ג. מדוע התשובה אינה בגדר וויתור?

——–

ואם תאמר והרי מידת הדין לוקה? שהרי הקב"ה חפץ במשפט, וכנאמר: "כי אני ה' אוהב משפט" (ישעיה סא, ח) ועוד, הרי אמרו חז"ל (בב"ק נ, עא): כל האומר הקב"ה וותרן – יוותרו מעוהי, הרי שמידת הדין מחייבת שיבוא החוטא על עונשו ללא וויתור, ואם בתשובה ששב האדם מוחלין לו, אם כן מידת הדין יוצאת מקופחת?

שהרי בעינינו הלא יחשב הדבר בגדר "וויתור", שהרי במשל דלעיל אם אכן השופט יקבל הצטדקות זו של הנתבע שמעתה לא יסע יותר באור אדום, הלא נחשיב זאת לשופט שנהג בוויתור, והרי כלפי הקב"ה אסור לנו לומר שהדבר נחשב לוויתור, כאמור דאסור לומר שהקב"ה וותרן, וא"כ גם אם אין הגיון בתשובה אלא היא מתנה כאמור, היאך נניח את דעתנו שאין הדבר נחשב בגדר "וויתור".

אולם דע, דכשם שגדולה מעלת התשובה, וכשם שגדול רצון ה' בתשובה, כן הוא לעומת זה יגדל וירבה העונשעל מי שיתרשל ממנה, כך שאמנם מצד אחד התשובה מקפחת את מידת הדין, אולם מאידך מידת הדין נוטלת את שלה להעניש פי כמה וכמה למי שמתרשל מהתשובה, כך שמה שקופחה מידת הדין מכאן, נטלה מצד אחר לחייב את החוטא לשוב למעלתו ולא להתפשר, במעידתו של החוטא עלול הוא לבוא לפשרה ולהחליט להתייאש מאלו שהם מצוות שמעד בהם, התשובה – שהינה אפשרות לתיקון מחייבת את החוטא להחליט שמתחיל הוא כל פעם מחדש.

והוא על דרך מה שפירש הגר"א לשון "דין וחשבון", דדין הוא שנדון האדם על עצם העבירה, ו"חשבון" הוא שנתבע על מה שיכל להשיג לולי העבירה, שיכל אז להתעלות יותר בתורה ומצוות, כן הוא כאן, עונש אחד ישנו על עצם החטא, והשני בכפליים מדוע לא ניצל את הזדמנות התשובה לנוס מפח פשעו, הרי שבכאן מראה שמזלזל בכבוד שמים ואינו חש כלל לעונש החוטא, ועל כן רעתו כפולה כמבואר באריכות ברבינו יונה ב"שערי תשובה".

העולה מכך הוא, "מלך במשפט יעמיד ארץ", ואי אפשר לקיום העולם בלא משפט, והמלך – הקב"ה – אוהב משפט, וכנאמר (ישעיה סא, ח): "כי אני ה' אוהב משפט", ומובא במדרש (דב"ר ה, ז) משל: "שפטים ושטרים" – משל למלך שהיו לו בנים הרבה ופרדסים הרבה, והיה לו בן שהיה אוהבו יותר מכל בניו, ופרדס שאוהבה יותר מכל פרדסיותיו, אמר: פרדס שאני אוהבה מכל, נותנה אני לבני שאני אוהבו יותר מכל, כן אמר הקב"ה: אוהב אני לישראל יותר מכל האומות, מכל מה שבראתי איני אוהב אלא את הדין, שנאמר: "כי אני ה' אוהב משפט", נותן אני מה שאני אוהב לעם שאני אוהב.

אפשרות התשובה מחזקת את המשפט שמשמעותו שלילת הוויתור, ומכיון שאין הקב"ה מוותר, זה יביא שיתחייב האדם לא להתפשר עם יצרו על שום מצוה ועל שום הנהגה וקבלה טובה, כי רק ע"י התשובה יוכל החוטא להיות אמיץ וחזק שלא להתפשר עם יצרו, ביודעו שאין סיבה בעולם המונעת אותו מלהתקרב שוב לבוראו – שבע יפול צדיק וקם, ומכח התשובה יאמין ויתחזק שאין להתפשר, ומחוייב הוא לשוב ולקום מחדש לנסות שוב להתגבר על יצרו. כך שהתשובה מצד אחד מחמירה על החוטא לחייבו לחדש תקווה מחדש, ולקום מנפילתו בכל כוחו, וכי אין כח בשום עוון שבעולם לחסום ממנו את האפשרות לחזור למעמדו להתקרב לה' באם יקיים את מצות התשובה, ובאם לא ינצל את אפשרות התשובה, יגדל ויכבד חטאו לה' ביותר, כמבואר ברבנו יונה, שהמתרשל מלשוב עוונו יכבד, וכמשל שהביא מגנבים שחתרו חתירה בבית הסוהר וברחו, מלבד אחד מהם שזלזל במשפט המלך ולא ירא ממשפטו ולא ברח, שודאי עוונו יגדל, והביאור הוא מפני שאי בריחתו היתה מסיבה של שאננות ואמונת שלום יהיה לי, ומה לי לפחד מעונשי המלך, והוא חמור מאד, כמבואר בתורה: "לא יאבה ה' סלח לו, ורבצה בו כל האלה" וגו'. ובזה יתבאר הפסוק: "כי לקחה מיד ה' כפליים בכל חטאתיה". והתמיהה ברורה, וכי הקב"ה משיב לחוטא כפליים מחטאו, והלא אדרבא לא כחטאנו עשה לנו, הקב"ה מתחסד עם החוטא לרחם עליו, והיאך יתכן שקבלנו כפליים עונש מחטאתינו.

אולם הענין יובן לפי המבואר, דמאחר וישנה אפשרות של תשובה לנוס מפח הפשעים, אם האדם אינו מנצלה, הרי שהוא מזלזל במשפט ה', וקל בעיניו אשר חטא, ועל כך יגדל ויוכפל עונשו יותר מאילו לא היתה אפשרות של תשובה בעולם, שאז היה מקבל עונש על אשר חטא ותו לא, אולם עתה שישנה אפשרות של תשובה והאדם לא מנצלה, הרי שעל כך יוגדל חטאו בכפליים ולכך עונשו בכפליים.

הרי שהתשובה מצד אחד סניגור גדול לשב, אולם מאידך היא עצמה נהפכת לקטיגור נורא למי שלא שב.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5