דבר תורה קצר על פרשת בשלח

——–

{"וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" (יד, כב)}

בהמשך הפרשה התורה כותבת פסוק נוסף – "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָלְכוּ בַיַּבָּשָׁה בְּתוֹךְ הַיָּם וְהַמַּיִם לָהֶם חֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם" (שם, כט).

לפיכך יש שתי קושיות:

א) למה כתוב פעם ים לפני יבשה ופעם אחרי היבשה?

ב) למה את המלה חומה כתוב פעם עם וא"ו ופעם בלי?

אלא, ההסבר הוא כך, כאשר הים נפתח ועם ישראל עבר בו ולעומתם המצרים טבעו, בא עוזא המלאך של מצרים והתחיל לקטרג מה הבדל בין אלו שעוברים את הים לבין אלו שטובעים הרי הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי ע"ז?

אמר לו הקב"ה הרי המצרים אנסו את היהודים אז אי אפשר להשוות אונס לרצון.

אבל למרות זאת עקב הקטרוג המים עמדו ניצבים עמידה של זעם וחמה ולא עמידה של חומה בצורה.

וההסבר לכך שבהתחלה נאמר "ים" ואחר כך "יבשה", אחרי שמשה התפלל לה' שיעזור לעמם ישראל אז ה' ענה לו "מה תצעק אלי דבר אל בני ישראל ויסעו" ומיד נחשון בן עמינדב קפץ ראשון ואחריו כל שבט בנימין נכנסו למים, עד שהם הגיעו עד לצוואר של נחשון וצעק "הושיעני ה' אלוקי כי הגיעו מים עד נפש" ואז נבקע הים. ואחר כך עם ישראל נכנס ליבשה שבמים.

ולכן בפסוק הראשון "ויבואו בני ישראל בתוך הים ביבשה", שנחשון ושבט

בנימין קפצו קודם לים, עוד לפני שהיתה יבשה ובפסוק השני "ביבשה בתוך הים"- אלו חלק מעמ"י שקפצו רק שראו את היבשה והם לא היו ראויים

שיעשה להם נס כי לא בטחו בה' ולכן נאמר עליהם "והמים להם חמה" לשון כעס כיון שלא האמינו בצורה חזקה כל כך ולא נכנסו כשהיה ים, אך הצדיקים שנכנסו בתוך הים לפני שנבקע לשנים הייתה חומה בצורה ולכן נאמרה המלה חומה עם וא"ו מה שלא כן החלשים באמונה.

וכן מצינו אצל הרן אביו של לוט ששאלו אותו עבדי נמרוד האם הוא מאמין בה' ולא אמר להם תשובה וחשב בלבו:

"תלוי"- אם אחרי שיזרקו את אברהם לאש הוא ינצל אני הולך עם אברהם, אם יישרף אני מאמין בנימרוד.

ולכן שזרקו את הרן לכבשן האש הוא לא יצא מהאש כמו אברהם משום שלא הייתה אמונתו חזקה.

יש להאמין בה' אמונה שלימה כמו שאמר דוד המלך "הבוטח בה' חסד יסובבנו". (מרן הראשון לציון הרב עובדיה יוסף זצוק"ל)

* * *

{"וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אָכְלוּ אֶת הַמָּן אַרְבָּעִים שָׁנָה עַד בֹּאָם אֶל אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת אֶת הַמָּן אָכְלוּ עַד בֹּאָם אֶל קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן" (טז, לה)}

מובאת שאלה בספר "שיטות בהלכה"- מדוע בברכת מעין שלוש יש את המילים "בקדושה ובטהורה" ואין אותם בברכת המזון?

ומבאר שעיקר חיות האדם היא על הלחם, ומשום כך אין חשש שעל ידו הוא יהפוך לגשמי, ויטה את תאוות לבו.

אולם אם אדם נוטה אחר מיני מתיקה שאינם עיקר חיותו הריהו נוטה אחר תאוות לב וגשמיות.

ממילא מובן- ברכת המזון נתקנה על לחם אז אין אנו זקוקים להתפלל במיוחד שנזכה לקדושה וטהורה כי אין חשש לנטייה בגשמיות על לחם.

אבל ברכת מעין שלוש שנאמרת אחר מיני מגדנות ומזונות, בה אנו זקוקים מאד לתפילה זו שיהיו כל הנהגותינו בקדושה ובטהורה. (פניני שלחן שבת)

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

לזכות הרב המחבר

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בס"ד – כל הזכויות שמורות (c) ל הרב יוסף דהן שליט"א
מיד מלכים – על התורה

הרב יוסף דהן שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5