד הורים, מה עם עמך ישראל?

ואז הקב"ה עונה לו- נכון שהוא הגוי קיים מצוה קשה כמו כיבוד הורים אבל היא מצוה שכלית, מצוה שכל בר דעת מבין שצריך לקיים אותה, לעומת ישראל שקיימו מצוה חוקית מצוה שלא מבינים את טעמה ובכל זאת משקיעים בה הון רב כדי לעשות רצוני, זו מעלתם של ישראל.

לכן סיבב הקב"ה שתיולד לו פרה אדומה ולא שכר אחר, כדי שלא יהיה קטרוג על עם ישראל. (המגיד מישרים הרב יהודה יוספי שליט"א)

* * *

{"זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל" (יט, ב)}

יש שפרשו שהתורה רומזת בפסוק- שמי שחושב שאין לו שום מום -"אשר אין בה מום" שהוא מושלם ואין לו מה לתקן, התורה אומרת עליו- אשר לא עלה עליה עול- סימן שעוד לא קיבל עליו על תורה ומצוות, שאם כן היה יודע טוב מאד מהו צריך לשפר ומה צריך תיקון, ולא היה חושב את עצמו מושלם.

* * *

{"זֹאת הַתּוֹרָה אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל כָּל הַבָּא אֶל הָאֹהֶל וְכָל אֲשֶׁר בָּאֹהֶל יִטְמָא שִׁבְעַת יָמִים" (יט, יד) }

על פסוק זה אומר ריש לקיש (ברכות סג:)- שאין דברי תורה מתקיימים אלא במי שממית עצמו עליה.

אמר הגאון הרב ראובן קרלנשטיין זצוק"ל על מאמר חז"ל זה יש לפחות שני פשטים:

"כי לא ידע האדם את עיתו"- אדם לא ידע מתי ימות רק דוד המלך זכה שה' גילה לו שיפטר בשבת.

נתאר מה היינו עושים אם כן היינו יודעים מתי ניפטר- מי שחכם היה מנצל כל שניה לתורה, כי יודע שעוד מעט זה הסוף!

וזה הפירוש "אין התורה נקנית אלא במי שממית עצמו עליה", אם הוא תמיד יחשוב שהוא הולך למות- "ממית עצמו עליה" אז אין לו רגע מיותר ומתקיימת על ידו.

מובא בספר "מלך ביופיו" מעשה על מרן הראשל"צ רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל בקשר להתמדתו ועל שמירת הזמן.

בשנת תשס"ט הגיע אחד מתלמידיו ובידו ספר תורה כדי לכבדו בסיום כתיבת המילים לעיני כל ישראל. הוא הוסיף והפציר ברבנו שיכבדם המעמד הכנסת ספר התורה.

והשיב לו רבנו- "מה אתה רוצה שיצא ממני בטלן? מתי אשב ללמוד תורה?!"

ועוד – הגמרא דורשת שגם אדם שנמצא בשעת מיתתו יעסוק בתורה, גם באותם רגעים צריך ללמוד; וכמו שמסופר על הגר"א שלפני שנפטר באו תלמידיו לרופא ושאלוהו "היכן הרב אוחז?"

ענה להם הרופא- עכשיו הוא במסכת כלים, אני שומע שהוא משנן משניות. (להגיד- חומש המגידים)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יוסף דהן שליט"א
מיד מלכים – על התורה

הרב יוסף דהן שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5