ג. משה – סניגורן של ישראל – חשש פן נחלשה אמונתן של ישראל ושמא בשביל כך תתעכב גאולתן ובא לסנגר עליהם

——–

ונראה דביאור הענין הוא כך.

בהנהגת הקב"ה ישנה הנהגה ניסית גלויה, דהיינו שמיד רואה האדם את הטוב שבהנהגת ה', וישנה הנהגה ניסית נסתרת, שמתחילה נראה כאילו והקב"ה נוהג עם האדם לרעתו, אלא שלבסוף רק רואה הוא שהכל היה לטובה, וכמעשה דרבי עקיבא והתרנגול הנר והחמור (ברכות ס' ע"ב), וכן מעשה דנחום איש גמזו (תענית כ"א ע"א), וכן רוב ההנהגה של הקב"ה היא בעצם כך לצורך הנסיון, שהרי ניסים גלויים לא מזומנים בכל עת.

ידע משה שכל זכותם של ישראל להיגאל עתה הוא בזכות האמונה בלבד, וכמובא בילקו"ש (הושע תקי"ט): "בזכות האמונה נגאלו אבותינו ממצרים ובזכות האמונה עתידין להגאל", ובכן חשש סנגורן של ישראל פן מחמת חוסר אמונתן של ישראל שנחלשה זה עתה מחמת האכזבה שנחלו בכשלון השליחות הראשונה יהא קטרוג עליהם לבלתי לגואלם, ולכך טען להקב"ה היאך מתחזקים הנסיונות והקשיים של ישראל בהנהגה נסתרת זו עד כדי שאין בכוחם להאמין, והלא בכך לא תשאר להם שום זכות כדי להגאל, ומדוע נוהג הקב"ה עמם בהנהגה נסתרת, הרי עומדים הם להגאל ולמה שיהא זה בהנהגה של ניסים בהסתר, וטען "למה הרעותה לעם הזה" להכביד עליהם את נסיון האמונה כ"כ, ולא חלילה כפשוטו – למה עשית להם רע, דהלא הקב"ה עתה חפץ לגאולם והיאך יעשה עמהם רע, אלא טען מדוע בוחר ה' להצילם בדרך נסתרת של "גם זו לטובה", שנראית כרע ורק בסופה מתבררת הטובה שבה, ועד שתתברר הטובה שבה נראית הנהגה זו כמבטיח ולא מקיים כנודר ולא משלם, שדרוש לכך כוחות עצומים של אמונה ותמימות שנסיון זה הוא קשה מאד לראות כביכול שהקב"ה כמבטיח ואינו מקיים חלילה.

וטען עוד משה, שאכן הנהגה זו היא לצורך הישועה, אולם כל זה כאשר לא מוֹעֲדִים ונופלים אלא מחזיקים באמונה, אולם כאן הרי נכשלו ישראל ומעדו באמונתם באכזבתם מהכשלון, שהרי מחמת קושי זה שנתחזקה עליהם גזירת פרעה בשליחותי נאמר לבסוף: "ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה", שהנה קודם שליחותו של משה לפרעה כשבא משה ואמר להם דברי ה' נאמר (ה, לא): "ויאמן העם וישמעו כי פקד ה' את בני ישראל וכי ראה את עניים ויקדו וישתחוו", ואילו לאחר כשלון השליחות משה בא אליהם בארבע לשונות של גאולה: "והצלתי" "וגאלתי" "ולקחתי" "והבאתי", ועוד הבטחות נפלאות בדבר ה', ועם כל זה מה היתה תגובתם: "ולא שמעו אליו מקוצר רוח ומעבודה קשה", והבין משה שזאת מתוצאות הכשלון שלכך לא שמעו אליו, ולכך אמר: "למה הרעותה לעם הזה" להביא עליהם נסיון קשה כזה של אמונה – כביכול להבטיח ולא לקיים, ובהנהגה שכזו הנה מעדו באמונתן ונתייאשו מהגאולה.

כי באמת היה כאן לעם ישראל נסיון קשה ביותר, שהרי הנה בא מושיען וגואלם של ישראל בסימנים מובהקים שאכן הינו שליח ה', ומבטיח להם בדבר ה' שיגאלו וכי פקד ה' אותם לגאלם, והנה כבר במבחן הראשון במקום רווח והצלה נהיה קשה יותר, ובשביל כך לא שמעו אל משה מקוצר רוחם, שהנה בעצמת כאבם הגדול מהגלות ובציפייתם לגאולה, ובנוסף לכך, מיד לאחר שהובטחו על גאולתם, נחלו אכזבה נוראה, הרי שזה נסיון קשה מנשוא.

ולאחר כותבי זאת, אורו עיני שדברינו הם מעין מה שהביא הרב "מכתב מאליהו" (ח"ב עמ' 187) והנה לך לשונו:

"למה הרעות" – ובאותו אופן היתה טענתו של משה רבנו בסוף סדר שמות למה הרעות לעם הזה שאמר ז"ל (מדרש רבה סוף פרשת שמות): באותה שעה בא משה והשיב דברים לפני הקב"ה, אמר לו: למה הרעות… בנוהג שבעולם בשר ודם האומר לחבירו למה אתה עושה כן הוא כועס עליו, ומשה אמר לפני הקב"ה למה הרעות לעם הזה? אלא כך אמר לפני הקב"ה: נתתי ספר בראשית וקראתי בו וראיתי מעשיהם של דור המבול… ומעשה דור הפלגה ושל סדומים… ומידת הדין היתה העם הזה מה עשו… באותה שעה ביקשה מידת הדין לפגוע במשה, מכיון שראה הקב"ה שבשביל ישראל הוא אומר לא פגעה בו מידת הדין.

פירוש: בשביל ישראל הוא אומר: שלא היה יכול לסבול הסתר כזה שעם ה' יהיו נתונים תחת שעבוד קשה כזה. וכך הוא גידרה של תפילתו הגדולה אחר חטא העגל, "למה יאמרו מצרים ברעה הוציאם וכו"' כמו שביארנו כבר, ומנין אנו יודעים שמאהבת ה' באה התפילה הזו? בראותנו שאם חטאו ישראל לא חסך דיבורים קשים כלענה כלפיהם להוכיחם ולהדריכם בדרך ה' כאומרם בריש דברים רבה:

"דבר אחר: מוכיח אדם אחרי, הן ימצא למחליק לשון (משלי כח): אמר הקב"ה כביכול למשה: הוכיחני אחר ישראל והוכיח את ישראל אחרי. לישראל אמר אתם חטאתם וכו' והקב"ה אמר למה יחרה ה' אפך בעמך".

והיינו כנ"ל שבלמדו זכות על ישראל נחשבת לו גם טענה זו עצמה למצווה גדולה, כי הוכיח סופו על תחילתו שהוא כולו אמת וקדושה ואינו מבקש דבר אחר בעולם זולתי כבודו יתברך, וקידוש שמו מסוף העולם ועד סופו. כך הוא גדר מלחמתם של צדיקים בתפילתם אל הבורא יתברך.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5