ג. המתת הראיה – סומא חשוב כמת

——–

ובעוד אופן אפשר לפרש "אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה", על פי מה שאמרו חז"ל: סומא חשוב כמת, וזהו אין התורה מתקיימת אלא במי שממית – עושה עצמו כסומא – החשוב כמת, העוצם עיניו מראות ברע יזכה לקניינה של תורה.

ומדוייקים הדברים בנוסח התפילה, שהרי ניסחו לנו רבותינו בבקשת "אהבת עולם" – והאר עינינו בתורתך, וכמו כן דוד המלך מבקש: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", ולכאורה מדוע השתמשו בנוסח הבקשה "והאר עינינו" ולא האר שכלנו, או האר חכמתנו וכדומה? אלא החכמה והבינה של האדם אמנם הם המתפקחים בתורה, אולם בתנאי שהצינור להעברת החכמה שהוא העין, הינו נקי מכל, ואז דרכו חודרת החכמה והבינה למח האדם, אולם כשהעין פגומה הרי שיש מעטה עליה שאינו נותן שיכנסו דרכה החכמה והבינה, וזהו שמבקש דוד המלך עליו השלום: "גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך", היינו, הסר המעטה מעל עיני כדי שאוכל להביט נפלאות מהתורה.

ושלמה המלך אומר (משלי כג): "תנה בני לבך לי ועיניך דרכי תיצורנה", בקשת הקדוש ברוך הוא מהאדם תן לי את לבך, רחמנא לבא בעי, זעקת הקב"ה – תן לי "פנימיות" ולא רק חיצוניות המעשים בלא לב, ובכן בודאי שזה גם רצון כל אדם ליתן להקב"ה את לבו ושיהא לבו בוער באהבת ה' ובגעגועים וכיסופים אליו, אולם אין לבו בידו, וכיצד יוכל עשות זאת? על כך מציע לו הקב"ה הצעה ופתרון אחד: "ועיניך דרכי תיצורנה", אם ברצונך ליתן לי את הלב שיהא משועבד לי באמת, התנאי לכך שעיניך ישמרו על הדרכים באיזה להלך ובאיזה לא להלך, כדי שלא להיכשל בהם במה שאסור להסתכל, כי הכל תלוי בזה.

והמבחן ברור, הרי כשיעסוק אדם בתורה ויתמלא ביראת שמים, הלא ביציאת רחוב פעם אחת בהפקרות העינים במראות אסורות, יאבד הכל, ותיכף יבחין שכל יראתו וקדושתו שספג ויגע – פגה לה ואינה, פתאום הכל נהיה קשה ומסובך, האטימות והבלבול משתלטים, וקשה לו מאוד לחזור למצבו הקודם, ואמנם אין עבודתו הקודמת בתורה וקדושה הולכים לאיבוד, אולם מוקפאים הם ואינם מאירים עדי ישוב בתשובה שלימה.

ובעצם כל הזכיה גם לעתיד – צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה – היא בראיית העין, ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים, כל ציפייתנו לחזות בעינינו בנועם ה' לעתיד, ואיך יזכה לזה בעיניו הפגומות שנטמאו במראות המתועבות? ואמרו עוד במסכת "דרך ארץ זוטא": כל הרואה דבר ערוה ואינו זן את עיניו ממנו, זוכה ורואה פני שכינה. ודייקו, לא אמרו יזכה אלא זוכה, שבאותו רגע מרעיפים עליו מן השמים מלוא חופניים אור השכינה, ויראה זאת בתפילתו ותורתו להרגיש נועם ה' וערבות נפלאה ומתוקה גם כאן בעולם הזה, מלבד השמור לו לעולם הבא.

לכן יתבונן האדם בשעת הנסיון, ברגע זה שדבר ערוה לפניו – ממתינים לו מן השמים כעת עם מלוא חופניים שפע אלוקי להרעיפו עליו, באם יעמוד בנסיון לכפות הנאת רגע זה לכבוד ה', והבחירה בידו לקבל את אורו יתברך ברגע זה או להפסיד גם את מה שיש לו.

ועוד, הלא אנו בתקופת עקבתא דמשיחא ומצפים יום יום ל"ותחזינה עינינו בשוב ה' לציון ברחמים", ובגלל כן תוקפים כוחות הרע והטומאה במלוא כוחם בפיתוי של טומאת העינים בפריצות הנוראה, עיתונים ועוד, וכל זה דוקא בדורנו במיוחד. והסיבה לכך, שהרי ככל שמתאחרים הדורות כן מתקרבים המה לקץ האחרון, וגדול סיכויָים להחיש לעצמם את הגאולה, ולהיות הם הזוכים לחזות בנועם השכינה בקרוב ממש, ולכן חייבים המה להתמודד עם כח הטומאה באופן שיצדיק להם את השכר הגדול המקווה להם – ראיית פני השכינה, מאידך כח הרע והמקטרג ברצונו לקטרג על הרבה עינים שלא יזכו לראות את אותו אור, ולכן מגביר כוחו בפרט זה במיוחד של גרוי פגם עינים.

——–

לעילוי נשמת ולזכות כל עם ישראל החיים והמתים

האתר כולו מוקדש לעילוי לנשמת כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולזכות כל אחד ואחד מעם ישראל החיים והמתים ולרפואת כל חולי עם ישראל בנפש בגוף ובנשמה. לייחדא קודשא בריך הוא ושכינתא על ידי ההוא טמיר ונעלם בשם כל ישראל, לעשות נחת להשם יתברך ולהמשיך רחמים וחסדים על כל העולם, לבירור עץ הדעת טוב ורע ולתיקון הדעת של כל בר ישראל, ולקרב את ביאת מלך המשיח צדקנו.

בפרט לזכות נשמות משה בן יוכבד רבנו עליו השלום רבן של כל ישראל, רבי שמעון בן יוחאי מגלה תורת הנסתר בעולם, רבי יצחק לוריא אשכנזי בן שלמה עטרת ראשינו, רבי ישראל הבעל שם טוב בן אליעזר מגלה תורת החסידות בעולם, רבנו נחמן בן פייגא אור האורות, רבי חיים בן יוסף ויטאל תלמיד רבנו האר"י, וכל הצדיקים והחסידים, הצדיקות והחסידות, האבות הקדושים והאמהות הקדושות, דוד המלך וכל יוצאי חלציו וכל אחד ואחד מישראל בכל מקום שהוא חי או מת.

ותיקון של כל ישראל החיים והמתים, ולפדיון של כל ישראל החיים והמתים מכל דין וייסורים שיש עליהם.

בים דרך – בראשית

אמונה ובטחון
הרה"ג יעקב ישראל לוגאסי שליט"א

לפי רישיון  Creative Commons-CC-2.5