ג. לא יתכן לטפל בענפים ולשקמם מבלי לטפל בשורש

——–

עלינו להבין, עבודת המידות היא אינה יכולה להצליח בדרך פילוסופיה, וכמו שאכן היו פילוסופים שהחליטו על אידיאל של נצחון וכבישת המידות של עצמם, כדי להוכיח לעולם ולתלמידיהם הכיצד מצליחים המה להשתנות ולהתעלות מעל הנורמה של בני האדם, ולהיות כמלאכים שאינם כועסים ואינם נעלבים.

ועבודתם היתה בדרך שיבוש נוראה, והיא: להחשיב את זולתם כחיות השדה, וכשם שאין להתייחס לחיה הנובחת כן אין להתייחס לאדם המעליב. הרי שבודאי עבודתם על מידותיהם היא בדרך השחיתות, ובעבודה זו משחיתים המה דרכם יותר מאחרים, אחר שכל מגמתם לכבוד ואידיאל, לפרסום ולשם, מנשאים את עצמם ומתרוממים מייתר בני אדם, וכל בניינם הוא על חורבן אחרים.

וכמו שמסופר על פילוסוף אחד שהיה "עובד" על אריכות אפיים, ואכן היה ארך אפיים ביותר, והיתה לו אשה המביישתו ומכעיסתו ומקללתו בכל עת וזמן, והוא היה שותק באריכות אפיים נפלאה, וכשנשאל ע"י תלמידיו: היאך יש בכוחו לשתוק? הוציאם לחצרו שהיו שם תרנגולים המקרקרים, ואמר: כשם שאין לי התייחסות לצעקותיהם של אלו כן נחשבת אשתי בעיני כאחד מאלה התרנגולים, שהרי יש בה יצר חייתיות כמותם, ורואה אני אותם כחיה המצפצפת.

ולהבדיל מרבי חייא, שכמו כן היתה לו אשה רעה, וכל אימת שהיה רואה דבר יפה היה קונה וצורר לה אותו בכיסו, כמובא בגמרא (יבמות ס"ג ע"א), וכששאלוהו תלמידיו: עד אימתי יסבול את סבלה? ענה: דיינו שמצילות אותנו מהחטא ומגדלות בנינו לת"ת.

הרי שהפילוסוף נבנה על חורבנה של אשתו לראותה כחית השדה, לעומת חכמי ישראל שראו את הטוב שבזולתם, ומתוך כך אדרבא, התעלמו מחסרונם של אחרים וראו רק את מעלתם.

אין באפשרותנו לעבוד על המידות כפילוסופים, לא זו הדרך ולא נצליח בכך להגיע לכלום, אדרבא, רק נשחית בכך דרכנו ביותר, ולהבדיל כדרך הכמרים הפורשים מנשיאת נשים ובכך משחיתים את מידת "הנתינה" שלהם, ולכך נהפכים דוקא המה לאכזרים נוראים שופכי דמים, כידוע בהיסטוריה, ואכמ"ל.

הדרך לכבוש את מידותינו הרעות, היא לגשת לשורש ולעיין מהיכן הם נובעים, ומבלי לפגוע במידה אחרת כמבואר. והפשוט הוא שכל אותם מידות נובעות מחוסר אמונה, מפגם וטשטוש האמונה כאמור, והיא השורש לכל, וכשהשורש נפגם אז מתבטא הדבר בענפים שהמה הכעס והגאווה השנאה והחמדה.

ואכן אומנם אחר שמחזק האדם את שורש האמונה בקרבו, יש לטפל בענפים, והם הם המוסרים ומדרשי חז"ל בחומר איסור המידות הרעות, ובודאי יועיל להפעיל בלב האדם להתרגש מחומר איסורם ומגודל מעלת הנזהר בהם.

אולם כדי שיקבע הדבר בלב להחזיק מעמד ולהיות יציב בקבלתו, הוא כאשר יחזק את השורש שהוא האמונה, שבעצם אין עוד מלבדו כלל, ומעיקרא אין מקום לכעס ולקפידא, דאם לא כן מה יועיל חיזוק בענפים כאשר השורש רופף.

והוא כלל פשוט, דלעולם יותר קל לעבוד מתוך מציאות מתמדת מאשר בדרך התפעלות והתרגשות שהינה זמנית, ובנקל פגה היא במשך הזמן המשכח.

הילכך כשקובע האדם בלבו מציאות "אין עוד מלבדו", ומחזק בעצמו מציאות זו להיות ברורה אצלו, יועיל לו הרבה להתמיד ולהתייצב בעבודת מידותיו הרבה יותר מאילו יגש לעבודת המידות בדרך ידיעת מעלתן, שלגבי האדם קשה שיהא זה ענין של מציאות אלא יותר ענין של התפעלות, ואף שמעלות המידות בודאי הינן מציאות אמיתית ככל דברי חז"ל, אולם לגבי האדם יותר קל לקבוע מציאות אמונת "אין עוד מלבדו" שהיא דרך קצרה ושורשית לכל מציאות הענפים, שהם מעלות המידות, כי רבים הם עד אין מספר.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5